עריכת הדף "יעקב בן משה מולין"

רבי '''יעקב הלוי בן משה מולין''' ('''המהרי"ל'''. נקרא גם '''מהר"י סגל'''; בערך ה'ק"כ / ה'קכ"ה - [[כ"ב אלול]] ה'קפ"ז) היה רבה של מגנצא וראש ישיבה בה, פוסק מפורסם בתקופת ה[[ראשונים]] ב[[אשכנז]] שרבים מפסקי ההלכה והמנהגים ביהדות אשכנז מיוסדים עליו.

==תולדות חיים==
נולד במגנצא בשנת ה'ק"כ או ה'קכ"ה, לאביו רבי משה סג"ל, בן רבי יקותיאל שהיה מגדולי ריינוס, וראש הרבנים בה.

כבר בגיל צעיר, נחשב לגאון גדול, והתחתן עם בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה.

תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט, אצל רבי שלום מנוישטאדט שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר. בשנת ה'קמ"ז מילא את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל.

המהרי"ל הוא אבי מנהגי אשכנז. כל מנהגי התפילות ובית הכנסת מיוחסים אליו.

הוא נחשב כאחד מן הראשונים. עוטר בתואר הכבוד "גדול הדור". צויין כבקי בש"ס ופוסקים, מקובל גדול ונורא. הרביץ תורה בראשות ישיבה גדולה במנגנצא, שממנה יצאו גדולי הוראה. היה אב"ץ בעיר מיץ. הוא ורבו ר"ש מוויען היו השנים הראשונים שעוטרו בתואר "מורנו".

רוב פסקיו נמשכים אחר ספר "האגודה".

נפטר ב[[כ"א באלול]] [[קפ"ז]], בן ס"ב שנים. ונקבר בוורמייזא.

==הקשר לחב"ד==

{{להשלים}}

[[אדמו"ר הזקן]] מצטט ב[[שלחן ערוך]] רבות המהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו.

בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: {{ציטוטון|כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו.

אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שב[[קריאת המגילה]] מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"{{הערה|אסתר ו, א}}, מכיון שזהו עיקר הנס. [[הרבי הריי"צ]] מביא זאת בתחילת ה[[מאמר]] "בלילה ההוא" [[ת"ש]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&st=&pgnum=123 ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5].}}, ומבאר זאת. [[הרבי]] גם הוא מבאר את העניין ב[[מאמר|מאמרי]] [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140119#footnote2a3140119 מאמר בלילה ההוא תשד"מ].}} המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ.

הרבי מביא בשמו{{הערה|1=הרבי מציין לספר [[מטה אפרים]] על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מ[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=70 לקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים].}} פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם [[ראש השנה]]. באחת מהאגרות כותב הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3796.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יא מכתב ג'תשצו]. ההדגשה אינה במקור.}}:

{{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו ב'''ראשוני מחוקקי המנהגים''' מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. .}}

==ספריו==

*שו"ת מהרי"ל.
*מנהגי מהרי"ל.

==רבותיו==

*רבי שלום מוינה (שהיה גם רבו של רבי אייזיק מטירנא, בעל "ספר המנהגים").
*חותנו, רבי משה הכהן ניימארק מוירמנא.
*רבי אברהם קלויזנר.
*אחיו, רבי גדליהו.

==מתלמידיו בישיבתו==

*רבינו יעקב וייל, בעל שו"ת מהרי"ו.
*אחיו הצעיר, רבי שמעון וייל.

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14721&st=&pgnum=1&hilite= ספר מהרי"ל באתר היברו בוקס]
*הרב [[יקותיאל גרינוואלד]], [https://beta.hebrewbooks.org/29089 מהרי"ל וזמנו]
*[[מנחם ברונפמן]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3428369 על גדולי חכמי אשכנז בתקופת המגיפה השחורה] - באתר {{בית חב"ד}}
{{ראשונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]