עריכת הדף "שלום מזרחי שרעבי"

[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש"ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]
רבי '''שלום מזרחי שרעבי''' ('''הרש"ש'''; ה'תס"ג{{הערה| או ה'ת"פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל"ז]]{{הערה|או [[תקמ"ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות  ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים.

==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שב[[תימן]]. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]].

בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו [[החיד"א]],{{הערה|החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".}} הרב [[יום טוב אלגאזי]], רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.

בשנת [[תקנ"ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפלות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|"תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.}}.

==רבותינו נשיאנו וסידור הרש"ש==
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג].}}.

כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.
==הנצחתו==
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[ירושלים]], [[פתח תקווה]], [[אשקלון]], [[חיפה]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אהבת שלום{{הערה|בראשות הרב יעקב הלל]]}}, אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות הרב [[אבנר עפג'ין]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות הרב [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות הרב [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות הרב אליהו עטייה ובנו הרב מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי הרב [[מרדכי עטייה]]}}

==מספריו==
הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:
* '''פירוש והגהות השמ"ש''' - על כתבי האר"י
* '''סידור הרש"ש'''
* '''רחובות הנהר'''
* '''אמת ושלום'''
* '''נהר שלום'''
* '''חסדי דוד'''

==משפחתו==
* בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)
* בתו רבקה

==לקריאה נוספת==
* צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש"ש''', ירושלים תשכ"ט
* '''הרש"ש הקדוש''' מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ"ח

==קישורים חיצוניים==
* [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}

{{מקובלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]