עריכת הדף "תמונה"

'''תמונה''' הינה תיעוד מצולם של מראה מסויים, באמצעות רישום דפוס ה[[אור]] על גבי רכיב רגיש לאור כמו סרט צילום או חיישן אלקטרוני. באנגלית, מכונה פעולת הצילום בשם "פוטוגרפיה", בתרגום מיוונית: '''פוטו''' - אור, ו'''גרפיה''' - רישום.

המצאת האפשרות הטכנית לצילום, התרחשה בשנת [תקצ"ט]] במספר מקומות ברחבי העולם בו זמנית.

==בספרות ההלכה==
בספרות ההלכה המוקדמת נידון האם מותר ליצור ציור בדמות אדם, כאשר הרמב"ם פוסק שאסור לצור צורת אדם רק כאשר היא בולטת{{הערה|פרק ג' מהלכות עבודה זרה הלכה י'.}}, ואילו [[הראב"ד]] חלק עליו וכתב שגם כאשר הצורה אינה בולטת הדבר אסור.

להלכה נפסק בשולחן ערוך שהדבר מותר{{הערה|יורה דעה סימן קמא סעיף ד'.}}.

כאשר הומצאה אפשרות הצילום, התעורר הדיון מחדש, כאשר יש המצדדים להחמיר ולהתנזר מכך אף שמעיקר הדין הדבר מותר{{הערה|בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' סימן נ"ח כתב שיש להחמיר שלא להצטלם בתמונה פוטוגרפית כיון שלדעת הריטב"א הוא איסור גמור, ושומר נפשו ירחק מזה. ומכל שכן שעל פי הקבלה יש טעם להחמיר בזה. ולכן לא יפה עושים התולים צורות ותמונות של צדיקים וקרובי משפחה על הכתלים של חדרי דירתם. וכן כתב ביערות דבש דרוש ב' דף י"ט עמוד ב', שו"ת ישכיל עבדי חלק ב' בקונטרס אחרון חלק יורה דעה סימן י"א, ועוד.}}, ומכל מקום גם הדעות המחמירות כתבו שכאשר לא מדובר על תצלום שבו נראה כל דמות האדם מותר, כגון בצילום חלק העליון של הגוף, או בתצלום פרופיל{{הערה|שאלת יעב"ץ חלק א' סימן ק"ע. שו"ת נהרי אפרסמון חלק יורה דעה סימן קי"ח. שו"ת לבושי מרדכי קמא חלק יורה דעה סימן פ"ו.}}.

בין המצדדים להקל, היה [[הגאון מרוגוצ'וב]]{{הערה|שו"ת צפנת פענח סימן נ"ז.}}, והגאון הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]{{הערה|שו"ת שלמת חיים חלק יורה דעה סימן י"ח.}}.


===צילום בחול המועד===
{{פסקה חסרה}}

==ספר התמונות==
בשנת [[תרפ"ח]] יצא אדמו"ר הריי"צ מגבולות ברית המועצות, ובכך נפרד למעשה מרוב חסידי חב"ד שנותרו ברוסיה.

בשנת [[תרצ"ג]] ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהחסידים לשלוח לו את תמונות משפחותיהם, ובשנת [[תש"ט]] פנה שוב אל החסידים באמצעות '[[מחנה ישראל]' וביקש את תמונות החסידים.

כחלק מהבקשה, התבקשו החסידים גם בנוגע לאופן הצילום, שהתמונות יכללו את כל בני המשפחה ויישלחו בצירוף פירוש שמות האנשים המופיעים בה, וכן שבתמונה תופיע כל קומת הגוף ולא רק פלג הגוף העליון או תצלום פנים.

במענה לאחד החסידים שטען בפני הרבי מה התועלת בכך, השיב הרבי: "כמדומני שאין נצרך ביאור על זה כנראה גם באנשים כערכינו שלא לבד שזה מחזק רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה פועל התקרבות כשנזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו פלוני ועל-אחת-כמה-וכמה בנידון-זה...{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' קנד.}}.


==ראו גם==
*[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]
*[[משיח תמונות ורגעים]]
*[[ציור פני הרב]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadlibrary.org/catalog/index.php?catalog=tcatalog ארכיון תמונות שנשלחו לרבי על ידי החסידים]''' באתר ספריית ליובאוויטש