עריכת הדף "יששכר דב גורביץ'"

[[קובץ:ישכר דב גורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישכר דוב גורביץ']]

הרב '''ישכר דב גורביץ'''' (שמו המלא '''ישכר דוב (בערל) הלוי הורוויץ''' או '''גורעוויטש''') ([[תרע"ה]]-[[תשס"ח]]) היה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[הרבי]], לימד תורה במחתרת ב[[ברית המועצות]] ונאסר על כך. לאחר צאתו משם, ניהל יותר מיובל שנים את המוסד [[בית רבקה]] ב[[פריז]] שב[[צרפת]] ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בקהילה.

==קורות חייו==
הרב גורביץ' נולד בשנת [[תרע"ה]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], לרב [[שלום גורביץ']], חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי ה[[של"ה]] אשר נעקד על קידוש השם בעיר הומיל בשנת [[תש"ב]]. אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]]. בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. במשך עשר שנים למד ונדד בסניפים שונים, כאשר בשנת [[תר"צ]] (בערך), באחד הנדודים, למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיירה ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו. 

הרב גורביץ' הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ"ב]] אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה באותה עת ב[[פולין]]). בדו"ח מופיעה הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: "יקר"{{הערה|צילום הדו"ח מופיע בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"}}. בשנת [[תרצ"ח]] כיהן הרב גורביץ' כ[[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] לקבוצת נערים בסניף [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בתאריך [[כ"ד בטבת]] באותה שנה, נאסרו תלמידי הישיבה ואחר נשלחו לבית יתומים מטעם השלטונות, ממנו השתחררו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, הושב במאסר עד ליום [[י"ט בכסלו]] [[תרצ"ט]] בו שוחרר. 

ב[[מלחמת העולם השנייה]] גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק ב[[נס]] נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספים. בהשתדלותם של בני משפחת רסקין השתמט מחובה זו. בשנת [[תש"ה]], עבר הרב גורביץ' ל[[סמרקנד]], שם שהו חסידים רבים. ביום [[ט"ו במנחם אב]] שנת [[תש"ו]], [[נישואים|נשא]] בסרמקנד את רעייתו, מרת חנה לבית פעווזנער (בת ר' שמואל פעווזנער מ[[קלימוביץ']], מצאצאי ר' [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]).

===המאסר===
{{חלונית 
|כותרת = קטע מיומנו של הרב גורביץ' על מאסרו 
|תוכן = "מהחינוך ומהשפעת הרביים הקדושים, וכן מהדוגמא שקיבלנו אנחנו הקטנים, הבחורים, התלמידים, לא היה לנו רגש שאנחנו בעלי מסירות נפש עבור התורה והיהדות, רק זה היה כמו דבר שבלתי אפשרי אחרת. ולא היה לנו חשבון שאנחנו סובלים עבור קיום התורה, אלא להפך, שזה מגיע לנו, בחינת אם בטלת מהתורה - יש לך בטלים הרבה. וכנראה לא שמרנו הזמן הקיר, נכשלנו בביטול תורה, לא היינו מרוצים באכילת לחם לבדו והלכנו לשוק לבקש עוד דבר, כמו דג מלוח או ריבה וכדומה, ועוד חטאים מעין זה. החלטנו שבאם נזקה לצאת לחירות, נשמח אם יהיה לנו אפילו רק לחם לשובע, ולא נבטל אף רגע לבטלה ונלמד בשמחה. כהמשך להחלטה הזו, לא אכלתי אפילו רק הלחם בבית האסורים, והיה נשאר כמעט כל יום ממנו. איני יודע באיזה חשבון עשיתי זאת. חשבתי למה צריכים בכלל לאכול. צריכים להרגיל את הגוף בלי אכילה. עד שנלחשתי מאוד..."}}

מיד לאחר החתונה עברו בני הזוג לעיר הגבול [[לבוב]], על מנת להבריח את הגבול ולצאת מרוסיה (במסגרת הסכם החזרת פליטים בין רוסיה לפולין. ה"[[עשאלונים]]"). הוועד שארגן את הדרכונים הפולנים, הצליח לסדר דרכון רק עבור אשתו ואילו לו הובטח שיקבל דרכון תוך כדי נסיעה. באותה רכבת בוצעה בדיקת דרכונים מיד עם הכניסה לרכבת והרב גורביץ' שהיה ללא מסמכים הואשם בניסיון בריחה מרוסיה והורד על ידי החיילים מהרכבת. בכך, הופרד מאשתו זמן קצר לאחר חתונתם. [[רב|הרבנים]] ששהו ברכבת – ר' [[שמריהו ששונקין]], ר' [[בצלאל וילשאנסקי]], ר' [[זלמן שמעון דבורקין]] – שקלו לסדר על המקום [[גט]] על תנאי, מחשש שהזוג הצעיר לעולם לא ייפגש שוב. אך למעשה, עקב לחץ הזמן לא בוצע הדבר והרעיה המשיכה לפולין בעוד בעלה הולך לרצות עונש מאסר שסופו לא ידוע. 

כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה ב[[ארה"ב]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]] ועל כך הגיע המענה: "יותר מתאים שהוא יבוא אליה מאשר שהיא תבוא אליו". מאז קיבלה וקיימה על עצמה לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור.

שנתיים היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר ב[[מסירות נפש]] על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: "בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, וחשבתי שבאחרון של פסח יכולים להקל בספק כזה. ביקשתי אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי".}}. כעבור שנתיים שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בצד הפולני ואמרו לו "לך לאן שאתה רוצה"{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם הרב גורביץ' שנמצא בחדר עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"ץ]] והוא מבקש "רבי העלפט מיר" (=רבי עיזרו לי)}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין שאותם שנאסרו על הברחת הגבול שאין להם לא דרכון רוסי ולא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין. היה זה הסכם ללא הרבה הגיון שהתבטל כעבור זמן קצר. את קורותיו במאסר נמנע הרב גרוביץ לפרסם במשך יותר מיובל שנים, ורק לאחר עידוד מ[[הרבי]] והבנה שסיפור הדברים מביא תועלת חיובית לדור הצעיר, הסכים לפרסם את פרשת מאסרו (ראו מסגרת){{הערה|מגזין כפר חב"ד, גיליון????}}.

===השליחות בצרפת===
[[קובץ:הרב גורביץ'.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גורביץ' בשיחה עם תלמידי ישיבת [[ברינוא]] ב[[נאות דשא]]]]
הרב גורביץ' הגיע ל[[לודז']] שם התברר לו מיהודי שחזר מפריז, שחסידי חב"ד שיצאו מרוסיה המשיכו לפריז. יהודי זה מסר לרב גורביץ' את כתובתו של הרב [[יצחק גולדין]] מפריז. הרב גורביץ' הבריק לו מברק בבקשה כי ימסור לרעייתו שהוא בחיים ושנמצא בפולין. לדברי מרת גורביץ', היא התגוררה במלון שקיבלו הפליטים מארגון ה[[ג'וינט]] בקומה שתחת מגוריו של הרב גולדין, שהיה מעודד אותה מידי הזדמנות שלא תדאג כי בעלה עוד יחזור. למעשה היה הוא זה שזכה לספר לה את הבשורה הטובה על שחרור בעלה. ב[[חודש אדר]] [[תש"ט]], לאחר תלאות וטלטולים, הגיע הרב גורביץ' לפריז שבצרפת, והתאחד שוב עם רעייתו, משפחתו ומשפחתה. בשנים הבאות עסק בהוראה ב[[תלמוד תורה]]. 

בסביבות שנת [[תשי"ג]], מונה, בברכת [[הרבי]], למנהל בית ספר לבנות "[[בית רבקה]]" בעיירה יֶר הסמוכה לפריז. בתפקיד זה שימש במשך למעלה מחמישים שנה. תחילה כיהן כמנהל כללי של מוסדות התיכון והסמינר. בתקופה זו ביסס את רוח המקום והיה הדמות הרוחנית הדומיננטית במוסד. לאחר מכן, עקב התרחבות המוסד, דאג באופן אישי לאתר ולמנות מנהלי משנה כאשר הוא מתמקד בניהול בית הספר התיכון. יחד עם זאת נהג לצאת מדי שנה למסע גיוס משאבים עבור "[[בית רבקה]]" בארצות [[אירופה]], [[ארה"ב]] ו[[קנדה]]. במהלך עבודתו קיבל הוראות והדרכות רבות מהרבי במגוון נושאי חינוך, כגון: העסקת התלמידות בימי [[ימי החופש|חופשת הקיץ]], סדר הלימוד ב[[תניא]] עם התלמידות המבוגרות, בחירת מקצועות מתאימות ללימוד, הגדלת מספר התלמידות, בחירת מחנכים מתאימים, ועוד. חלק מהמכתבים ששלח הרבי לרב גורביץ', הודפסו בסדרת [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]].

אלפי תלמידות קיבלו את [[חינוך|חינוכן]] אצל הרב גורביץ'. לא מעטות היו ילידות [[מרוקו]] שעלו לצרפת ללא הוריהם, והרב גורביץ' היה זה שדאג לכל מחוסרם, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. היו כאלו שהוא אף חיתן ודאג לכיסוי הוצאות [[חתונה|חתונתן]]. 

באחת השנים ענה הרבי לשאלת הרב גורביץ' ב[[יחידות]], ששליחותו העיקרית (ה"זהיר טפי" שלו) היא לעסוק בחינוך התלמידות וניהול מוסד בית רבקה. בעקבות כך התמיד הרב גורביץ' בעבודת הניהול במשרה מלאה, עד הגיעו לגיל 85. רק בגיל מופלג זה החל להפחית משעות העבודה.

===פטירתו===
לקראת חג הפסח הגיע לעיר ליאון שב[[צרפת]] שם מכהנים שנים מבניו בשליחות, וביום ראשון של [[חג הפסח]], [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ח]] התמוטט ב[[מקוה]] ונפטר, והוא בן תשעים ושלוש שנים.

משפחתו ומכריו מספרים על דמות שבלטו אצלו התכונות של ניצול כל רגע פנוי ללימוד תורה או מלאכת הקודש ב[[בית רבקה]], מדי ערב היתה לו קביעות ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיירה הסמוכה [[ברינוא]] ב[[גמרא]] ו[[שולחן ערוך]], חי בפשטות ובצניעות, התמסר לעזרה למען הזולת, והקפיד לדבר אך טוב על כל אדם, היה ידוע כאיש אמת ישר וישיר, ועסק בשלילת המחלוקת. הקפדתו על [[תפילה]] בציבור היתה מופלגת, ובשבתות וחגים צעד כמה קילומטרים לעיירה הסמוכה [[ברינוא]] בכל מזג אויר שיהיה כדי להתפלל במנין. היה [[מקושר]] לרבי בכל נימי נפשו והתמסר בכל לב לענייניו, ביניהם גם לעידוד הציפיה ל[[גאולה]] ו[[משיח]].

==משפחתו==
'''רעייתו''': מרת חנה גורביץ'.

'''בניו''':
* הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] לליאון, [[צרפת]].
* הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] בצרפת ומנהלה הגשמי. 
* הרב שלום גורביץ - שליח הרבי לליאון, צרפת.
* הרב פסח גורביץ - עובד בישיבת תומכי תמימים ברינוא בצרפת.
* הרב [[שניאור זלמן גורביץ]] - שליח הרבי לפרנקפורט דמיין, [[גרמניה]].

'''בנותיו''':
* גברת רסקין - אשת הרב [[שלמה רסקין]], מנהל [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]].
* גברת ליברמן - אשת הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל [[רשת גני חב"ד]] בארץ הקודש.
* גברת שפרינגר - אשת הרב יוסף יצחק שפרינגר, [[כפר חב"ד]].
* גברת בידרמן - אשת הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] - שליח הרבי לוינה, אוסטריה.
* גברת פינסון - אשת הרב נחום פינסון - [[משפיע]] שיעור א' ישבה קטנה - תומכי תמימים ברינוא.
* גברת אברהמ'ס - אשת הרב מענדל אברהמ'ס - [[משפיע]] שיעור ב' ישבה קטנה - תומכי תמימים ברינוא.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37634 זיידע שלא היה סמל ולא דיוקן אלא שהיה עצמו]''' - מכתב שכתב שליח חב"ד בוינה, הרב יעקב בידרמן, לאחר פטירתו של חמיו.
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=47413 תשורה משמחת חתונת בידרמן-דייטש]''' - עשרות מכתבים ששיגר הרבי לסב החתן (אבי אמו) הרה"ח ר' יששכר דב גורביץ' ע"ה מצרפת 

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורביץ, יששכר דב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פריז: אישים]]