עריכת הדף "תלמוד"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:שס חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד בבלי]]
ה'''תלמוד''' (נקרא גם: '''גמרא''') הוא חיבור המקבץ בתוכו את את כל חידושי ושיעורי בתי המדרש בשפה הארמית, מתקופת ה[[אמוראים]] המבוססים ונסבים על ה[[משניות]]. התלמוד הוא אחד מן החלקים המרכזיים ב[[תורה שבעל פה]] ומתחלק לשניים: ה"תלמוד הבבלי" שנכתב על ידי האמוראים שישבו ב[[בבל]] ו"[[תלמוד ירושלמי]]" שנכתב על ידי היושבים ב[[ארץ ישראל]] ובעיקר בירושלים.

==תלמוד בבלי==
התלמוד הבבלי נכתב על ידי בני בבל, ובו ביאורי ה[[משנה]] ותורתם של בני בבל. דרכו של תלמוד הבבלי הוא [[פלפול]] וליבון ההלכה על ידי קושיות ותירוצים ("הוויות אביי ורבא"). ולכן אמרו חז"ל ש"במחשכים הושיבני" הכוונה לתלמוד בבלי, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע.

מובא ב[[תורת החסידות]] שמעלת התלמוד בבלי הוא בבחינת [[אור חוזר]] (לעומת [[תלמוד ירושלמי]] שהוא בבחינת [[אור ישר]]). ולכן תלמוד בבלי מברר גם את [[קליפת נוגה]] של [[ארץ העמים]]. ועל ידי ריבוי ה[[פלפול]] בקושיות ותירוצים בבחינת [[אור חוזר]] מגיע לבחינת העלם ההיולי הגבוה יותר מן ההעלם של הגילוי המתגלה על ידי [[אור ישר]] של תלמוד ירושלמי.
[[קובץ:שס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרכי התלמוד בבלי]]
==תלמוד ירושלמי==
{{ערך מורחב|תלמוד ירושלמי}}

התלמוד הירושלמי נכתב ב[[ארץ ישראל]] ובו ביאורי ה[[משנה]] כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]].

מבואר כי מעלתו של [[תלמוד ירושלמי]] גבוהה יותר מתלמוד בבלי והוא בבחינת [[אור ישר]] ללא ריבוי קושיות ופילפולים. ולכן אמרו חז"ל על רבי זירא שצם מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודה של בבל, כדי שיכול ללמוד את תלמודה של ארץ ישראל. כמו כן, מובא שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל כל אחד סברת מי שחולק עליו. ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע.

==ענינו ומעלתו==
מבואר ב[[פרי עץ חיים]] ש[[קבלה]] הוא ב[[אצילות]], תלמוד הוא ב[[בריאה]], [[משנה]] הוא ב[[יצירה]], ו[[מקרא]] הוא ב[[עשיה]]. מבואר במאמר זה שענין שתלמוד הוא בבריאה הוא שנמשכת התורה גם בבריאה, שתלמוד בא בהשגת המהות, מה שאין כן ב[[קבלה]] שהוא בעולם ה[[אצילות]] שאין מושג בהשגת המהות. אבל שונה הוא התלמוד מן המקרא, שמקרא נמשך עד לעולם העשיה, שעיקר המקרא הוא שנכתב על ספר ובדיו, מה שאין כן תלמוד שעיקרו הוא השכלה ויכול לבוא באותיות שונות (ו"[[תורה שבעל פה|דברים שבעל פה]] אי אתה רשאי לאומרם בכתב" מה שאין כן [[תורה שבכתב]]).

== דרך הגמרא ==
למרות שהיו פלפולים רבים בבית מדרשם של החכמים, לא כולם נסדרו בגמרא, והמשא והמתן המובא בגמרא הוא רק מה שנוגע ישירות להבנת הסוגיא וההלכה המעשית{{הערת שוליים|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=156&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 141]}}.

==לימוד הגמרא==
[[אדמו"ר הזקן]] תיקן [[חלוקת הש"ס]] עבור חסידי חב"ד, באופן שכל קהילה חסידית תסיים יחד את הש"ס כולו במשך שנה אחת{{הערה|קונטרס אחרון דיבור המתחיל הוכח תוכיח שבסיום ספר התניא.}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא: "לא מתאים ליהודי בעל בית שלא ללמוד גמרא בכל יום"{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.}}, וקבע ש"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=263&hilite= ספר המאמרים 'תורת שמואל' תרל"ח עמוד רנ"ה]. נעתק ב[[תבנית:היום יום/י"ח אדר ב'|'לוח היום יום' ח"י אדר שני]].}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שעל כל חסיד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא לעיון בכל יום. [[הרבי]] הסביר זאת, כיוון שאדם בעל יכולת לימוד בעיון שלא עושה זאת, נחשב הדבר כ[[ביטול תורה]] בדקות, כיוון שאינו מנצל את '''כל''' כוחות [[שכל|שכלו]] לטובת [[לימוד התורה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ב, עמוד 566}}.

==מחלוקות התלמודים==
בהרבה מקומות התלמוד הבבלי והירושלמי חלוקים ביניהם. [[הרבי]] אומר על כך: {{ציטוטון|ידוע הכלל שיש להשתדל שלא לאפושי ב[[מחלוקת]]. והמדובר אפילו אודות תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי – היינו, למרות שדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי '''שונה''' מדרך הלימוד דתלמוד בבלי, ועד שאמרו חז"ל שצריכים '''לשכוח''' את התלמוד בבלי כדי שיוכלו להגיע לדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי, אף-על-פי-כן, יש להשתדל למעט במחלוקת בין  תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי, אפילו כאשר הדבר קשור עם ביאור בדוחק בלבד}}{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=175 שיחת ש"פ שמיני תשמ"ב].}}

==ביאורי הרבי==

===הדרנים על הש"ס===
{{להשלים}}

=== כללים בש"ס ומפרשיו ===

*'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2080 (עמ' 334)]
*'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]
*'''רב ושמואל.''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 1 (עמ' 16)]
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
* הרב ישראל יצחק זלמנוב בראיון עם הרב [[ישעיהו וובר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76360 כל ילד מסוגל ללמוד גמרא!], מתוך המגזין 'דרך המלך' {{אינפו}} כ"ו [[סיוון]] התשע"ג (04.06.2013)
*עדין אבן ישראל, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3590888#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו בעצם התלמוד?]''' {{בית חבד}}
*שבתי ויינטרוב, '''[https://col.org.il/news/122533 הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום]''', לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו אודות לימוד הגמרא {{COL}}

{{שס}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:חסידות]]