עריכת הדף "יקותיאל יהודה הלברשטאם"

{{דמות
|שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
|תואר=האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג
|תמונה=[[קובץ:צאנז.jpg|אמצע|הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם|250px]]
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=שפע חיים, דברי יציב
|תאריך לידה=[[ד' בשבט]] [[תרס"ה]]
|מקום לידה=בעיר רודניק
|תאריך פטירה=[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|מקום פטירה=בקריית צאנז שבעיר [[נתניה]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=
|חסידות=[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|מספר בשושלת=הראשון
|הקודם=
|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]]{{ש}}
|תחילת כהונה=[[תש"ו]]
|סיום כהונה=בעת פטירתו
|רבותיו=הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו)
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|אב=רבי [[צבי הירש הלברשטאם]]
|אם=מרת חיה מנדל
|בת זוג=פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר
|ילדים=אחד עשר ילדיו מאשתו הראשונה נספו ב[[שואה]];{{ש}}שבעה ילדים מאשתו השנייה:, בהם הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] והרב [[שמואל דוד הלברשטאם]]
|חתימה=
}}
רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת [[תשנ"ד]]. מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכ[[ראש ישיבה]].

==תולדות חיים== 
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכה|הוסמך להוראה]] בידי רבי מאיר אריק ואחרים{{הערה|מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב [[זהב]] ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]].

הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.

התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של ה[[אדמו"ר]] מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.

לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם.

לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי [[השואה]] והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי [[השואה]] שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[ויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו.

הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים.

בשנת [[תשט"ו]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס.

בקריה ייסד האדמו"ר את המרכז הרפואי - לניאדו, בעקבות [[נדר]] שנדר בתקופת [[השואה]], שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל [[יהודים]]. בעת הקמת המרכז התייעץ רבות עם הרבי, ובהוראתו נקרא המקום "מרכז רפואי" (ולא "בית חולים").

בשנת [[תשל"ב]] חזר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ביוניון סיטי.

נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית.

==קשריו עם הרבי==
מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}.

בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}}.

גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}.

האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}...{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}

בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו מומשכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה מקנא אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}.

==משפחתו ומתלמידיו==
'''בניו'''
*רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] מקריית צאנז, נתניה, המכהן כאדמו"ר ב[[ישראל]].
*רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] מ[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] המכהן כאדמו"ר בארצות הברית.

'''חתניו'''
*רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), מכהן כאדמו"ר מזוועהיל-צאנז.
*רבי דב וייס, מכהן כרב בירושלים.
*רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית [[הבעל שם טוב]] ב[[פתח תקווה]].
*רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי.
*רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר [[בני ברק]] וראש ישיבת תורה לשמה.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 185 ואילך.
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[תש"ו]]-[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - [[נתניה]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] - [[ניו יורק]]}}
{{מיון רגיל:הלברשטאם, יקותיאל יהודה}}

[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:חסידות צאנז]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]