לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
לוי יצחק מברדיטשוב
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־22:09, 31 במרץ 2018 מאת
להתראות
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
קישורים חיצונים
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' לוי יצחק מברדיטשוב]] רבי '''לוי יצחק מ[[ברדיצ'ב]]''' (ה'[[ת"ק]]- [[כ"ה בתשרי]] ה'[[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], חברו ומחותנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורב קהילה ומנהיג חסידי בברדיצ'ב. ידוע בכינויו "'''סנגורם של ישראל'''", על שם מנהגו [[לימוד זכות|ללמד זכות]] על כל יהודי. ==תולדות חיים== נולד בשנת ה'ת"ק ב[[עיירה]] הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה. בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עלוי מירופלב" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה. ר' שמלקה מניקלשבורג השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]] ובמשך מספר שנים למד חסידות בבית המגיד. לאחר שחותנו ירד מנכסיו נאלץ למלא משנת ה'תקכ"א את מקום ר' שמלקה ברבנות רוטשוול, אך בסיבת רדיפת ה[[מתנגד]]ים ברח ב[[הושענא רבה]] ל{{ה|מגיד מקוז'ניץ}} כשה[[לולב]] וה[[אתרוג]] בידו. בשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בז'יליכוב. עקב רדיפות ה[[מתנגדים]] עבר בשנת [[תקל"א]] לפינסק, שימש כרב וריש מתיבתא אך גם שם לחמו נגדו ה[[מתנגדים]] ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו. בשנת [[תקמ"ה]] החל לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך{{הערת שוליים|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}. ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני [[חסיד|חסידים]], חיבר סגולה להצלחה. == מחותנו של ה[[אדמו"ר הזקן]] == הוא היה מחותנו של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרבנית [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו"ר האמצעי]] נישאה להרב [[אליעזר דרבמיקר]], בנו של רבי [[מאיר דרבמיקר]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה"ק ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[שבת]] פרשה נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בזלובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו. רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט". בשנת [[תק"ע]] לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] אמר רבי [[נחמן מברסלב]] כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם. מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה. ==ספריו== * '''קדושת לוי''' על התורה. * בסביבות שנת תש"ס, התגלו כתבים מחידושיו על הש"ס שנכתבו על ידי תלמידיו (כ200 עמודים), דוגמא מהחידושים (כ-10 עמודים) יצאה לאור בשנת [[תשס"ב]], שאר החידושים עדיין לא נדפסו. == ראו גם == * [[ניגון קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב]] * [[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]] *[[ניגון אנה אמצאך]] ==לקריאה נוספת== *'''אוהב ישראל''', קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713 '''רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון''', צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני. == קישורים חיצונים == *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32851&st=&pgnum=83 מכתב מ[[אדמו"ר הזקן]] לרבי לוי יצחק לנחמו על פטירת בנו רבי מאיר] *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lustig%20-%20BM%20%3D%20Tishrei%2025%2C%205758.pdf רבי לוי יצחק מבארדיטשוב במסורת חב"ד]''', תשורה משנת תשנ"ח *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Alperin-Wilhelm%20-%20Shvat%208%2C%205778.pdf נזר הבארדיטשובער]''' {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:COL
(
עריכה
)
תבנית:Col
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:בית משיח
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:וידאו
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:קישור התקשרות צאח
(
עריכה
)
תבנית:רווח קשיח
(
עריכה
)
תבנית:שבועון בית משיח
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)