עריכת הדף "רמב"ם מהדורת פרנקל"

{{בעבודה}}
[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]

ספר [[משנה תורה לרמב"ם]] ב'''מהדורת שבתי פרנקל''' (פרענקל){{הערה|כך מאוית בדרך כלל בלקוטי שיחות.}}, היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה התחילה לצאת לאור ב[[תשל"ה]] והסתיימה בשנת [[תשס"ה]].

==החידוש במהדורה זו==
במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.

למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:

ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.

מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים

ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים. ובו שני חלקים חלק א' על העמוד שכלשון המוצאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", חלק ב' בסוף הספר. - כנ"ל הילקוט מובא בלקוטי שיחות הרבה.

ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.

הכרך הראשון יצא לאור בשנת ה'תשל"ה בירושלים על ספר זמנים, בשנת ה'תשס"ה יצא בבני ברק הכרך האחרון בסדרה, ספר אהבה. 

סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות. כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.

בשנת ה'תשע"ז יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.

{{הבהרה}} עורכי המהדורה ובראשם הרב דוד דבליצקי מתגאים נוסחאות מדויקות של "[[הגהות מיימוניות]]" שהכניסו למהדורה, ויש מקומות שנדפסו בהם שני מהדורות של ההגהות

==חברי המערכת==
*הרב [[דוד צבי הילמן]] - עורך ראשי
* נוסח הרמב"ם: הרב דוד מיכאל שמידל (ראש אתרא קדישא)
* מקורות וציונים: הרב אהרן יהושע צוקר, עם הרב פריימן בפוניבז'.
* עורך ספר המפתח: הרב חיים מאיר שטיינברג ראש כולל אור הנר.
* הרב דוד דבליצקי עורך [[הגהות מיימוניות]]

==יחס הרבי למהדורה==
הרבי מחבב את המהדורה, ומציין הרבי במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.

דוגמאות אחדות מתוך ריבוי גדול: בלקוטי שיחות חלק ל"א שמות<ref>שיחה א, הערה 5</ref>: "ראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם מהדורת '''פרענקל'''". כרך ל"ג בין המצרים:<ref>הערה 12</ref> "אבל בכמה דפוסים וכת"י הרמב"ם (ראה רמב"ם הוצאת '''פרענקל''') הוא כבפנים." חלק ל"ז שיחת פ' אחרי הרבי מציין 4 פעמים!<ref>שולי הגיליון להערה מספר 4. שולי הגיליון להערה מספר 12. הערה מספר 22, והערה 23 (מהדורה הנ"ל).</ref> לגירסאות במהדורה פרענקל.

ואף הורה למערכת ההוצאה לאור של השיחות לעיין בו, לדוגמא, הרבי דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, ולאחר השיחה הוציא פתק למניחים, שהשיחה היית לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.

היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים שנמצאים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל{{הערה|מפי ר' אהרן ליב (ברשד"ב) ראסקין.}}.

כאשר היה הרב שבתי פרנקל{{מקור}} אצל הרבי, הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה?{{הערה|זהו לכאורה משיטת הרבי על פי דברי הרמב"ם עצמו, שצריך ללמוד ספרו על הסדר והלכות יסודי התורה הוא הקדמה לכל התורה, כולל עניני פנימיות התורה שמובאים בו.}} ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע תמיהה גדולה.

יש אומרים שבדעת המוצאים לאור לכתחילה כלל לא לעסוק בהוצאת ספר המדע, או על כל פנים לא לייחס לו חשיבות ועריכה מלאה כמו שאר הספרים, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות{{הערה|הוכחה ברורה לזה, מכך שמוצאי המהדורה שהתחילו בספר זמנים וכתבו עליו חלק ב, כאשר שינו את דעתם נאלצו לעשות חלק א* חלק א**.}}, ודברי הרבי פעלו עליהם להכין כראוי גם את ספר המדע.

הרבי מאוד אהב את העבודה שנעשתה במהדורה זו, במיוחד בשינויי גירסאות הגה בה ואף ציין לה רבות כנ"ל. הרבי גם השתמש בספר המפתח. יש המספרים שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני [[חג הפסח]], והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר).

==ביקורת==
*המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי ביד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים'{{הערה|מתאים לשיטת ה[[חזון איש]], שיש להגיה את הראשונים כפי שמונח בדעתנו.}}, את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגילוי ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך.{{הערה|ויש אומרים שאף שינו ללא מקור, כהבנתם, וראה להלן, בענין הזיופים במהדורה.}}. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראו עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם<ref>מתאים לשיטתו של ה[[חזון איש]]{{מקור}} שיש להגיה ראשונים על פי הבנתנו.</ref> שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורה הרב [[יוסף קאפח]] שיסודו נוסח תימן){{הערה|אף שיש מעררים בשיטה זו, מכיון שמאוד יתכן שגירסאות מאוחרות שכתב הרמב"ם לא הגיעו לתימן. אך עכ"פ יש בזה את המעלה של גירסאות מקוריות ומדוייקות, כמו שנתבאר בערכו}}.
* המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל המנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל שלשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדיייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו{{הערה|ביקורת זאת מאת הרב רבינוביץ, עורך מהדורת "יד פשוטה", מובאת על ידי הרב יואל קטן, קובץ "המעין" ל"ו עמוד 47 ואילך.}}. 
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]]{{הערה|על הקרע של ר' [[דוד צבי הילמן]] שהגיע ממשפחות דוברסקין וחן החב"דיות כלפי חב"ד, ראה בערכו.}} התעלמה מתורתו של הרבי, אף שלא פעם השתמשו בדבריו.
*בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב [[אברהם יצחק קוק]], וכן מדברי הרב [[יוסף קאפח]], ועוד, לא התאימו עם ההשקפת עולם של הציבור הליטאי, ובראשם ר' [[יעקב ישראל קנייבסקי]]. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, אף שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים. אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.
*בספר שולבו חידוש תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים{{הערה|1=ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6130 תופעת הספרים הבדויים בס' הליקוטים של הרמב"ם מהדורת הרב פרנקל] בפורום אוצר החכמה.
וראה גם כאן בהרחבהwww.charedim.org/showthread.php?t=3597&s=e52c11510e52f351e25837905894fc7e}}. עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל, אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.
:הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.
:תגובת מערכת ההוצאה לאור לנושא לאחר פטירתו של הרב [[דוד צבי הילמן]] כי הוא עצמו ליקט את הפירושים הללו, אך כששאלו אותו על כך בחייו אמר שרק שמע על זה. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי [[עקיבא איגר]], הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..
:הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.
*המערכת טוענת שדייקה בנוסח ה[[הגהות מיימוניות]] ועל כן הדפיסה במקומות רבים שני נוסחאות של ההגהות, אך הרב ישראל מרדכי פלס בקובץ ישורון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46421&st=&pgnum=741 קובץ יג, עמוד תשד"מ]}}, האריך להוכיח, שהמערכת התעלמה מכתבי יד של [[הגהות מיימוניות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]]