עריכת הדף "נמנע הנמנעות"

'''נמנע הנמנעות''' הינו כינוי להיות הקב"ה כל יכול. עובדה זו הייתה שנויה במחלוקת בין גדולי ישראל וכך היא הכרעת תורת החסידות.

==רקע==

את הנמנעות - הדברים הבלתי אפשריים לכאורה - ניתן לחלק לשתיים: 

א.  דברים שהאדם המצוי אינו יכול לעשותם, או שאינם יכולים להיות לפי חוקי הטבע המוכרים לנו, בקטגוריה זאת ניתן לכלול את כל הניסים שלמעלה מהטבע כקריית ים סוף, תחיית המתים ועוד. בפשטות אף אחד לא נחלק על כך שזאת יכול הקב"ה לעשות{{הערה|אם כי משמע מכמה מדבריהם של הסוברים שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות, שסברו שהחולקים עליהם הסוברים שיש נמנעות בחיק הבורא סוברים שהקב"ה אף אינו יכול לעשות דברים שלמעלה מהטבע!ואכ"מ}}

ב. דברים שהאדם אינו מסוגל להבין בהגיון כיצד הם אפשרים. כגון לעשות שיהיה מישהו רוכב ואינו רוכב בו זמנית, או להכניס פיל בחור של מחט בלי להגדיל/להקטין את הפיל/חור המחט וכיוצא בזה. ובזה נחלקו גדולי ישראל האם נמנעות כאלו קיימים אצל הקב"ה או שהם לא שייכים אצלו.

==דעת הסוברים שיש נמנעות בחיק הבורא==

ישנם הסוברים שיש לנמנעות קיום בחיק הבורא והוא אינו יכול לעשות דברים הסותרים לגמרי את ההגיון האנושי (כדוגמאות הנ"ל בסוג הב').אמנם חשוב להדגיש: גם שיטות אלו סוברים שה' הוא כל יכול, וביכולתו לשנות את הטבע, אך לשיטתם אין חיסרון בכך שאינו יכול לעשות דברים בלתי אפשריים מצד עצמם. כלומר שלדעתם פירוש המושג "כל יכול" הינו "יכול לעשות כל האפשרי על פי שכל".

כן היא דעת ה[[רס"ג]] כפי שכותב בספרו:{{הערה|הנבחר באמונות ובדעות, בתרגום הרב [[יוסף קאפח]]]}}: {{ציטוטון|ולכן לא תהללנו שהוא עושה את החמשה יותר מעשרה, על אף שאינו מוסיף עליהן, ולא שהוא מכניס את העולם בתוך טבעת, בעוד שאינו מיצר את זה ולא מרחיב את זה, ולא שהוא מחזיר את אתמול במצבו של אתמול, מפני שכל אלה מן הנמנע. ויתכן שישאל אותנו אחד הכופרים עליהן, אז נענה לו שהוא יכול על כל דבר. וזה אשר שאלו עליו אינו מאומה, כי אם הבל, וההבל אינו כלום. וכאלו שאלו אם יש לו יכולת על לא כלום, כי על זה שאלו באמת.}}

דברים דומים כתב ה[[רמב"ם]], והוסיף: {{ציטוטון|ואין חיסרון ביוצר בכך שאינו יכול לעשות את הנמנע [...] ולא נייחס לאל יתעלה חוסר אונים מכיוון שאין הוא יכול להפוך את עצמותו לגוף או לברוא את מי שהוא כמותו}}.{{הערה|[[מורה נבוכים]] ח"ג פרק ט"ו וראה שם ח"א פע"ה}} 

כמו"כ דעת ר' יוסף אלבו בעל ה"עיקרים"{{הערה|ספר העיקרים מאמר ראשון פרק כ"ב}}, ר' ידעי' הפניני בעל "בחינות עולם"{{הערה|בתשובתו שנדפסה בשו"ת הרשב"א סי' תי"ח}}, ר' יצחק עראמה{{הערה|בספרו עקדת יצחק שער פ'}}, הרלב"ג{{הערה|בפירושו על ספר יהושע פרק ד' פסוק כ'}} ור' [[יצחק אברבנאל]]{{הערה|בספרו מפעלות אלוקים מאמר ד'}} שיש לנמנעות קיום בחיק הבורא.

===הסיבה לטענתם===

באותם ימים, היה צורך השעה והדור להוכיח לבני ישראל את יסודות האמונה בדרך של הוכחות ומופתים שכליים. בחכמת החקירה הוכיחו חכמי החקירה את מציאות ה', שהוא אחד, קדמון ונצחי ללא קץ ותכלית, שאין לו גוף ודמות הגוף, שהוא ברא העולם וכל המציאות צריכה לו ועוד.

אחת הנחות היסוד שבבסיס הוכחות אלו – היא קיומן של "נמנעות", כלומר: שדבר אחד לא יכול להכיל שני הפכים. לדוגמא: מדבר גבולי – לא יתכן שיווצר בלי גבול; ולאידך, דבר שהוא בלתי מוגבל ואין סוף – לא יתכן שיש לו גוף; לא יתכן שיהיה יותר מאחד, ועוד. 

טענו מקיימי הנמנעות: אם נאמר שאצל הקב"ה לא קיימים כלל "נמנעות", והינו "כל יכול" במובן הפשוט של המילה, עלול האדם להסיק כאילו ה' יכול גם כן להגשים את עצמו, והוא אינו מוכרח להיות אלא גם שתיים, ויכול לחול בו שינוי, וכיוצא בזה '''דברים שהם היפך מעיקרי האמונה'''. דווקא ע"י קביעת "הגדרות" ברורות והגדרת דברים שמן הנמנע להאמין בהם, ניתן להוכיח את האמונה בה' על פי השכל.   

==דעת הסוברים שאין לנמנעות קיום בחיק הבורא==

ראש הסוברים שאין לנמנעות קיום בחיק הבורא הינו הרשב"א. הרשב"א מאריך בכמה תשובות{{הערה|שו"ת הרשב"א חלק ראשון תשובות תי"ג-תי"ח}} לבאר את הסכנה בהשקפה המייחסת נמנעות לבורא, הרשב"א כותב שאמונה זו תבטל את את האמונה בניסים כקריעת ים סוף וכדומה! אמנם מתשובות אלה לא מצטיירת דעתו של הרשב"א בבירור בשלילת הנמנעות מהסוג שלא ניתן להבינם כלל (סוג הב'). דעתו זו עולה דווקא מתוך כתב התנצלותו של ר' ידעיה הפניני ששלח לרשב"א{{הערה|שם תשובה תיח}} בו הבהיר ר' ידעיה שאין הוא טוען שהקב"ה אינו יכול לחולל ניסים כ[[קריעת ים סוף]] וכדומה, אלא רק שנמנע אצלו לעשות שיהיה "רוכב ואינו רוכב", מכך שהרשב"א אחז בהתנגדותו לדעות אלו מוכח שהוא חלק גם על החלוקה בין ב' סוגי הנמנעות ולדעתו כל סוגי הנמנעות מושללים אצל הקב"ה.

ר' [[הלל מפאריטש]] מסביר בספרו [[פלח הרימון]] את הסיבה לכך שהרשב"א לא כתב וביאר במפורש את סיבת התנגדותו לחילוק בין ב' סוגי הנמנעות: בהתחלה תקף אותם הרשב"א מאחר שראה ששיטתם תסתור את האותות ומופתים שבתורה. אמנם לאחר שראה שאף לפי שיטתם אין סתירה לאותות ומופתים שבתורה, לא השיב עליהם בפירוש מפני שהסיבה למחלוקתו עליהם הייתה על פי תורת הקבלה, ששוללת נמנעות באופן נחרץ אצל הקב"ה, וזה לא רצה לגלות אז מאחר שחכמת הקבלה אז גילו רק ליחידי סגולה.

===הסיבה לטענתם===

הסיבה הגלויה לטענתם הייתה שבעוד שבימי הרמב"ם הפילוסופיה שימשה רבים לעזר וסיוע באמונה, הרי בימי הרשב"א הפילוסופיה הפכה לצרה. רבים החלו ללמוד פילוסופיה - לא מספרי גדולי ישראל אלא להבדיל - מספרי יוון ופילוסופיית אריסטו. כבר לא הייתה זו פילוסופיה המבוססת על אמונה צרופה. אלא הכל נהפך להיות מבוסס על הפילוסופיה וההיגיון. הניסים בתורה הוצאו מפשוטם או שפירשו שנעשו על מעשי חכמה ותחבולה, התורה פורשה רבות בדרך אלוגרית{{הערה|מגדולי מפתחי שיטה זו היה ר' אברהם אבולעפיה}} - [[אברהם]] ו[[שרה]] נהפכו ל[[חומר וצורה]], איסורי התורה הוצאו ממשמעותם וכו'. ר' אבא מארי מלוניל שראה את הסכנה שבשיטה זו פנה בייחד עם האחים וידאל אל הרשב"א שיטיל חרם על לימוד הפילוסופיה. ואכן לאחר שחקר את הנושא הטיל הרשב"א חרם על לימוד הפילוסופיה, את החרם פרסם הרשב"א שלש פעמים בשלוש נוסחאות שונות. בתוך התשובות ההעוסקות בחרם, וכן בנוסח החרם עצמו, מבהיר הרשב"א את התנגדותו לשיטת הפילוסופיה המקיימת נמנעות אצל הבורא ושוללת אותות ומופתים. את החרם השלישי כתב הרשב"א לאחר התנצלותו של ר' ידעיה הפניני ומכך מוכח שלא קיבל את חילוקו בב' סוגי הנמנעות.

==הכרעת תורת החסידות==

תורת החסידות מכריעה שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות{{הערה|ספר החקירה לצמח צדק לד ב, סה"מ תרמ"ט ע' עדר ועוד}}. יתרה מזו הרבי מסביר{{הערה|בהבא לקמן ראה הדרן על הרמב"ם תשמ"ו (מוגה) סעיף ה'. וראה גם שיחת ש"פ וישב תשמ"ו בתחילתה (הנחה בלתי מוגה) ובכ"מ}} שעניין זה הוא מובן בפשטות הכי גמורה: את כללי השכל ברא הקב"ה, לפני שנברא העולם לא היו שום כללים וחוקים, הכללים נוצרו לאחר בריאת העולם באופן שבו ה' בחר לבראותו, אך ה' ודאי יכל להחליט לבראותו באופן שהכללים השולטים בו יהיו שונים, וברור שהוא עצמו לא מוגבל בכללים אלו{{הערה|וראה שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ג ס"ג שבה הרבי מסביר שזה שה' יכול לעשות נמנעות שמצ הטבע זהו דבר פשוט והחיוש שיכול לעשות גם דברים שהם נמנעות '''ע"פ תורה'''!}}{{הערה|בנוגע לשאלה אם הקב"ה יכול לברוא כמותו יש לצטט מסה"מ תרמ"ט ע' עדר:"ומה שכתב [בעל העיקרים] לקמן בפרק זה כמו שאי אפשר שתבוא הקבלה כו' לברוא אחד כו' [שהקב"ה יברא אחד שדומה לו מכל צד, שבהכרח יהי' האחד עלול והשני עילה, וא"כ אינו דומה לו מכל צד] – שאלה זו שאל אחד מהמשכילים, מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה והשיב לו, והלא באמת אמרו רז"ל על פסוק ויקרא לו אל אלקי ישראל, הקב"ה קרא ליעקב אל, והוא בחינת כתב ותפארת. ועניינים מבואר בחסידות בכמה מקומות. ומי שיבין היטיב על דרך החסידות אילו ב' המדריגות, יראה ויבין בשכלו היטב איך שבעל העקרים במחילת כבודו הרמה לא דק בדבריו אילו כו'" – ונושא זה דורש אריכות בפ"ע ואכ"מ.}}

הרבי אף מתבטא ש{{הערה|ש"פ תצווה תשמ"ה - בלתי מוגה}}:{{ציטוטון|כאשר ישאלו אדם פשוט האם לדעתך מוגבל הקב"ה באיזו הגבלה מסויימת שמחייב שכלך הדל?! – יענה מיד: "פרא אדם" שכמותך, כיצד עולה על דעתך שאלה כזו?!... ואם הוא "עז פנים" יוסיף ויאמר ל"גדול" ששואל שאלה זו: יתירה מזה – אפילו בשכל הגדול שלך לא מוגבל הקב"ה!....}}  

והמענה לשאלה כיצד נדע במה להאמין ובמה לא הרי התשובה הינה ברורה מאד: אנו מאמינים במה שה' ציווה אותנו להאמין, ומה שהתורה ציוותה לא להאמין איננו מאמינים! כל יסודי האמונה הם מפני שכך עלה ברצונו יתברך. אף שמצדו, יכול הקב"ה לעשות גם באופן אחר. מצד הכרח השכל – לא ניתן להכריח על שום דבר כיצד הוא למעלה, אפילו לא את העניינים העיקריים דוגמת אחדות ה' והשגחתו, שהרי לגבי הקב"ה לא תופסים כל הכללים הללו. הדרך היחידה לידיעה בעניינים אלו היא – אך ורק מזה שהקב"ה הודיע לנו בתורתו! ה' הודיע לנו בתורתו ש"אין עוד מלבדו" – אחדות ה', ו"הלא את השמים ואת הארץ אני מלא" – שאין לו קץ ותכלית, וכן שבריאת העולם הייתה על ידי זה שהקב"ה  שצמצם את אורו (ולא חלילה באופן שעזב את הארץ לכוחות אחרים חס ושלום).

===כללי השכל אצל הקב"ה לפי תורת החסידות===

כאמור לפי תורת החסידות הקב"ה הוא נמנע הנמנעות ואינו מוגבל בכללי השכל. אמנם {{הערה|בהבא לקמן ראה ספר החקירה לצמח צדק הנ"ל, מאמרי באתי לגני תשל"ד, שיחת ש"פ ויצא תשמ"ח - ע"ד הספר דרך אמונה להמקובל הרב גבאי ןעוד בריבוי מקומות}}לאחר שהקב"ה בחר לצמצם את עצמו בסדר ההשתלשלות, הרי בדרגות אלו קיימים כללי השכל ו'''יש נמנעות''', ולכן ב'''עולם שלנו''' לא יתכן שהזמן יהיה למעלה מהזמן, ובר שהוא בעל גבול יהיה בלי גבול ודומה, בדרך זו מבואר כיצד ניתן להביא משלים מהאדם לקב"ה ("מבשרי אחזה אלוקה") וכיצד מביאים הוכחה לבריאת ה' את עולמו והיותו בו תמיד מהנשמה והגוף. 

==מקום הארון אינו מן המידה==

הראייה העיקרית{{הערה|(בלשון כ"ק אד"ש (אג"ק ח"ב ע' שצג):"ראייה מכרעת"}} שהובאה בתורת החסידות לכך שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות הוא ממאמר [[חז"ל]]{{הערה|יומא כ"א א וש"נ}}: "מקום הארון אינו מן המידה"{{הערה|ראה סה"מ תרמ"ט ע' עדר, שיחת [[שבת]] פרשת [[ויקהל]] [[פקודי]] [[תש"נ]] ס"ח ועוד}}. אמנם מכך שבכמה מאמרים {{הערה| ספר המאמרים תרמ"ג ע' ק ואילך ועוד}} מובא שעניין "מקום הארון אינו מן המידה" הוא עניין של ביטול המקום לגבי למעלה ממקום, התגברות שם [[הוי"ה|הוי']] על שם "אדנ-י" וכיו"ב, מוכיח הרבי{{הערה|מאמר ד"ה גדול יהיה תשכ"ב הערה 59 - [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' ע' שמ}} שיש לזה איזושהי תפיסת מקום בשכל, שהרי מצד "נמנע הנמנעות" יכול להיות חיבור אף ככשני העניינים ההופכיים הם בתוקפם ואין צורך שאחד יתבטל לשני ויתגבר עליו. אמנם ברור שאין הכוונה שעניין זה הוא עניין שכלי מובהק, וברור שאין זה כי אם בכח נמנע הנמנעות.

==בעניינים נוספים==
{{להשלים}}

==כל יהודי יכול לעבוד באופן של נמנע הנמנעות==
{{להשלים}}
לאחר הכרעת תורת החסידות שהקב"ה הוא "נמנע הנמנעות", מחדש הרבי שהקב"ה גם תובע ונותן כוחות לכל יהודי לעבוד באופן של "נמנע הנמנעות" עניין זה מתבטא בכמה עניינים ומהם:

כיצד יהודי יכול מצד אחד לתבוע את הגאולה באופן שהוא מרגיש שכל זמן שבית המקדש לא נבנה הרי זה כאילו הוא נחרב? בכוח נמנע הנמנעות!

כיצד יהודי להאמין שמשיח מגיע בכל רגע ומצ שני לתכנן תוכניות בגלות לטווח ארוך? בכח נמנע הנמנעות!

כמו כן הליכת החסידים ל'סליחות'באופן של'שאלקדיקערהייט' - מתנדנדים, היא בכח נמנע הנמנעות!

==קישורים חיצוניים==
הרב [[אסף חנוך פרומר]], גיליון התמים,[https://drive.google.com/drive/folders/1deGOn53vsaNct9NctH4Qzls46PXCcTng סקירה בעניין נמנע הנמנעות]
==הערות שוליים==