עריכת הדף "אריאל שרון"

[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]
מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]]-[[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, שר וראש ממשלה ה11 ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, שהקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], מבצע סיני, [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את מלחמת לבנון הראשונה ומבצע חומת מגן. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור יהודה ושומרון, עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו הוא הכריז על תוכנית [[ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות התנגדות חזקה בקרב חלק גדול מהציבור.ב[[ה' טבת]] [[תשס"ו]] כחצי שנה לאחר גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם המכונה תוכנית ההתנתקות, עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד למותו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]].

במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]].

== פעילותו הצבאית ==
{{להשלים}}
[[קובץ:מכתב שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] [[אריאל שרון]] אל [[הרבי]]]]

ב[[כ"ו חשון]] תשי"ז נערך קרב המתלה במסגרת [[מלחמת סיני]], במסגרתו יצאה חטיבת צנחנים בפיקודו של [[אריאל שרון]] למלחמה נגד הוראות הפיקוד העליון של צה"ל, במטרה להשתלט על השטח ולטהר אותו מהמצרים, פעולה שהצליחה אך גבתה את חייהם של 38 חיילים וגרמה לפציעתם של 120 נוספים. על אף שהיציאה לקרב זה היתה חסרת תכלית צבאית, הוא זכה להערכה רבה בשל גילויי הגבורה של החיילים שהשתתפו בו.

== פעילותו הפוליטית ==
=== כשר בממשלות ישראל ===
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

לאחר הבחירות בשנת [[תשמ"א]] התמנה לשר הביטחון, וב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ב]] פינה את חבל ימית. מספר חודשים לאחר מכן יזם את בצע שלום הגליל שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה לקריית שמונה, אך בפועל הגיעו הכוחות עד ל[[ביירות]] בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים.

במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק.

בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של העיר העתיקה ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה.

בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]]{{הערה|נפילה אותה ניבא [[הרבי]] עשרות שנים קודם לכן, ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ז]], ומאוחר יותר בשנת [[תשמ"ו]] כשהחל לפעול ולהמריץ בניית שיכונים לעולים החדשים (כמו [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]])}}. בתקופה זו בנה ושיפץ כ-150 אלף דירות, רבים מהם ביהודה ושומרון.

בתקופת שלטונו של יצחק רבין התנגד שרון ל[[הסכמי אוסלו]] ואף התבטא בחריפות כשאמר כי במדינה אחרת היו מעמידים את יוזמי התוכנית לדין. בקיץ [[תשנ"ה]] אף קרא לסירוב פקודה של פינוי בסיסים משטחי יהודה ושומרון.

בממשלת [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ב[[תשנ"ו]] התמנה לשר התשתיות הלאומיות, ובשנת [[תשנ"ח]] לשר החוץ בנוסף לתקפיד שר התשתיות. בתפקיד שר החוץ היה פעיל בחתימת הסכמי ואי.

=== כראש ממשלה ===
בתקופת כהונתו כראש ממשלה ב[[תשס"א]] פרצה האינתיפאדה השניה במהלכה נרצחו מאות יהודים ואלפים נפצעו בתדירות יום-יומית. ב[[תשס"ב]], בעקבות החרפה חמורה במצב הביטחון כשמאות יהודים נטבחו בפיגועי התאבדות, החלה הממשלה במדיניות של הסיכולים הממוקדים, אך כשזה לא הועיל פתח שרון במבצע [[חומת מגן]] למיגור הטרור. באותה תקופה החל בהקמת 'גדר ההפרדה' האמורה לחצוץ בין שטחי יהודה ושומרון לשאר שטחי [[ארץ ישראל]], מעשה המסמל שבר אידאולוגי ברעיון 'ארץ ישראל השלמה'.

=== תוכנית ההתנתקות ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תוכנית ההתנתקות]]}}
[[קובץ:חנוכיה בפארק אריאל שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיית ה[[חנוכיה]] הגדולה בעולם על צלע ההר בפארק על שם אריאל שרון]]
לקראת הבחירות בשנת [[תשס"ג]] הצהיר בגלוי, כי יהיה מוכן ל"ויתורים כואבים" תמורת הסכמי "שלום". ב[[תשס"ד]] הודיע שרון לראשונה כי בתוכניתו לבצע בקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים ביש"ע חרף פינוי יישובים. למרות ההתנגדות של הממשל האמריקני לתוכנית, הפעיל שרון לחץ גדול עד שהשיג את תמיכתם המלאה. בתוכנית זו הייתה שבירה מוחלטת של כל האידיאולוגיה הקודמת שלו, שבשלה נבחר בבחירות.

פרסום התוכנית עורר גלי מחאה רבים, ורבים דרשו [[משאל עם]]. שרון התנגד, אך העמיד את התוכנית לאישור מתפקדי הליכוד, ואלו דחו אותה ברוב גדול. למרות ההתנגדות התכחש שרון להתחייבותו לפני ההצבעה לכבד את תוצאות ההצבעה, והמשיך במהלך התוכנית. בד בבד הקשיח את עמדתו כלפי הטרור, אך הסכים לשחרור מחבלים רוצחים.

ב[[י"ב אב]] [[תשס"ה]] ביצע את תוכנית ההתנתקות.

זמן קצר לאחר שיזם את התוכנית לקה באירוע מוחי,{{הערה|1= רבים רואים בכך עונש משמיים על תוכנית ההתנתקות שביצע, ראו [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 יש דין ויש דיין] {{וידאו}} {{אינפו}}. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}}. כשמונה שנים שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' שבט]] [[תשע"ד]].

אתר המזבלה חיריה במרכז הארץ נהפך לפארק ירוק על שמו 'פארק אריאל שרון'. מידי שנה ב[[חג החנוכה]] מודלקת על צלע ההר ה[[חנוכיה]] הגדולה בעולם ביוזמת [[יעקב גלויברמן]] ובהשתתפות בני משפחתו של שרון.

== קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד ==
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}.
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצתית בסיום ה[[התוועדות]] ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] בקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], אריאל שרון, ר' [[ישראל מיידנצי'ק]], ר' מאיר זיילר, ר' אברהם מיידנצ'יק, הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
בכ"ג [[סיוון]] [[תשכ"ח]] ביקר אצל הרבי לראשונה, וביחידות שארכה קרוב לשעתיים דיבר הרבי על ענינים שונים הנוגעים לבטחון ארה"ק. שרון הזכיר את היחידות מספר פעמים, וחלק מהנאמר בה הודפס במקומות שונים{{הערה|ב'תשורה' ובשבועון בית משיח}}, במכתב לשז"ר כמה ימים אחר כך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9513] אגרות קודש כרך כה ט'תקיג}} כתב הרבי על ביקור זה בקצרה.

ב[[י"ב אלול]] [[תשכ"ח]] כתב לו הרבי בחריפות על האסון שיש בקו בר לב, חודשים ספורים אחרי הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]].

בשנת [[תש"ל]] נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] יחד עם אשתו. כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] נערכה לו קבלת פנים ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשל"ז]] כשבנו עומרי חגג [[בר מצווה]] ביקש מר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שישלח אליו חב"דניק שיכין את בנו לבר מצווה. הרב [[יחיאל מלוב]] למד עם אריק ועומרי בביתם ב[[רחובות]] אחת לשבוע. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] [[תשל"ז]] שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך".{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}} ביום הבר מצווה עצמו הגיעו ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], הניחו [[תפילין]] ועלו לתורה{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354}}.

בביקורו אצל הרבי בשנת [[תשמ"ח]], אמר לו הרבי כי כתוב ב[[תורה]] "וישבתם לבטח ב[[ארץ ישראל|ארצכם]]", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. שרון ביקש מהרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "... בקיום [[מצוות|מצוות התורה]]"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי [[יהודי]] הינו אדם [[כפירה|הכופר]] ב[[עבודה זרה]], ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ול[[הר סיני]] הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא.{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 וידאו מהביקור] {{וידאו}}{{אינפו}}}}{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14768 מכתבו לרבי עם ניתוח גרפולוגי].}}

ב[[א' סיוון]] [[תשמ"ט]] עבר יחד עם רעייתו ב[[חלוקת דולרים]], נושא השיחה נסב סביב [[שלימות הארץ]].

במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. מספר פעמים במהלך נאומיו ב[[או"ם]] הזכיר את הרבי ואת ביקוריו אצלו. פעמים רבות ביקר ב[[כפר חב"ד]], ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], שהי' מחותן אתו (בתו של מיידנצ'יק התחתנה עם הרב עופר מיודובניק, אחיינו של שרון).

ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] התקיימה [[התוועדות חסידית]] ביוזמת אריאל שרון בקבינט הבטחוני. ה[[התוועדות]] שהייתה אמורה לכלול [[קריאת המגילה]] ולארוך כ-40 דק' התארכה לבקשתו של שרון מעל לשעתיים. באותה הזדמנות סיפר בפני חברי הקבינט על פגישותיו עם הרבי.
באותה הזדמנות סיפר כי במהלך פגישותיו העלה בפני הרבי רעיונות שונים שעל כמה מהם נענה בשלילה, ובכולם צדק הרבי. כמו בתקופה ש[[ברית המועצות]] שלחה להקות זמר להופעות ברחבי העולם כדי לחפות על מעשי הפשע שנעשו במדינה הציע שרון כי לפני כל הופעה במדינה מערבית תגיש הממשלה מחאה בשגרירות ודרישה לביטול ההופעה. הרבי ענה כי [[רוסיה]] היא מדינה מסוכנת וניבא כי לא ירחק היום והשלטון הקומוניסטי יפול.

{{-}}

== גלריית תמונות ==
<gallery>
קובץ:איראל, קותי ואיצ'ה.jpg|אריאל שרון מקבל [[תפילין]] ממשלחת חב"דית. בתמונה נראים הרב [[איצ'ה שפרינגר]] והרב [[יקותיאל ראפ]]
קובץ:שרון ועופר.jpg|שרון לצד אחיינו החב"די הרב [[עופר מיודובניק]]
</gallery>
== קישורים חיצוניים ==
;וידאו
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 שרון עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}}{{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57876 אריאל שרון מספר על היחידות עם הרבי] באתר שטורעם {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57560 סיפור ההצלה של אריאל שרון] ראיון וידאו. [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=770 בשפות נוספות] {{שטורעם}}

;תמונות
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79774 שרון אצל הרבי] גלריית תמונות {{אינפו}}

;כתבות
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4855 הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55019 הרבי הציל אותי מחטיפת המטוס!] סיפור ההצלה של אריאל שרון {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68653 דברים שכתב אריק על ביקוריו אצל הרבי ועל האחיינים שחזרו בתשובה והפכו לחב"דניקים] מתוך עיתון בקהילה {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=856 משלחת חב"ד מבקרת אצל ראש הממשלה שרון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18212 נזכרים באריק של פעם] - מתוך כתבה בעיתון 'משפחה' {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65225 מכתב הרבי לאריאל שרון]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79785 שניאור ברגר נזכר ב[[התוועדות]] עם רה"מ שרון] על ה[[התוועדות]] [[פורים]] בקבינט הבטחוני {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79802 האחיינים החב"דניקים של שרון] מתוך עיתון בקהילה {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1469 מאמר שכתב שרון על התרשמותו מהרבי] {{שטורעם}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: אני רחוק מיהדות, תעשה מהבן שלי יהודי] {{col}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.scribd.com/doc/200042785/911 הוי אריאל אריאל: האיש שבנה - האיש שהרס]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 911 עמוד 49
*[[אהרן דב הלפרין]], '''כך הזהיר הרבי משרון''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] פרשת יתרו תשע"ד
*שלום בער קרומבי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79841 הרהורים אחר לכתו של האלוף העוקר]''' מתוך מגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{אינפו}}
*[[דוד מאיר דרוקמן]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69030 כבוד עשו לו במותו?]''' {{שטורעם}} ט"ו שבט תשע"ד
*[[יגאל קרישנזפט]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69042 מורשת שרון האמיתית]''' {{שטורעם}} ט"ו שבט תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{ראשי ממשלת ישראל}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|שרון אריאל]]