עריכת הדף "קו התאריך"

'''קו התאריך''', הינו קו "דמיוני" החוצה את כל כדור הארץ, נקרא "קו התאריך" כי קו זה מבדיל כביכול בין תאריך אחד למשנהו, והעובר את הקו עובר לתאריך אחר.
 
==קביעת הקו==
כאשר ה' ברא את השמש, היא הוצבה במקום מסוים, ומשם החלה את מסלולה סביב כדור הארץ. יוצא שמזרחית לאותו מקום, השמש תזרח רק בעוד 24 שעות, ומערבית לאותו מקום בעוד שניות ספורות (כל עיגול, וכדור הארץ בכלל, מורכב מ-360 מעלות, במשך כל 24 שעות השמש מקיפה את כל ה-360 מעלות, נמצא שבכל 4 דקות היא עוברת מעלה אחת, אורך הקו החוצה הינו 180 מעלות).

ומאחר והעולם הוא כדורי{{הערה|ירושלמי פ"ג דע"ז, רמב"ם הקדמה לספר זרעים.}}, ונוצר מצב שאדם המתקדם לכיוון מערב השעה כל הזמן מתקדמת, ואין לדבר סוף כי העולם עגול, לצורך כך סומן מין קו דמיוני המפריד את מזרח הכדור ממערב הכדור, אשר שם הוא סוף היום ותחילת היום הבא, היינו כאשר מערבית לקו 6:00 בבוקר מזרחית לקו יהיה בדיוק 6:00 בבוקר ביום שלאחריו, אך מכיוון שלא יכלו החוקרים לדעת מהו מקום תחילת מסלול השמש בבריאת העולם, הוחלט על קו במקום מסוים. 

==מיקום הקו== 
לגבי מיקומו של הקו ישנם מחלוקות רבים, הדעה המקובלת בעולם הוא שהקו עובר בעיר גריניטש שבאנגליה, מכיון שמשם לאורך כל הקו אין יבשה ורק ים.

לפי ה[[כוזרי]]{{הערה|מאמר שני אות י"ט-כ'.}} קו התאריך נמצא שש שעות (90 מעלות) למזרחו של [[ירושלים]] ו18 שעות (270) למערב ירושלים, ורבים הסכימו לשיטה זו, אך מנגד ישנם הטוענים ששיטה זו מבוססת על הנחה שחצי התחתון של כדור הארץ כולו מים.

חלק מהמדינות הנמצאות מעבר לקו, הינם יפן, אוסטרליה, ניו זילנד,

==שאלות הלכתיות==
קו זה נקבע בדורות האחרונים על ידי אומות העולם, מכיוון שלפני כן לא היה כמעט אפשרות להיתקל בבעיה של אדם החוצה את כדור הארץ. מציאות הקו עוררה בעיות רבות בהשלכות הלכתיות, מכיוון שרבים ממצוות התורה תלוים בזמן ובתאריך, וכעת נוצר מצב שאדם יכול לקפו. יום בפסיעה אחת.

===המחלוקת הגדולה בשנחאי===
בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], ברחו מאות פליטים יהודים ובעיקר תלמידי ישיבות ל[[שנחאי]] שביפן, ונוצרה מחלוקת בין כל גדולי ישראל בנוגע לתאריך [[שבת]] ו[[יום כיפורים]], מתי לקבוע אותם, האם כקיבעות כל העולם, או האם לשמור שבת ביום ראשון (של כל העולם) וכן לגבי יום כיפור האם לצום ביום רביעי (כפי שחל באותה שנה) או בחמישי. וסברות המחלוקת תלויות במחלוקת על מיקום הקו.

ה[[חזון איש]] כתב במכתב מיוחד לתלמידיו לשמור שבת ביום ראשון בלבד, ולצום ביום חמישי בלבד, וכך נהגו תלמידיו, אך מנגד ביום צום גדליה תש"ב כינס הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], את כל גדולי ישראל שהיו באותו זמן בארץ ישראל (ביניהם: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שלמה גורן]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]) לדון בשאלת צום יום כיפור לפליטים השוהים ביפן, והחליטו שלא כדעת החזון איש, לשמור שבת ויום כיפור כמו בכל העולם.

החסידים שהיו שם ברובם שמרו אכן את יום השבת כרגיל ויום כיפור ביום רביעי, וכן הורה [[הרבי הריי"צ]] לחסידים, וכן הורה ה[[אדמו"ר מגור]] לחסידיו, אך האדמו"ר מ[[אמשינוב]] סבר שצריך מחומרא לשמור גם שבת וגם ים ראשון{{הערה|ב[[המלך במסיבו]] ח"א עמ נח' כתוב שחסידי חב"ד החמירו ושמרו שבת יומיים, וכן ביום שלמחרת יום כיפור החמירו ולא אכלו יותר מה"שיעור".}}.

מחלוקת זו גרמה לבלבול אדיר, כאשר חלק מהיהודים שומרים שבת ביום אחד וחלק ביום אחר, וכל אחד חילל במכוון את השבת של האחר, ונוצר זלזול עצום במהות שבת.

===שבת===
בספר [[אגן הסהר]] לר' [[חיים צימרמן]], שעוסק כולו בסוגיית קו התאריך, מעלה את המקרה של אדם העובר את הקו שניות ספורות לפני שבת ואחר כך חוזר, ואם יעשה כך כמה פעמים לעולם לא יצטרך לשמור שבת, ויתבטל אצלו כל הענין של שבת, וממשיך המחבר וכותב שלו יוצויר וכל עם ישראל היה עובר את קו התאריך כל פעם ב[[ערב שבת]] וחוזר במוצאי, ימחק זכר השבת.

[[הרבי]], במכתב מיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כא עמ שט.}}, מעיר כמה הערות על ספר זה, ובו תמה על ספקותיו, שאי אפשר ל'''אסור''' הלכתית, על האדם לעבור את הקו לעולם בגלל זה, ולאידך לא הגיוני המצב שכל עם ישראל עובר את הקו, במכתב זה מאריך הרבי ודן גם בקשר לפרטים נוספים בקשר להשלכות הקו בהלכה.

===ספירת העומר===
אחד הבעיות שנוצרו בקשר לקו התאריך, ונידונו במקומות רבים, הינו כאשר אדם עובר את קו התאריך באמצע ימי [[ספירת העומר]] האם עליו להמשיך בספירתו שספר עד עכשיו (כי הרי כל ענינו של [[ספירת העומר]] הוא לספור 49 יום ואם ישנה לפי המקום, יוצא שסופר או 50 יום או 48), או להתחיל לספור כפי המקום בו הוא נמצא.

כאשר הרבי נשאל על כך, ענה: '''א'''. מלכתחילה עדיף לא לחצות את קו התאריך בכלל במהלך כל ימי ספירת העומר. '''ב'''. אם בכל זאת עוברים, להמשיך כמו שספר עד עכשיו, ועדיף שישמע את הברכה ממישהו אחר ולא יברך בעצמו. '''ג'''. את [[חג השבועות]] יחגוג ביום ה- 50 שלו ולא של בני המקום בו הוא נמצא{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י"ז עמ' רסה, חלק כ' עמ' קמח, לקוטי-שיחות ג, פרשת אמור, עמ' 995.}}.

== לקריאה נוספת ==
*מנחם כשר, קו התאריך העברי.
*שקו"ט בדברי הפוסקים וביאור הענין באריכות, ראה בקונטרסו של הרה"ג ר' [[עזרא שוחט]] "בדין העובר את קו התאריך, לענין שבת ויום טוב ספירת-העומר ושבועות", בקובץ מגדל-אור, ז, יא [[ניסן]] תשמ"ט, עמ' 383-111 (ולענין חגה"ש, בעמ' 327 ואילך).
*שערי-הלכה-ומנהג או"ח חלק ב' עמ' קמח-קסב
== קישורים חיצונים ==
*משא ומתן בנידון, [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=156&hilite= חלק ג']
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346487 לא לחצות את קו התאריך]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} לקט הוראות לאנשים העוברים לפני הרבי, שלא לחצות את קו התאריך
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]