עריכת הדף "ג' דסליחות"

'''ג' דסליחות''' הוא היום השלישי של ימי הסליחות לפי מנהג אשכנז, והוא יכול לחול בכל שנה בתאריך אחר.

על אף שימי הסליחות בכלל הם עת רצון, ליום זה יש יחס מיוחד מרבותינו נשיאינו, שנהגו לומר מאמר חסידות ביום זה, והורו לערוך בו התוועדויות מיוחדות.

==אצל רבותינו נשיאינו==
מעלתו של ג' דסליחות עבר בסוד אצל רבותינו נשיאינו, שהיו אומרים מאמרי חסידות ביחידות לבניהם וממשיכי דרכם ביום זה, אך מפני גודל מעלתו לא גילו זאת לחסידים (בדוגמת מעלת התאריך של ח"י אלול שהתגלה רק על ידי אדמו"ר הריי"צ), ורק בדור האחרון הגיע הזמן לגלות את מעלת היום.

בשנת תש"ה גילה אדמו"ר הריי"צ את מעלת היום, ומאז נהג לומר ביום ג' דסליחות מאמרים השייכים לראש השנה מצד מעלת יום זה, וכן המשיך הדבר אצל הרבי.

יום ג' דסליחות, הוא מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את ניגון ארבע בבות, וכבר מהשנה הראשונה לנשיאות כתב הרבי מכתב כללי "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" בתאריך זה, והדבר נשנה פעמים רבות לאורך הנשיאות.

==מעלת היום==
הרבי הסביר מעלות שונות שיש ליום זה{{הערה|שיחת ג' דסליחות תשמ"ח.}}:

'''א.''' מובא בגמרא, שהתורה בכלל קשורה עם מספר שלוש, הקב"ה נתן את התורה המשולשת – שלושת החלקים: תורה נביאים כתובים - בחודש סיון שהוא החודש השלישי, ביום השלישי לשלושת ימי ההגבלה, על ידי משה שהוא שלישי במשפחת עמרם, לעם שמחולק לשלוש  כהנים לויים וישראלים, ועוד פרטים נוספים הקשורים במספר שלוש (ובפרט שראש השנה קשור עם מתן תורה, שזה אחד מהטעמים שתוקעים בשופר להזכיר את מעמד הר סיני).

'''ב.''' יום שלישי הוא יום מיוחד ש"הוכפל בו כי טוב", וג' דסליחות יוצא תמיד ביום שלישי.

'''ג.''' הפעם הראשונה שבה נאמר ''''סלחתי''' כדברך', היתה בפעם ה'''שלישית''' שמשה רבינו עלה להר סיני.

'''ד.''' התוכן של ענין הסליחה מופיע בתורה ב'''שלוש''' לשונות: מחילה, סליחה, וכפרה.


==הוראות הרבי ליום זה{{הערה|משיחת ג' דסליחות תנש"א.}}==
* יש לערוך ביום זה התוועדות חסידיות מתוך שטורעם מיוחד.
* יש ללמוד ביום זה לפחות אחד מהמאמרים השייכים ליום זה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:חודש אלול]]