עריכת הדף "פרק איזהו מקומן"

'''איזהו מקומן''' הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מקורו של "איזהו מקומן" הוא במשנה{{הערה|מסכת זבחים, פרק חמישי ("איזה הוא")}}.

==קפידות==
איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול לעשות נפלאות ואף לעשות קפידות על אנשים.

בהקשר לכך מובא בבגמרא{{מקור}} סיפור שכאשר הורידו את [[אביי]](?) מהנשיאות והחליפו אותו בתנא אחר, היה פחד מאוד גדול שמא כשיגיע אביי(?) לאיזהו מקומן יעשה קפידה על התנא שהחליפו והתנא יוכל להינזק, ולכן כל פעם כשהגיע לקטע איזהו מקומן אשת אביי הפריעה לו והסיחה את דעתו כדי שלא יוכל להתרכז ולהזיק לתנא שהחליפו. אך פעם אחת אשת אביי פספסה והוא התפלל לפני שהגיעה, וברגע שהוא הגיע לאיזהו מקומן הוא כיוון חזק בתפלה ועורר קפידה על אותו תנא. ואכן יום לאחר מכן התברר שבאותה שעה שאביי אחז באיזהו מקומן התנא ניזק ונפטר.

==סיבת אמירתו==
את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]].

אך [[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|[[תניא]], אגרת התשובה, פרק י"ט}}שאין זה הטעם האמתי לאמירת איזהו מקומן, אלא שבאיזהו מקומן יש טעם מיוחד ופנימי אחר ששכל האדם אינו יכול להבינו ולהשיגו, ומקורו בחכמה דאלוקות שלמעלה מהבנה והשגה.

==מנהגים==
מנהג חב"ד להתחיל להניח את ה[[תפילין]] ב[[איזהו מקומן]]{{הערה|ראה [[ספר המנהגים]] ע' 5}} ולא כשאר העולם שנוהגים להניח תפילין כבר ב[[הריני מקבל]].
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}