עריכת הדף "מהר"ם מרוטנבורג"

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבו של [[רבינו אשר|הרא"ש]]|אחר=תלמידו|ראו=[[רבי מאיר הכהן מרוטנבורג]]}}
{{דמות
|שם=רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג
|שם בשפת המקור=
|תאריך לידה=בערך ד'תתק"פ
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט באייר]] ה'נ"ג
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|כינוי=
|השתייכות=[[בעלי התוספות]]
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי יהודה הכהן (ליאונטין){{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי בתוספות יומא  ס"ג עמוד ב' (את התוספות על יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים) ובהגהות מיימוניות פ"א מציצית אות מ' ובפי"ב משבועות אות ג'}}, רבי [[יחיאל מפריז|יחיאל הלוי מפריז]]{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי או מורינו בכמה מקומות - בתוספות יומא  דף י"ח ב' ד"ה ייחודי  (את התוספות על מסכת יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדלים) בספר תשב"ץ קטן סימן שכ"ב, בספרו בהלכות שמחות סימן פ"ב, ובמרדכי על מסכת ברכות רמז ק"כ}} ורבי [[יצחק בן משה]] בעל ה[[אור זרוע]]{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי במרדכי על מסכת ב"ק  רמז ל', ובמסכת ב"ב רמז תקל"ח, ובמסכת מועד קטן רמז תתקכ"ה, וכן כותב ששימש אותו במרדכי על מסכת מו"ק שם ובהגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות אבל אות ו' וכן כתוב באור זרוע ח"ב תכ"ח}}, [[אביגדור הכהן]].
|תלמידיו=רבי [[שמשון בן צדוק]] בעל ספר התשב"ץ, [[הרא"ש]], [[המרדכי]], [[מאיר הכהן מרוטנבורג]] (הגהות מימוניות), רבי [[דן בן יוסף אשכנזי|דן אשכנזי]] ואחרים.
|בני דורו=
|חיבוריו=
}}
'''רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג''' נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ  - י"ט באייר ה'נ"ג), מגדולי הפוסקים הראשונים  ומאחרוני בעלי התוספות.

בשנת ה'מ"ו  נכלא המהר"ם על ידי השלטונות בבית האסורים 'איינזישהיים' לאחר שנתפס כשניסה להגר לארץ ישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. על פי המסורת המקובלת, סירב המהר"ם שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.

==קורות חייו==
המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שב[[גרמניה]] שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי [[שמואל מפלייזא]], שאותם פגש כשנסע ללמוד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[צרפת]], ורבי [[יצחק בן משה]] בעל ה[[אור זרוע]].{{ש}}
כששב ל[[גרמניה]] שימש כרב במקומות שונים, ונחשב כסמכות ה[[רב]]נית וה[[הלכה|הלכתית]] החשובה ביותר של [[יהדות אשכנז]]. שמו נקשר בעיקר בעיירה [[רוטנבורג על הטאובר]] השוכנת מ[[דרום]] לעיר [[וירצבורג]] שבגרמניה, ששם הוא הקים [[ישיבה]].

לאחר שהתפרסם כגדול הדור לא ראה את אביו יותר, מחשש שאביו יכבדו כרב, ולדעתו הדבר נוגד את מצות [[כיבוד אב ואם]].

==כליאתו==
===הסיבה לכליאתו===
לעת זקנתו החמירו רדיפות היהודים בגרמניה. הגירה מגרמניה נאסרה על ה[[יהודים]] משום שבאותו זמן היה זה נחשב כבריחה בעיני השלטונות. המהר"ם היה מעורב בארגון של הגירה שמטרתה הייתה עלייה ל[[ארץ ישראל]]. בעת שכבר הגיע ל[[איטליה]], הלשין עליו יהודי מומר והביא להחזרתו לגרמניה, ולכליאתו ביום ד' [[תמוז]] שנת [[ה'מ"ו]] על ידי הקיסר רודולף הראשון לבית הבסבורג במבצר אנזיסהיים  שבחבל אלזס באשמת בריחה מגרמניה וניסיון לארגון בריחה המונית ממנה{{הערה|שם=דעת|{{דעת|יונה עמנואל|daat/kitveyet/hamaayan/divrey-2.htm|דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו}}, המעיין, ניסן תשנ"ג}}{{הערה|שם=זיקה}}{{הערה|[[דן בהט]], [[בנימין זאב קידר]], [[זאב וילנאי]], '''רציפות היישוב היהודי בארץ ישראל''', עמ' 66, תל אביב: [[הוצאת משרד הביטחון]], תשל"ד.}}. הקיסר תבע סכום עצום של 20,000 מארק תמורת פדיונו, ותלמידו, ה[[רא"ש]], אסף את דמי הכופר.

===מצבו בכלא===
בתחילה לא ניתן לו כלל לעסוק בלימוד [[תורה]], עד שריחם עליו אחד משרי הממשלה וביקש שיקלו עליו במאסרו, והביאו לו, על פי בקשתו, קלף ודיו. על פי המסופר מכיוון שלא היה לו [[ספר תורה]], והיה לו צער רב על שלא יכול ל[[קריאת התורה|קרוא בתורה]] ב[[שבת]], התפלל המהר"ם וניתן לו משמים אחד מי"ג ספרי התורה שכתב [[משה]] (משה כתב ספר תורה לכל אחד מ[[שבטי ישראל|שנים עשר השבטים]], ואת האחרון לקח עמו בפטירתו השמימה, או שהונח למשמרת בארון העדות {{מקור}}) וממנו העתיק מילה במילה {{מקור}}. עד היום נמצא ספר התורה ב[[פראג]], בבית הכנסת אלטנוישול. כמו כן אפשרו לו ללמוד ולהתדיין עם אחד מתלמידיו הגדולים, רבי [[שמשון בן צדוק]], בעל ספר התשב"ץ, שבו תיעד בפירוט רב את מנהגי רבו. עם זאת כתב המהר"ם שאין בידו את חיבורי [[בעלי התוספות]], ולפיכך "...אם יימצא שה[[תוספות]] וספרי ה[[פוסקים]] חולקים עליי... דעתי מבוטלת להם". בהיותו בכלא כתב הוא פירוש למשניות סדר טהרות. בפירושו לפרק רביעי באהלות המתחיל במילים מגדל הפורח באוויר הוא כותב - 'כל אלו הדברים סבבתי והוספתי בפרק מגדל הפורח באוויר במגדל אזנשהיים בהיותי תפוס שמה מלבד מה שכתבתי כבר עליו בהיותי בביתי. שבח והלל לאלקי תהילתי אשר לא הסיר תפילתו וחסדו מאיתי ובמחשכים היה לי דברו נר לרגלי ואור לנתיבתי ולא עזבני ואל יטשני כל ימי היותי ואף כי אחרי מותי'

===סוגיית תשלום הכופר לשחרורו===
על פי המסורת המקובלת, לא הסכים המהר"ם שסכום כופר הנפש שהתבקש עבורו ישולם, כדי שלא להפוך את סחטנות השלטונות למשתלמת, על פי הכלל התלמודי שהנחה אותו ולפיו "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם" ([[משנה]] [[מסכת גיטין|גיטין]], ד, ו). כתוצאה מכך היה כלוא במשך שבע שנים, ולבסוף נפטר בכלאו ב[[י"ט אייר]]. לפי אותה מסורת, גם לאחר פטירתו סירבו השלטונות לאפשר את פדיון גופתו. רק ארבע עשרה שנה לאחר מותו נפדתה לבסוף גופתו על ידי יהודי עשיר בשם אלכסנדר ווימפן, שתרם למטרה זו את רוב רכושו. 

בלילה שלאחר פדיית גופתו של המהר"ם הגיע בחלום של אותו יהודי עשיר המהר"ם ונתן לו זכות בחירה או להתעשר יותר או למות עכשיו ולהיות לידו ב[[גן עדן]] אותו יהודי העדיף להיות המהר"ם בגן עדן ולכן כמה ימים אחרי נפטר ונקבר ליד קברו של המהר"ם.

[[הרבי]] הסביר בשיחה שיהודי זה היה צריך לבחור להיות יותר עשיר ולהמשיך לחיות מפני שמטרתו של יהודי זה דווקא לחיות ולעבוד קשה בשביל להגיע לגן עדן.

==הקשר לחב"ד==
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] מרבה להביא את הפסקים ההלכתיים של המהר"ם וכן גם [[אדמו"ר הצמח צדק]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שכאשר ראה את הספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג ראה שם שכתוב דקה עם א' ולא עם ה' כשיטת [[חב"ד]].

[[הרבי]] מביא באחת מהשיחות את סיפורו של המהר"ם שלא הסכים לגור לצד אביו.

{{ראשונים}}


{{הערות שוליים}}