עריכת הדף "ברוך דב פוברסקי"


{{דמות
|שם=ברוך דב פוברסקי
|כינוי=ר' בערל פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז'
|תיאור= ראש ישיבת פוניבז' 
|תאריך לידה= [[ד' אלול]] [[תרצ"א]]
|מקום לידה=קלצק, [[פולין]] (כיום: [[בלארוס]])
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים= חבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת
|רבותיו= אביו רבי [[דוד פוברסקי]], רבי [[שמואל רזובסקי]]
|חיבוריו= בד קודש
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הרב '''ברוך דב פוברסקי''' הוא ראש ישיבת פוניבז', וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. הרב פוברסקי שומר על יחס חם עם חסידי חב"ד ולא מהסס לבטא את הערכתו לגדלותו של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' אלול]] [[תרצ"א]], בעיר קלצק לאביו הרב [[דוד פוברסקי]] (לימים - ראש ישיבת פונוביז'). בהיותו בן שלושה חודשים עקרה משפחתו לברנוביץ', שם כיהן אביו כר"מ בישיבת אוהל תורה. בגיל עשר עלה ארצה עם משפחתו. 

עם בואו למד בישיבת אור התלמוד ב[[תל אביב]] ובמקביל גם בישיבת [[אחי תמימים]] בתל אביב, שם שימש אביו כ[[ר"מ]] ראשי. בזמן קיץ של שנת תש"ד למד בישיבת חברון. באותו זמן הוקמה ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובקיץ של אותה שנה עבר ללמוד בישיבה, זמן קצר לאחר שאביו מונה לר"מ בה. בבחרותו התקרב ל[[חזון איש]] ולרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק.

בשנת תשי"ד, זמן קצר לאחר נישואיו, מונה על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] למגיד שיעור בישיבת פוניבז'. במשך השנים הוא כיהן כר"מ יחד עם הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[מרדכי שלמה ברמן]], לצידם של ראשי הישיבה המבוגרים הרב [[שמואל רוזובסקי]], ואביו. בנוסף הוא מסר בישיבה שיעורים בסדר קדשים לחבורת בחורים ואברכים.

החל הרב פוברסקי בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה מר"מ לראש ישיבה, יחד עם הרב [[גרשון אדלשטיין]]. מלבד שיעוריו בישיבת פוניבז' מוסר הרב פוברסקי שיעורי תורה באירועים שונים, ובישיבות נוספות הן מהחוג הליטאי והן מהספרדי והחסידי. 

משנת [[תשנ"א]] הוא מוסר שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות [[סלאנים]]. בשנת [[תשס"ו]] הקים יחד עם הרב אשר וויס ישיבה גדולה חסידית בירושלים בשם "דרכי תורה", במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש.

==קשריו עם חב"ד==
בקיץ של שנת [[תש"ב]] החל אביו הרב [[דוד פוברסקי]] לכהן כ[[ר"מ]] ראשי וראש ישיבת [[אחי תמימים]]{{הערה|בעידודו של מורו הרב ירוחם ליבוביץ ממיר שהיה מורו הרוחני שהורה לו שלא לחשוש לקבל את התפקיד בישיבה החב"דית.}} והוא החל לבקר בישיבה רבות ולהתרועע עם רבניה ותלמידיה. אט אט הפכה ישיבת [[אחי תמימים]] למקום לימודו העיקרי במקביל לישיבת אור התלמוד בה למד באופן רשמי. באותם שנים הוא שהה רבות בביתם של משפחתו של הרב [[יואל כהן]] ברבות השנים התבטא{{הערה|בפגישה עם ר' יואל}} כי עד היום אינו יכול לשכוח את דמותו החסידית של ר' [[רפאל כהן]] - אביו של ר' יואל. הרב פוברסקי סיפר גם באותה הזדמנות כי באותה התקופה לא היה קיימת בכלל מחלוקת בין חסידים למתנגדים כך שכלל לא היה ריחוק בינו ובין תלמידיה על רקע מוצאם השונה ושררה אחדות מלאה.

בשנת [[תשח"י]] בעת כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז' נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] מיוחדת שסודרה בידי הרב [[פינייע אלטהויז]] וארכה למעלה משעתיים. הרב פוברסקי סיפר כי רצה שהרבי ידבר עימו בלימוד  אך הרבי בחר לדבר על "העניינים שלו" וענייני חסידות. הרבי גם השמיע לו את חידושו בנושא [[בחירה חופשית]] אשר היא קיימת רק ב[[בני ישראל]]. במענה לשאלת הרב פוברסקי מלשון [[הרמב"ם]] הכותב שהבחירה היא "בכל אדם" כשמשתמע שקיימת גם בגויים השיב הרבי כי דברי [[הרמב"ם]] הללו הם כלפי המצב שלפני [[מתן תורה]] אך לאחר מתן תורה הבחירה היא רק ב[[בני ישראל]].

בשנת תשע"ג חתם על קריאה יחד עם גדולי ישראל מכל החוגים להגברת הלימוד והעיון ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כשבקריאה מתוארת גדלותו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת תשע"ד נפגש הרב פוברסקי עם הרב [[מאיר אליטוב]] ושוחח עימו על גדלותו של הרבי הנשקפת ב[[שיחות]]. הוא סיפר כי הוא מקבל בכל שבוע שיחה של הרבי ומעיין בה והוא מתפעל שוב ושוב מגאונותו ובקיאותו של הרבי. באישורו של הרב פוברסקי התפרסמו הדברים ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|על פי בדיקת אתר כיכר השבת}} ויצרו סערה גדולה בעולם הליטאי שגילה את דעתם האמיתית של גדוליו על הרבי וחסידות חב"ד. 

בשיחה עם הרב [[יואל כהן]] הביע הרב פוברסקי את התפעלותו מחידושו של הרבי שנס בעירת נרות ה[[מקדש]] במשך שמונה ימים רצופים מפח השמן הטהור ב[[נס חנוכה]] הוא על דרך בעירת האש בסנה ללא איכולו{{הערה| שמות ג, ב}}, כשהוא מציין שבכך מתיישבת התמיהה מדוע לא היה לשמן הנותר דין דשן שיש להחליפו.

ב[[טבת]] [[תש"פ]] כתב הרב פוברסקי (יחד עם עוד שני רבנים בולטים בציבור ה[[ליטאי]], הרב ירחמיאל אדלשטיין והרב [[חיים קנייבסקי]]) אות ב[[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנכתב ע"פ הוראת ה[[רבי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/574082/ בכתיבת אות בספר התורה] {{אינפו}}}}.

==ספריו==
*'''בד קודש''' - חידושים על הש"ס. זכה בפרס הרב קוק בשנת [[תשכ"ו]].
*'''בד קודש''' - על התורה - חידושים על התורה (דברים שנאמרו בעל פה ושוכתבו על ידי תלמידים).
*'''שיעורי הגרב"ד פוברסקי''' - סיכום שיעורי הרב שנכתבו על ידי תלמידים.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|פוברסקי ברוך דב]]