עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות"

{{בעבודה}}
[[קובץ:מראי מקיימס.png|200px|thumb|left|עמוד בספר [[לקוטי שיחות]], בו מראי מקומות רבים]]
צִיּוּן הַסֵּפֶר וְהָעַמּוּד אוֹ הַפֶּרֶק, הַפִּסְקָה, הַפָּסוּק וְכוּ', שֶׁמִּשָּׁם נִלְקְחָה מוּבָאָה מְסֻיֶּמֶת: מַרְאֵי הַמְּקוֹמוֹת בַּמִּלּוֹן נִדְפְּסוּ בְּסוֹגְרַיִם עֲגֻלִּים וּבְאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת.
'''מראי מקומות''' (בראשי תיבות: '''מ"מ''') הוא כינוי לציון המקורות בספרות התורנית. מראי המקומות כוללים ציון למקור הדברים הנידונים מתוך ספרים אחרים והפניה לספרים אחרים בהם ישנה הרחבה בנושא. בדרך כלל המראי מקומות נמצאים בתחתית העמוד.
==הצורך במקורות==
"כל האומר דבר בשם אומרו מביא [[גאולה]] לעולם, שנאמר ותאמר [[אסתר]] למלך בשם [[מרדכי]]"{{הערה|אבות, מגילת אסתר}}.

לעזור ללומד.

"ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר [[הרמב"ם]] כותב על עצמו ש"פעמים . . לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים"{{הערה|שם=תשדמבם|משיחת [[ח"י אלול]] [[תשד"מ]].}}.

[[הרבי]] מעיר שבציון מראי מקומות "מבליטים את האחדות אשר בתורתנו הק' תורה אחת, וכיון שניתנו מיחידו של עולם, בודאי גם למעלה מזה, תורה יחידה"{{הערה|מכתב לר' [[אהרן מרגליות]], מופיע ב[[לקוטי שיחות]] חלק לד עמוד 240.}}.

==חיבורי גדולי ישראל==
רבי יהושע בועז חיבר מספר חיבורי "מראי מקומות" ל[[תלמוד בבלי]]: "מסורת התלמוד" (בימינו מכונה "מסורת הש"ס") - הכולל בעיקר הפניות למקומות נוספים בגמרא. "תורה אור" - מציין את מקורות פסוקי ה[[תנ"ך]] המופיעים בגמרא. "עין משפט נר מצוה" - הפניות לפסקי ההלכה בגמרא המוזכרת, בספרי ה[[רמב"ם]], ה[[סמ"ג]], ה[[טור]] ו[[שלחן ערוך]].

ה[[רמב"ם]] כתב את ספרו [[משנה תורה]] ללא ציון המקורות בדברי חז"ל לדינים המובאים בספרו. מאוחר יותר הצטער על כך, כמו שכתב בעצמו באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|ודע שכל הדברים סתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש בבלי או ירושלמי או ספרא וספרי או משנה ערוכה או תוספתא, על אלה סמכתי ומהם חברתי . . ועל זה נחמתי שלא חברתי ענין שאני אומר לך . . שכל הלכה שאינה במקומה באותו ענין אודיע מקומה}}. לעומת זאת, ב[[ספר המצוות]] הרמב"ם מציין למקורות הדינים שבהם נתבארו דיני המצוה.

ברצונו של [[הרמב"ם]] אף היה לעבור שוב פעם על חיבורו, ולהוסיף את המראי מקומות, כמו שכתב בהמשך התשובה: "ובדעתי - אם גוזר השם יתברך - שאעשנו, אף על פי שיש בו טורח הרבה". [[הרבי]] מסיק מכך, ש"מזה מובן שכאשר תלמידי הרמב"ם, תלמידי תלמידיו וכו', ובכלל כל המציינים את המקורות לספר [[הרמב"ם]] - בזה מתקיים רצונו של [[הרמב"ם]] שרצה לעשות כן בעצמו"{{הערה|שם=תשדמבם}}. ואכן במשך הדורות יגעו מפרשי הרמב"ם למצוא מקורות לדבריו. על מנת להשלים מטרה זו, יצאו לאור בהוראת הרבי ספרי [[מראי מקומות לספר משנה תורה]].

רבי אהרן מפיסארו כתב ספר "תולדות אהרן" בו מציין את המקומות בש"ס בהם התבארו פסוקי התלמוד. כהשלמה לכך כתב ר' אהרן בן ר' שמואל את הספר 'בית אהרן' המציין את הביאורים מתוך 36 ספרי חז"ל והמפרשים, בתוכם [[ספר הזוהר]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]] מעתיק מספר זה ב[[אור התורה]] [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/3/7/1375.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA במדבר א'שעה], ומעיר: "המראה מקומות בזוהר על כמה פסוקי' שנז' בחיבור זה הוא מספר בית אהרן שמראה מקום על כל פסוק היכן שנז' בזוהר דף פלוני עמוד פלוני".}}.

==בתורת החסידות==
בספרי [[חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתמך על כך{{מקור}} וכמעט ולא כתב מקורות לנכתב בספר. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה.

מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] וכן לעיתים גם אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}.

ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נכתבו מראי מקומות על ידי רבינו הזקן בעצמו, והוגהו והושלמו על ידי אחיו [[מהרי"ל מינוביץ']] ור' [[מרדכי פוזנר]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/23.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1524 הקדמת אדמו"ר האמצעי לשולחן ערוך]. ראו מבוא ל"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמודים כ-כא}}. גם בשאר כתבי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[נגלה]] יש הדגשה מרובה בציוני מראי מקומות.

==ב[[דור השביעי]]==
[[קובץ:מרמק.png|200px|thumb|left|טקסט תיאור]]
עוד לפני עלות [[הרבי]] על [[קבלת הנשיאות|כס הנשיאות]]
[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9398.htm?q=%D7%94%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8#_ftn_97 מכתב הוטנר]

https://chabadlibrary.org/books/search?path=1100000000/12&q=%d7%9e%d7%a8%d7%90%d7%94+%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa

https://chabadlibrary.org/books/search?path=1100000000/14&q=%d7%9e%d7%a8%d7%90%d7%94+%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa

https://chabadlibrary.org/books/search?path=1100000000/13&q=%d7%9e%d7%a8%d7%90%d7%94+%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa

https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/6.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10013.htm?q=%D7%94%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8 עוד אחד]

https://chabadlibrary.org/books/search?path=1100000000%2F12&page=1&q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

https://chabadlibrary.org/books/search?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&path=1100000000%2F12

https://chabadlibrary.org/books/search?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&path=1100000000%2F14

https://chabadlibrary.org/books/search?q=%D7%9E%22%D7%9E&path=

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]], '''[[שערי לימוד החסידות]]'''
{{הערות שוליים}}