עריכת הדף "אמירת לחיים"

{{לעריכה}}
[[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|250px|מציוריו של [[זלמן קליינמן]] - [[חסיד]] לאחר אמירת 'לחיים']]
[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]
'''משקה''' (נהגה במלעיל), הוא כינוי מקובל למשקה חריף אלכוהולי בקרב חסידי חב"ד. על '''משקה''' אומרים [[חסיד|החסידים]] 'לחיים' ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]].

בשנים הראשונות השתמש [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] במשקה הנקרא [[בנדיקטין]], ובעקבות מעשה שהיה עבר הרבי להשתמש בפומבי במשקה סמירנוף (אף שבביתו המשיך הרבי להשתמש בבנדקטין גם אחר כך). עד היום משקה זה הוא המשקה העיקרי שמשתמשים בו בהתוועדויות חסידיות ב-[[770]].

==המטרה באמירת לחיים==
כאשר ביקר [[הרבי הריי"צ]] אצל הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסעו בארץ]], שאל הרב זוננפלד את הרבי הריי"צ מדוע נוהגים החסידים לומר לחיים בהתוועדות. מהרבי הריי"צ ענה על כך במשל לבן יחיד של מלך שנשלח לכפר מרוחק על מנת שיתערה עם התושבים ויקרבם אל המלך, אונם לפועל שכח בן המלך את מטרת שליחותו למקום. יום אחד הגיע לכפר שליח מעיר המלוכה, ומסר לבן מלך מכתב בו כתב איליו אביו כי תכף הוא ישיב אותו אל הארמון. בן המלך התמלא שמחה על כך שבקרוב הוא ישוב אל הארמון ורצה לפצוח בריקוד, אך חשש שיחשבו כי הוא השתגע, ולכן הוא הזמין את כל בני הכפר לשתות על חשבונו, עד שכולם יחד פצחו בריקוד. משל זה מתאר את ירידת הנשמה לגוף, ואת זאת שהמשקה נועד להרדים את [[הנפש הבהמית]] ולהביא את [[הנפש האלוקית]] לידי גילוי{{מקור}}{{הערה|מקורו של משל זה הוא בתורת הבעל שם טוב בנוגע למצוות עונג שבת. וראה גם שיחת פורים תשי"ג: "אצל חסידים הסדר הוא שאומרים "לחיים" כדי להרדים את הגוף ונפש הבהמית, ולעורר ולגלות את הנפש האלקית"}}. 

==נוסח אמירת ה'לחיים'==

"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו' ו[[עץ הדעת]] גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים. 

ב) הרב [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. פעם ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס [[יין]] יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה. אמר על זה [[הצמח צדק]]: זאת יכול לומר חסיד, שהתפלל ועסק בעבודת ה' שלושים שנה{{הערה|היום יום כ"ט אדר א'}}.

==תכונותיו של ה'משקה'==

*'משקה' הוא שמן מכונות חסידי. כידוע, במכונות גדולות בהן יש חלקי מתכת רבים המתחככים האחד בשני - יכולה ההתחככות ליצור חום לא רצוי והמכונה תישחק. לשם כך מכניסים 'שמן מכונות' הגורם לחלקים לנוע באופן חלק לאורך ימים ושנים טובות. כן הוא ה'משקה'; כשאנו נמצאים בחיים הרגילים - יש לנו חלקים ה'מתחככים' אחד בשני, יש לנו גם התחככות עם ענינים רוחניים - 'מנהג כזה לא נח לי', 'ההידור ההוא יותר מידי עבורי'. ה'משקה' מרכך אפוא את הקצוות, וגורם לכולנו להתרומם יחדיו בלי חיכוכים מיותרים. 

*"ה'משקה' הוא דבק חסידי - הוא מאחד את כולנו ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבחינת 'גדולה לגימה שמקרבת'. 

*"ה'משקה' הוא חומר דלק חסידי - פעמים, שהאש אי שם בחדרי ליבו של אדם מתעמעמת והולכת, נוטל הוא מעט 'משקה', וזה 'מפעפע' וחודר את כל השכבות והסירכות עד שמגיע אל הניצוץ - ואז - נדלקת בעירה חסידית גדולה. 

*"[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר כי 'עצם ה'משקה' צריך להיות מושלל אצל חסידים, ואם כן, זהו פלא כיצד מגיעים חסידים ל'משקה'. 

"אלא מאי? העניין הוא, שכשלוקחים במדידה את הכמות הרצויה - הדבר מועיל, האש נדלקת; ניתן לשבת עם השני עם כל האהבה, וניתן לומר לשני ב[[אהבה]] אמיתית מה לשפר. אבל כשלוקחים יותר מידי, זה יכול לגרום לשריפה ר"ל. כששמים יותר מידי דבק - העצמים המודבקים מחליקים ולבסוף לא נדבקים; אם ישימו יותר מידי 'שמן מכונות' תהיה הצפה, והמכונות תיהרסנה. 

*"צריך להפנים, כי 'משקה' הוא לא ההתוועדות. 'משקה' הוא פתח. 'לחיים' הוא כלי עזר, אך לא העיקר.

==תקנת המשקה==

{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת המשקה]]}}
בשנת [[תשכ"ג]] נתן הרבי כללים לשתיית 'משקה': מותר לשתות שלש כוסיות וכולן ביחד שלא תעבורנה את הרביעית, ובמקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות ופשוט לא לשתות. כמו כן, אין לעשות קידוש על 'משקה' בשום אופן. וכשעושים קידוש על [[יין]], לא לגמור את כל הכוס, אלא רוב כוס. 

תקנות אלו מיועדים לכלל החסידים שגילם אינו עולה על 40. 

באחת הפעמים הרבי אף התבטא בחריפות רבה נגד השותים יתר על המידה. הרבי אמר כי אין הם [[שלוחים|שלוחיו]], ומבקש מהם שלא לצאת לענינים שבשליחותו. הדברים נאמרו כלפי ההולכים [[תהלוכה|בתהלוכות]] ב[[שמחת תורה]] וב[[שבועות]], יציאה בשליחות ה[[מל"ח]] ועוד. הרבי התבטא 'וואס שלעפסטו מיר אריין' [= מדוע סוחב אותי אתה לשם]?"

הרבי כותב אל ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצקין]] את ההבדל בין הדורות הקודמים לדורותינו בעניין 'משקה', ומציין שם שתי נקודות: 

א. כי ניתנו כבר הכוחות ל[[אנ"ש]], על ידי רוב המאמרים הקלים [[שיחה|והשיחות]] בעניינים של הסברה והבנה, לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים ל'משקה' בשופי, ודי ומספיק גם המעט בזה. 

ב. כיוון שהיום התרבתה העבודה ב[[הפצת המעיינות]] חוצה, וענין השתיה יכול לבלבל בזה - לכן הרבי מגביל כיום את שתיית ה'משקה'.

== 'תחליפים' ל'משקה' ==

הרבי מבאר שיינה של תורה - [[תורת החסידות]] - היא תחליף לשתיית 'משקה'. בנוגע לשתיית ארבע כוסות באחרון של פסח, הורה הרבי שאין לשתות כוסות שלמים (כמו בליל הסדר), ואם יש בכך צורך, ניתן לעשות זאת ברוחניות: לחזור בעל פה ארבעה [[מאמר|מאמרי]] חסידות ו"כיוון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא גם בגשמיות..." .

גם לאנ"ש מעל גיל ארבעים שאצלם ה'גזירה' קלה יותר - מצביע הרבי על 'יינה של תורה' כשתיה הנכונה, ומ'משקה' זה בוודאי יש לשתות בשופי'. 

החסיד יצחק הולצמן נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשל"ו]] ושאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. הרבי הרים את שתי ידיו על השולחן, הגביה את עיניו, דפק בחוזקה על שולחנו ואמר שאין צורך ב'משקה', אף לא ביין, ואפשר פשוט להתוועד עם סודה.

כאשר הרב שאול ג'ובני נכנס ל[[יחידות]] בתחילת שנת ה[[קבוצה]] שלו - [[תשל"ז]], אמר לרבי שחבריו לוחצים עליו לשתות משקה על אף שהוא אינו אוהב את טעמו, שאל אותו הרבי איזה משקה הוא אוהב, וכשהשיב שקולה אמר לו הרבי שיאמר לחיים על קולה ושיאמר לאחרים שכך הורה לו הרבי, ואף הציע לו שייתן לו כסף כדי שיוכל לקנות קולה עבורו{{הערה|[[בדרך תמים]] [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20%282%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf גליון ב' עמוד 41]}}.

==ראו גם==
* [[בנדיקטין]]

==קישורים חיצוניים==
*מנחם ברונפמן, '''[https://www.alysefer.com/mashke שתיית משקה בחב"ד - נימוקים והסתייגויות]''', באתר עלי ספר (מתוך שבועון כפר חב"ד פורים תשע"ט)
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf משקה המשמח]''', ליקוט מקיף על שתיית משקה ו[[תקנת המשקה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]