עריכת הדף "אגרת הגאולה"

{{לשכתב|סיבה=לא אנציקלופדי}}
[[קובץ:שער בן פורת יוסף 02.jpg|ממוזער|שער הספר [[בן פורת יוסף]] מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה]]
האגרת המכונה בשם '''אגרת הגאולה לבעש"ט''', הנקראת בריבוי מקומות בשם '''אגרת הבעש"ט הידועה''', ובשם, '''אגרת עליית נשמה להבעש"ט''', הינה אגרת שכתבה הבעש"ט ב' פעמים לגיסו הרב [[גרשון מקיטוב]] ששהה בארץ הקודש, ובה מתאר עליית נשמה שערך בראש השנה תק"ז, ועוד פרטים, ומתאר ששאל את מלך המשיח [[אמת אתי מר]] ונענה (כדלהלן בפרטות) בלשון שמבוסס על פסוק במשלי [[לכשיפוצו מעיינתך חוצה]].

האגרת מהווה אבן היסוד בחסידות חב"ד, וכמקור לדרך אדמו"רי חב"ד להפצת המעיינות, על מנת להביא את הגאולה השלימה.

==תולדות האגרת==
האגרת זו כנראה היא אגרת יחידה מסוגה ובאורכה שהגיע לידנו מהבעש"ט עצמו, רוב ממש של דברי תורת הבעש"ט, הם רק לקוטי אתר לקוטי<ref>לציין לאג"ק כ"ה, בדיוק</ref> שנדפסו בספרי תלמדו ותלמידי תלמדיו ומיוחד באגרת הזאת, שיש לנו את לשון הבעש"ט ממש.

אגרת זו כתבה אל גיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. באגרת מתאר הבעש"ט בדרך ארוכה ובפרטי פרטים חזיונות מופלאים שהיו לו בעליית נשמה, בראש השנה תק"ז.

את האגרת כתב הבעש"ט פעמיים, בפעם הראשונה שלח את אגרת ביד תלמידו "[[המוכיח מפולנאה]]", הרה"ק [[רבי יהודה אריה ליב]]. אך אגרת זו הראשונה לא הגיעה אל ר' גרשון. (וראה להלן, סברות על האפשרות שכעת יש בידנו גם את האגרת הראשונה של הבעש"ט).

כנראה מחמת חשיבות האגרת כתב מורנו הבעש"ט את האגרת הזאת שנית, בה כתב שוב את דבר החזיונות. באגרת השנית הבעש"ט הביע כאב על שהאגרת הראשונה נאבדה וכתב שסיבת צערו היא כי באגרת הראשונה נכתב כל הענין בפרוטרוט, אך ברבות הימים, מאז כתיבת האגרת הראשונה, נשכחו ממנו כמה פרטים. 

את האגרת השנית השתדל הבעש"ט לשלוח לגיסו גיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] על ידי תלמידו החשוב רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] מפולנאה בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]", שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש. אך גם האגרת השנית לא הגיעה לר' גרשון, מפני שבעל ה"תולדות" לעלות לארץ ישראל. והידפסה בעל התולדות בעצמו בספרו [[בן פורת יוסף]], ומחמת גודל חשיבות של בעל התולדות בחצר הבעש"ט, מתווסף בה חשיבות נוספת.

==נוסחאות האגרות==
בספר [[שבחי הבעש"ט]] הוצאת הרב [[יהושע מונדשיין]] בנספחים, משווה את שלושת הנוסחאות שיש בידנו מהאגרת.

לראשונה נדפסה האגרת בספר [[בן פורת יוסף]] של הרב [[יעקב יוסף כ"ץ]], אשר ברשותו נמצא גוף המכתב.

בתשנת תרפ"ג הדפיס הרב דוד פרענקיל בלבבו את ספרו [[מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו]] ובו נוסח שונה ממכתב זה, נוספו בו משפטים חשובים מחד גיסא והחסרת קטעים מאידך גיסא. הדפסת נוסח זה הביא לידי דיון רחב<ref>ראה  סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט, כרך סח, עמ' קצח-ר.</ref> בין החוקרים בתולדות הבעש"ט בין אברהם חיים רובינשטיין,שטען שהכתב יד שפרסם פרנקיל הוא מזויף, לבין מרדכי שרגא באומינגר<ref>מאמר אגרות רבנו ישראל בעל שם טוב וחתנו רבי יחיאל מיכל לרבי אברהם גרשון מקיטוב, בתוך: סיני, כרך עא, ניסן-אייר תשל"ב, עמ' רמח-רסט.</ref>, שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט.

ובשנים האחרונות הגיע כתב יד חדש משנת תקל"ו, עם נוסח נוסף של האגרת וסיפור עליית נשמה של הבעש"ט.

הרב מונדשיין משתדל להוכיח מהשינויים, שיש בידנו את האגרת הראשונה והשניה של הבעל שם טוב, ומישהו מהמדפיס בספר [[בן פורת יוסף]], צרף את שני האגרות לאחת.

להעיר שבחלק מהמהדורות של הספר [[כתר שם טוב]], נדפסה האגרת בהשמטות.

בשנת ? בבטאון [[היכל הבעש"ט]]<ref>גליון ?</ref>, כתב הרב מונדשיין מאמר המשך על 



==חשיבות האגרת==
כאמור, האגרת השנית לא הגיע לתעודתה אלא נותרה בידי השליח רבי יעקב יוסף מפולנאה.  בשנת תקמ"א, פרסם הרה"ק מפולנאה את האגרת מכתב ידו הקדושה של הבעש"ט  בספרו "בן פורת יוסף", כמו שנכתב בשער הספר "וגם נדפס בספר הזה אגרת הנשלח לארץ הקדושה מהרב ר' ישראל בעש"ט הנ"ל לגיסו החסיד המפורסם מורנו גרשון קוטוור מכמה ענייני פלאים". ומשם נפוצה אגרת מופלאה זו בכל תפוצות ישראל. וכמו שכתב בהקדמה לאגרת "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".

אגרת זו היא אגרת הבעש"ט היחידה שנדפסה בשנים קדמוניות על ידי תלמדיו הקרובים וכן נזכרה ונתבארה על ידי נכדו-הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקאוו – בספרו "[[דגל מחנה אפרים]]<ref>פרשת בשלח.</ref>". 

וכן מסופר בשם השרף ר' [[אורי מסטרעליסק]]<ref>אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות הרה"ק רבי אורי השרף מסטרעליסק.</ref> ש"אגרת זו היית אצל הרב [[מרדכי מנשכיז]]  ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפלין ממש. ובה מרומז קץ הגאולה.

גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו הבעש"ט בכתיבתה ושליחתה של אגרת זו אל גיסו, והצער שהי' לו על שלא הגיעה לידי גיסו, וכתבה שוב, מוכח עד כמה היו הדברים חשובים ויסודיים בעיני ק'. ואכן יש לאגרת זו חשיבות מיוחדת וחיבה יתירה אצל תלמידיו ומעתיקי שמועתו, והיא משמשת מאז ועד היום כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות.

==הפגישה עם מלך המשיח==
במרכז האגרת עומד המעמד של פגישת הבעש"ט עם מלך המשיח, דבר שמהווה את אחת היסודות המרכזים ביותר בתולדות החסידות הכללית, ובמיוחד דרך הפצת המעיינות חב"ד.

להלן לשון הפגישה על פי נוסחה שבספר [[בן פורת יותר]]
"עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו ח״ו על פטירתי מהעה״ז  והודיעו לי אח״כ שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה. 

ותמהתי על זה והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה". 

הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והי' לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי [[ברוך ממזבוז]] ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין. כדלהלן.

==איזכורים וביאורים של האגרת אצל אדמו"רי חב"ד==
בין הדברים שהיו חלוקים בין כ"ק אדמו"ר הזקן, לנכד הבעש"ט רבי ברוך ממזבוז, היה על הדרך להפצת המעיינות, וביארו רבותנו, שכאשר אמר מלך המשיח לבעש"ט "יפוצו מעיינותך חוצה" הבעש"ט בכה על זה, ורבי ברוך ביאר שסבו בכה שצריך להפיץ החסידות חוצה, ואדמו"ר הזקן ביאר שהבעש"ט בכה על אריכות הזמן להפיץ את המעיינות. וכן ביאר אדמו"ר הרש"ב<ref>ספר השיחות תורת שלום עמ' 113</ref>: 

כ"ק אדמו"ר הרש"ב<ref>ספר השיחות תורת שלום עמ' 114</ref>: ביאר את מענה מלך המשיח להבעש"ט, "יפוצו מעיינתך חוצה", שבזה אמר מלך המשיח שעל ידי תורת החסידות, אפשר שגם "חוצה", יהודי שאינו מזוכך יכול להשיג דברים אלוקיים.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ <ref>שמח"ת תר"צ</ref> ביאר ארוכות את הדו שיח בין מלך המשיח לבעש"ט.

כ"ק אדמו"ר שליט"א מרבה לצטט האגרת כמקור להפצת המעיינות, שבדור השביעי קיבל משנה נופח.

==קיצור תוכן האגרת על פי הנוסח שנדפס בספר [[בן פורת יוסף]]==
א) הבעש"ט מביע צער שר' גרשון לא קיבל את האגרת הראשונה שכתב מחמת שכמה פרטים נשכחו ממנו.

ב) בראש השנה תק"ז עשה הבעש"ט עלית נשמה, וראה דברים נפלאים שאי אפשר לספר, ובניהם שהרבה רשעים עשו תשובה ועלו לגן עדן. 

ג) הנשמות מבקשות מהבעש"ט עזרה, והבעש"ט רואה שהס"מ מקטרג נורא בשמחה גדולה

ד) הבעש"ט מבקש מ[[אחיה השלוני]] שיצטרף אליו כי עליית נשמה זו, היא עלי'ה גדולה שמעולם לא עלה כך.

ה) הבעש"ט עולה להיכלו של משיח. ושם ראה את המשיח מלמד תורה את האבות והצדיקים, ושמחה גדולה

ו) הבעש"ט שואל את משיח "אימת אתי מר" והשיב לי "בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך".

ז) הבעש"ט בוכה לפני ה' על האסונות בקהילת  סיבטובקע ובקהילת דונאוויץ, שחלקם נאלצו להמיר את דתם, וחלקם נהרגו מבלי להמיר את דתם.

ח) עליית נשמה בראש השנה תק"י. ובה ראה קטרוגים גדולים שאי אפשר לבטלם. רק הצליח להריח את הקטרוג מסבבותנו.

ט) מעלת בעל ה[[דגל מחנה אפרים]].

==ויוכר טובך בעולם==
חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד "יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו), כתוב גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה.


==טענות נגד שיטת חב"ד באגרת==
במהלך השנים בקבוצות שונות, עלתה הטענה מדברי הבעש"ט באגרת "יפוצו מעיינתך חוצה וייחדו יחודים כמותך", שאי די לעסוק בלימוד תורת חב"ד אלא צריך לעסוק הקבלה בכלל ובמיוחד בתורת הרמח"ל והגר"א מואלוז׳ין, וכיוצא בהם שבהם מבואר קצת ל"יחד  יחודים". כי לפי הנראה מלשונו הוא שצריך להגיע למדרגת היחודים ועליית נשמה, ולזה הרי אי אפשר להגיע זולת על ידי לימוד רזי תורה בקבלה בהעמקה וידיעת השמות, ולפי זה אינם יוצאים בלימוד חסידות גרידא. 

וענה הרבי באגרת יחודית שהתפרסמה רק לאחרונה <ref>כב סיון ?</ref>: א) הפצת המעיינות ויחוד יחודים הם ב' דברים נפרדים. ב) ליחד יחודים יש סגולות, משא"כ הפצת המעיינות מוכרח בפועל. ג) הרי משיח אמר "לכישפוצו מעיינתך חוצה", וספרים אלו אינם בכלל "מעינותך", של הבעש"ש.

==ניגון האגרת==
הניגון החב"די [[אימתי קאתי מר]]<ref>להעיר שהנוסח באגרת הוא אמתי אתי מר.</ref> מבוסס על הדוח שיח בין הבעש"ט למשיח צדקנו.

==הערות שוליים==