עריכת הדף "אהרן מסטרשלה"

[[תמונה:CIMG6070.JPG|thumb|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]
רבי '''אהרן סג"ל הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ"ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו"ר האמצעי]].


==בצל אדמו"ר הזקן==
רבי אהרן נולד לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של"ה}}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה, כבר בילדותו מאס במשחקי בני גילו והתמסר לתורה ולעבודה, עוד בשנות בחרותו התקשר ל[[אדמו"ר הזקן]] ונעשה כבן בית אצלו ומגדולי תלמדיו, [[אדמו"ר הזקן]] אף הטיל עליו את הדרכת בנו [[אדמו"ר האמצעי]] והדרכת חסידים רבים. בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמשו למעלה משלושים שנה, וכן שהיה מתייגע בתעצומות-נפש להבין כל קטע קטן שהיה אומר ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר [רשימת היומן, עמוד שנ"ט] כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר'  [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.

בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.

במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה. 

בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס"ז.}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן.

==לאחר ההסתלקות==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת עזה בינו לבין ממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] - אדמו"ר האמצעי{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] סטרשלה והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו"ר האמצעי]] אך היו רבים הלכו גם אחרי רבי אהרן. 

עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו"ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. גם בספרו [[שערי היחוד והאמונה]] ניתן לראות את דרכו המשלבת את העבודה השכלית עם העבודה בהתפעלות וברגש. 

בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט.

לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.

==מצבתו==
[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]]
ב[[חודש טבת]] [[תשע"א]] נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת עפ"י עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" עפ"י הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטראשלא], אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א}}.

==ספריו==
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]][[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].
* '''[[עבודת הלוי]]''' - דרושים על פרשיות השבוע שאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. 
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]].
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. 

במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].

במספר הזדמנויות{{הערת שוליים|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], העיר ה[[רש"ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!"''' והמשיך:'''"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!"'''. ובהזדמנות נוספת{{הערת שוליים|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש"ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!"'''.

==ניגוניו==
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].

==קישורים חיצוניים==
*{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}
*"[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&CategoryID=1547 הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע]" - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד]]|רשימה=אדמו"רי [[סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]