עריכת הדף "בן-ציון מאיר חי עוזיאל"

{{דמות
|שם=הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[קובץ:Rabbi Ben-Zion Meir Hai Uziel.jpg]]
|כינוי=
|תאריך לידה=[[י"ג בסיוון]] [[תר"מ]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה =[[כ"ד באלול]] [[ה'תשי"ג]]
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|מקום פעילות=
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=הרב [[דוד שלוש]], הרב [[חיים דוד הלוי]]
|בני דורו=
|חיבוריו=משפטי עוזיאל, מכמני עוזיאל, הגיוני עוזיאל, ועוד.
}}

הרב '''בן-ציון מאיר חי עוּזיאל''' ([[י"ג בסיוון]] [[תר"מ]], (23 במאי 1880) - [[כ"ד באלול]] [[תשי"ג]], (4 בספטמבר 1953)) היה [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי]] הספרדי הראשון של [[מדינת ישראל]]. אחד ה[[רב]]נים הבולטים ביותר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ירושלים]] לרב [[יוסף רפאל עוזיאל]], שהיה נשיא [[בית דין רבני|בית הדין]] הרבני של הקהילה הספרדית בעיר. 

בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו. כבכור הבנים הוטלה עליו אחריות הפרנסה, ונאלץ לחלק את זמנו בין מלאכה ללימוד. 

כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב ב[[ישיבת תפארת ירושלים|ישיבת "תפארת ירושלים"]], ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לתלמידים ספרדים - "מחזיקי תורה". בהיותו בקיא בענייני [[שחיטה (מצווה)|שחיטה]], נענה לבקשה בית הדין להיות [[שוחט ובודק]] ב[[משחטה|בית המטבחיים]] העירוני.

===רבנותו ב[[יפו]]===
ב-[[תרע"א]], השתדלו אנשי [[יפו]] אצל השלטונות העות'מאנים שתינתן להם רשות למנות רב ראשי ספרדי המוכר על ידי השלטונות, מיוחד ליפו ולסביבתה, לצד רבנותו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] כרב האשכנזי, אחרי חיפושים מצא וועד העיר יפו כי הרב עוזיאל הוא המתאים ביותר לתפקיד, ובתמיכתו של הרב קוק הוא הוכתר לחכם באשי של יפו, בגיל שלושים ואחת.

הרב עוזיאל עזר רבות להתיישבות היהודית, וקשריו הטובים עם השלטונות העות'מאנים, שכיבדו את החכם היהודי המוכשר, עזרו ליהודים להתגבר על מכשולים רבים בדרך לגדילה והתפתחות. באותו זמן נתן הרב דעתו גם לעסקי התורה והחינוך של היהודים הספרדיים בעיר. הוא ייסד את תלמוד התורה "שערי ציון", ומסר שם שיעורים קבועים. 

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] הוגלה על ידי הטורקים ל[[דמשק]], בשל פעילותו הציבורית ומחאתו נגד רדיפת היהודים, אך הותר לשוב לארץ עוד בטרם סיום המלחמה.

===רבנותו בסלוניקי===
ב-[[תרפ"א]] מונה לרבה של קהילת סלוניקי, את רבנותו התנה בכך שהחינוך היהודי בעיר יימצא בפיקוחו, ראשי הקהילה היהודית יסייעו בידו להשליט את מנוחת ה[[שבת]] בעיר, יינתן לו להפיץ את תורת היהדות הציונית והלשון העברית, ולעודד את הציבור לעלייה לארץ לישראל. בתקופת כהונתו פעל לחיזוק לימוד התורה ופתח בתי ספר דתיים ותלמודי תורה.

===רבנותו ב[[תל אביב-יפו]]===
ב-[[תרפ"א]] חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של [[תל אביב]]-[[יפו]]. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה. 

===הראשון לציון===
ב[[כסלו]] [[תרצ"ז]] נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]], שידע שכוחותיו הולכים ודלים והציע אותו לכס הרבנות. ובשנת [[תרצ"ט]] עם פטירתו של הרב מאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון. לפני הכתרתו פנה להתפלל ב[[הכותל|כותל המערבי]],הרב עוזיאל כיהן בתפקיד עד פטירתו.

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], הפך לרב הספרדי הראשי הראשון שלה, ובנוסף נשא בתואר הראשון לציון, הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג.  

===פטירתו===
בערב שבת של פרשת [[נצבים]]-[[וילך]] [[תשי"ג]] [[כ"ד אלול]] נפטר הרב עוזיאל.

==הקשר לחב"ד==
בין [[הרבי]] לרב בן ציון חי עוזיאל היה התכתבות רבה בנושאים למיניהם.

על הרב בן ציון חי עוזיאל כותב [[הרבי]] את התארים:

{{ציטוט|תוכן=הרב הגאון הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק

בצרכי ציבור

באמונה איש חי רב פעלים בעל מדות

תרומיות וכו'

מוהר"ר בן ציון מאיר חי עוזיאל שליט"א

ראשון לציון, רב הראשי

שלמא דכת"ר יסגי.}}.
[[הרבי]] דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו {{הערה|שהרב עוזיאל גם נתן לו}} '''הגיוני עוזיאל'''{{הערה|הספר יצא בשנת [[תשי"ג]]}}, בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל '''הגיוני עוזיאל'''(!) בו הוא אומר:
{{ציטוט|תוכן=וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.}}.

הרבי גם שלח לרב עוזיאל כמה וכמה פעמים במתנה מספרי [[רבותינו נשיאנו]].
{{סדרה|הקודם=הרב [[יעקב מאיר]]|הבא=הרב [[יצחק ניסים]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[י' תמוז]] [[תרצ"ט]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ג]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ראשונים לציון]]