עריכת הדף "רפאל שמעון קצנלבויגן"

[[קובץ:קצלל.jpg|ממוזער|הרב רפאל שמעון ורעייתו מוסיא קצנלבויגן]]
הרב '''רפאל שמעון קצנלבויגן''' ([[כ"ט תמוז]] [[תר"ע|עת"ר]] - [[כ"ט תמוז]] [[תש"נ]]), היה מקבוצת החסידים שעסקו ב[[מסירות נפש]] בהברחתם של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה הסובייטית במבצע '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ומסר את נפשו על שמירת הגחלת היהודית בברית המועצות במשך עשרות שנים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[כ"ט תמוז]] [[תר"ע|עת"ר]]. לרב [[מיכאל קצנלבויגן|מיכאל]] ומרת [[שרה קצנלבויגן|שרה]] ('המומע שרה').

בשנות ילדותו המוקדמות התגורר בליובאוויטש, והתחנך בסניפים השונים של ישיבת [[תומכי תמימים]].

בשנת [[תרצ"ב]] נישא בברכת [[הרבי הריי"צ]] עם מרת מוסיא למשפחת גורליק{{הערה|נולדה ב[[רוגוצ'וב]] בחודש חשוון של שנת [[תרס"ח]], לרב [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ולרעייתו מרת חיה דובה גורליק, ונפטרה ב[[כ"ט חשון]] [[תשס"ב]], בגיל 94.}}, והתגורר ב[[עיירה]] סטארי.

לאחר שנתיים עברו ל[[מלחובקה]] הסמוכה ל[[מוסקבה]], ובמשך שש שנים לא נולדו להם ילדים. מכיון והרופאים אותם שאלו קבעו שהכול תקין ועל פי הטבע אין סיבה שלא יוולדו להם ילדים, לא ראו צורך לכתוב לרבי.

בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] סייעה אשתו בשחרורו של [[נחום זלמן גורביץ]] מהצבא הרוסי, והודיעה על כך לרבי, וכמענה על כך השיב [[אדמו"ר הריי"צ]] בין הדברים: "ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך".

ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] התקיימה, ושנה לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ט]] נולדה להם בתם פייגא{{הערה|נישאה ל[[סופר סת"ם|סופר]] הרב [[אליהו וולוביק]] מ[[נחלת הר חב"ד]].}}.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברחו ל[[סמרקנד]], ובעקבות מצבם הכספי הקשה, נאלצו לסבול מרעב לעיתים תכופות. מחוסר ברירה החל לעסוק בצילום, וחי יחד עם זוגתו בדוחק עצום. 

===המאסר===
בסיום המלחמה, נסעו ל[[לבוב]] וסייעו לאלפי חסידים להבריח את הגבול ל[[פולין]] באמצעות תעודות מזוייפות, במבצע שכונה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]"{{הערה|אמו, 'המומע שרה', היתה מראשי המתעסקים בהברחת הגבול, ובני משפחתה סייעו לה באופנים שונים.}}.

ב[[י"ד שבט]] [[תש"ז]] עלתה [[המשטרה החשאית]] על עקבותיו, ועצרה אותו בעוון נטילת חלק מארגון הברחה בלתי חוקית של הגבול. במשך חצי שנה הוא היה כלוא במטה [[המשטרה החשאית]] בלבוב, והיה נתון תחת חקירות ועינויים קשים במטרה להוציא ממנו את שמותיהם של שאר העוסקים בארגון ההברחה, וב[[ז' אלול]] [[תש"ז]], נשלח לרצות עשר שנות גלות ועבודת פרך ב[[סיביר]].

בשנת [[תשט"ז]] השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר ב[[טשקנט]] יחד עם זוגתו וביתו{{הערה|בשנים בהם ריצה את עונשו, אשתו מרת מוסיא ובתו פייגא שהיתה באותו הזמן בת שבע שנים התגוררו בצ'רנוביץ, וישנו במטבח שבדירתו של ר' [[זלמן לבנהרץ]] יחד עם משפחתו של גיסה, הרב [[שלום וילנקין]], ורק לאחר מספר חודשים של תנאי צפיפות קשים, הצליחו לשכור דירה של שתי חדרים, ועברו להתגורר בה.}}.

===העליה לארץ הקודש===
במשך שש עשרה שנה הבאות שמר על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] ב[[מסירות נפש]], ובשנת [[תשל"ב]] הצליח לקבל אישורי יציאה לו ולמשפחתו, ועלה ל[[ארץ הקודש]], שם קבע את מושבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]], בשיכון שהקים [[הרבי]] בשביל העולים מ[[רוסיה]], ועבד לפרנסתו כאחראי על ה[[מקוה טהרה|מקוה]], כשבמקביל הוא עוסק בעזרה לנזקקים.

מספר חודשים לאחר עלייתו לארץ הקודש, לקראת [[י"א ניסן]] של שנת [[תשל"ב]]{{הערה|שהיתה שנת השבעים להולדתו של הרבי.}} [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם זוגתו.

נפטר ב[[כ"ט חשוון]] [[תש"נ]], ביום הולדתו השמונים.

==משפחתו==
*חתנו, הרב אליהו וולוביק

==לקריאה נוספת==
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/8651392_7822796.pdf מעשה אבות סימן לבנים] - חוברת לתולדות משפחת גורליק, בעריכת [[שניאור זלמן ברגר]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58294 גלריה מהכנסת ספר תורה לזכרו] {{תמונה}} {{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קצנלבויגן, רפאל שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]