עריכת הדף "בעלי התוספות"

{{לעריכה|ללא מקורות, אי דיוקים, חסר הרבה בכלל ובפרט קשר חב"די}}
'''בעלי התוספות''' הוא הכינוי לקבוצת [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] שחיו ופעלו במשך כמאתיים שנה בתקופת ה[[ראשונים]], בעיקר ב[[צרפת]] ו[[אשכנז]]. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושיהם על ה[[תלמוד בבלי]] שמתוכם נדפס פירוש ה"תוספות" בצמוד לדף ה[[גמרא]]. 

==שיטתם==
שיטת התוספות היא שיטה עיונית ופלפולית{{הערה|עיין בהקדמת המהרש"ל ל"ים של שלמה" על מסכת בבא קמא}} שלא כשיטתו של [[רש"י]], שיטתו של [[רש"י]] היא להתמקד אך ורק בנושא הסוגיה הנלמדת ולא לערבב בה נושאים אחרים, אך שיטתו של תוספות היא שיטה עיונית ופלפולית, דבר שניתן לראות ביתר שאת בפירושם על הגמרא, ששם הם מקשים מגמרות אחרות ומתרצים מגמרות וממקורות שונים אחרים.

==פירושם על הגמרא==
כיום בכל גמרא מצויה מצוי פירוש התוספות לצד [[פירוש רש"י]], פירוש התוספות מצוי בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י מצוי בצד הפנימי של העמוד{{הערה|ראה בדפי הגמרא}}.

בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של ה[[אמוראים]] בישיבות [[ישיבת נהרדעא|נהרדעא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]]. לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד ה[[חברותא|חברותות]] שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית{{הערה|ראה פסקה [[בעלי התוספות#שיטתם|שיטתם]]}}. 

בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלת הסוגיות היו רושמים לפניהם. 

עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שנכתבו לפניהם, כדוגמת [[פירוש רש"י]] (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגיה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו ביניהם, וכך נוצר פירוש התוספות. 

פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות.

==הפצת פירושם==
כשהחלו להדפיס את התלמוד במהדורת דפוס שונצינו, מצאו חלק נכבד מסיכומי השיעורים והדיונים של בעלי התוספות בכתבי יד, כאשר מצא זאת אחד מעורכי ה[[תלמוד]] הוא צירף את סיכומיהם לגמרא במחשבה שדבר זה יטיב עם לומדי הגמרא{{הערה|שם=עוז והדר|ראה הקדמה לגמרות "עוז והדר"}}. ומאז עוד ועוד מהדורות של התלמוד הוסיפו את פירוש התוספות למהדורות שלהם{{הערה|שם=עוז והדר}}. כך נפוץ פירוש התוספות בכל מהדורות ה[[תלמוד]].

==מהדורות==
מכיון שהיו הרבה מבעלי התוספות שכתבו לעצמם סיכומים ממהלך הדיונים בבית המדרש, יש היום הרבה מאוד מהדורות של התוספות.

פירושי התוספות הנדפסים כיום במסכתות הש"ס הם בעיקר תוספות מתלמידי [[רבינו פרץ]], רבי אליעזר מטוך, חכמי איוורא ועוד.

בין פירושי התוספות שמצויים בידינו חוץ מאלה שנוספו ל[[גמרא]] ניתן למנות את תוספות ה[[רא"ש]], תוספות [[רבינו פרץ]], [[תוספות שאנץ]], ועוד.

==פירוש התוספות ב[[חב"ד]]==
ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] נוהגים ללמוד ברוב שעות הנגלה{{הערה|סדר היום שקבע [[אדמו"ר הרש"ב]] לישיבות הוא חצי יום לימוד נגלה, וחצי יום לימוד [[חסידות]], בחצי היום של הנגלה זה מתחלק ללימוד גמרא לעיון (עם תוס' ופירושים אחרים), וללימוד גמרא לגירסא (בדרך-כלל גמרא ו[[רש"י]] בלבד)}} [[גמרא]] לעיון, (מכונה 'עיונא') מה שהופך בדרך-כלל את הגמרא לעיונית זה לימוד התוספות{{הערה|אם כי יש ישבות בודדות שבהם לומדים גם ב'גירסא' תוספותים}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לכמה מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|לדוגמא, הרב [[ברוך פריז]]}} שלימוד הגמרא שלהם צריך לכלול {{ציטוטון|איזה תוס' מלוקטים}}{{מקור}}.

הרב [[יואל כהן]] נכנס בבחרותו ל[[יחידות]] אל [[אדמו"ר שליט"א]] וביקש סדר לימוד. בין הדברים אמר לו הרבי כי לימוד גמרא ללא פירוש התוספות אינו נחשב לימוד{{הערה|כך הוא מספר{{מקור}}.}}.

פעם הורה הרבי שכחלק מלימוד בעיון צריך לעיין בכל גמרא המוזכרת בתוספות{{הערה|'[[היכל מנחם (ספר)|היכל מנחם]]' כרך א עמ' רי.}}.
{{להשלים|פיסקא=כן}}

==מבעלי התוספות==
(רשימה חלקית)
*[[ר"י הזקן]]
*[[רבינו תם]]
*[[רבינו פרץ]]
*[[מהר"ם מרוטנבורג]]

==ראו גם==
*[[פירוש רש"י]]

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם ברונפמן]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3180687 הכירו את עולמם של תוספות, והרשב"ם - מהראשונים שבהם]
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3206280/jewish/-.htm היצירה התוספותית] באתר בית חב"ד {{בית חבד (אתר)|}}

{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]