לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
יחזקאל ברוד
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־22:06, 5 ביולי 2020 מאת
172.58.235.102
(
שיחה
)
(
←
שנות צעירותו
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[תמונה:לב.jpg|left|thumb|250px|הרב יחזקאל הלוי ברוד]] הרב '''יחזקאל ברוד''' נולד ביום [[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[מז'יבוז']], לאביו הרב חיים בנימין ברוד. ר' יחזקאל היה מוכר כיהודי חסידי, ירא שמים ואיש חסד. ובשנותו צעירותו חי חיים של [[מסירות נפש]] למען [[לימוד התורה]] וקיום [[מצוות]]יה. הידר מאד במצות השמחה, ובכל שמחה שהשתתף, ובמיוחד בשמחת [[חתונה]] היה משמח את החתן בשירה וריקודים. נפטר ב[[יום טוב]] הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]]. ==שנות צעירותו== אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה. בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד ב[[חיידר]] עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'. מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים. ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל לברדיטשוב, שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'. בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר דנייפרופטרובסק, ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג. לימים הגיע גם לעיר קלינצה שב[[רוסיה]] הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב. במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]] כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי [[המשטרה החשאית]] למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין. במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף. לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' [[חנוך העניך רפופורט]]. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו. לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי [[מלחמת העולם השניה]], ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם. ==בריחה מרוסיה== יצא בבריחה דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות. במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער. במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך. ==בארצות הברית== לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו [[הרבי]] לבוא ל[[ארה"ב]], ולבנות שם את חייו. ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארה"ב. ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב גולדשמיד]]), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית [[הרבי]] היה נמנה על לקוחותיו. נפטר ביום טוב הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]]. ==משפחתו== ;בניו: *הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה. *הרב [[שלום דובער ברוד]], מנהל [[1414 פרזידנט|פנימיית]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[קראון הייטס]]. *הרב [[ישראל ברוד]], מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], ישראל. *חוה חזן, [[נחלת הר חב"ד]], קרית מלאכי. *שטערנא ווייס, [[קראון הייטס]]. אחיו ואחיותיו: רייזל אסטולין אשת ר' זלמן לייב. שרה לפקיבקר אשת ר' יענקל (בני ברק). צביה גלינסקי אשת ר' יענקל (בני ברק). הרב ישראל (כפר חב"ד) ==לקריאה נוספת== * אור חסידי בחושך הסובייטי, מאת אחיינו ר' [[מנחם ברוד]] {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:ברוד, יחזקאל}} [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:משפחת ברוד]] [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Str left
(
עריכה
)
תבנית:אוצר החכמה
(
עריכה
)
תבנית:צ-ספר
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)