עריכת הדף "סמרקנד"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' הינה העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר ישנה פעילות חב"דית מזה למעלה ממאה שנים. ובימי [[מלחמת העולם השניה]], ובעיקר אחרי [[הבריחה הגדולה]] נוצרה בה קהילה חב"דית גדולה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות.

הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר [[שנות חיים]] ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב ב[[עברית]] ובוכרית.

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השניה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר. 

==בימי ה[[שואה]]==

בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, העתיקו את מקום מגורם לעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד.

=="לאחר שהקהל עזב"== 

לאחר המלחמה, כאשר הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות, ואיתם רבים מחסידי חב"ד שהתחזו לאזרחים פולניים, החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב).

אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.

גם בתקופה זו, סמרקנד הייתה במדה מסויימת כמו עיר הבירה של כל חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] הסובייטית, כיון שבה היתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות. 

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}
בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב שמחה גורודצקי על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום. 

ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], ובעקבות הצורך הוקמה ישיבה חדשה על ידי ר' [[מיכאל טייטלבוים]].

==רשימת חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, אחרי שהקהל עזב - לפי סדר הא"ב:
* הרב [[דוד אוקונוב]]
* הרב [[שלום דובער גורליק]]
* הרב [[בערקע חן]]
* הרב יעקב בורושנסקי
* הרב [[אברהם זלצמן]]
* הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
* הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
* הרב [[צבי הירש לרנר]]
* הרב אליעזר מישולובין
* הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
* הרב אשר אריה מקובצקי
* הרב [[משה ניסילעוויטש]]
* הרב [[יעקב נוטיק]]
* הרב [[מענדל פוטרפס]]
* ר' [[יעקב פיל]]
* הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
* הרב דוד מישולובין
* הרב חיים וואלאוויק
* הרב [[מיכאל מישולובין]]
* הרב יצחק מישולובין

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, וחיזקו את היהדות במקום.

==לקריאה נוספת==
* [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
* [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשמ"ד]].
*[[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]