עריכת הדף "פלפול"

{{להשלים|כל הערך=כן}}{{לעריכה}}
'''פלפול''' הוא דרך לימוד, המובא בעיקר ב[[תלמוד בבלי]], בו מגיעים לחקר האמת על ידי משא ומתן מעמיק בכל צדדי הענין. על ידי הפלפול מבררים את הרע מהטוב באשר מתעסקים ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל{{הערה|[[ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו]]}}.

שורש לימוד זה הוא מ[[משה רבינו]] עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול{{הערה|ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת}}.

==מעלת הפלפול==

ב[[מסכת אבות]] מובא: פעם אחת מצא אותי אדם אחד ואמר לי שמא רצונך שתלך עימי למקומי כו' אמרתי לו, אפילו אתה נותן לי כל אבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה.

ה[[משנה]] מדגישה את בעל המאמר, רבי יוסי בן קסמא, מפני שמאמר זה קשור למאמר אחר שלו ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|קנב, א.}} טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל. 

[[הרבי]] מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם".

בכך מודגשת המעלה של [[לימוד התורה]] וחיבתו של רבי יוסי ללימוד התורה, שלכן הוא סירב להצעה של האיש שהציע לו כסף ו[[זהב]] בו יכול היה לקיים [[מצוות צדקה]], מכיון שהעדיף את לימוד התורה.

בפטירתו של רבי יוסי בן קיסמא הלכו כל גדולי רומי ללוותו, ובחזרתם מצאו את רבי חנניא בן תרדיון שמקהיל קהילות ברבים, ושרפוהו חיים. מכך גם מודגשת ענין לימוד התורה, שגם בזמן קשה כזה, שלימוד התורה היה דבר האסור על פי החוק ובסכנת נפשות ממשית, למרות זאת כיבדו את רבי יוסי בן קיסמא, וזהו כוחה העצצום של תורה הפועלת בעולם.

מאמר זה של רבי יוסי בן קיסמא מלמד מוסר השכל, שעל אדם להיות מונח בלימוד התורה ולא בענינים של כסף וזהב, גם אם הם לצורך ענינים רוחניים{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=c6806eed-abc0-4a96-9481-c8000b37c603&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=210 שיחות קודש תשמ"א].}}.

==אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה==
{{ערך מורחב|ערך=[[שבעת הקנים]]}}
הרבי דרש מתלמידי הישיבה לעסוק באמירת וכתיבת פלפולים, וכאשר אחד התלמידים טען לרבי שאין לו חשק בלימוד השיב לו הרבי שאמירת הפלפול תחדיר בו חשק בלימוד.

בהתאם לכך, החל משנת תשי"ט התקיים סדר מיוחד בהוראת הרבי, בו שבעה תלמידים מצטיינים ב[[נגלה]] ושבעה תלמידים מצטיינים בלימוד ה[[חסידות]] מוסרים מידי מוצאי שבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצרו של הרב שיעור-פלפול מיוחד.\

במענה לשאלה של תלמיד כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.


==דרך הלימוד של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך הלימוד של הרבי]]}}
דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]], שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד. זו היתה גם דרך הלימוד בישיבות חב"ד.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:חסידות]]