עריכת הדף "יעקב ישראל טברסקי"

הרב '''יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס''' (באידיש '''טשערקאס''', [[תקנ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]) היה בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], והיה נשוי עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]; [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]].

בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, בזה הלשון: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..." בתוך כך ניגש [[אדמו"ר הזקן]] לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע ([https://anash.org/moshiachs-ancestor/ זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)]).}}.

בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".

לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל ב[[עיירה]] [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. 

אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. ב[[שבת]] פרשת ראה [[תקצ"ו]] נערכו שמה נישואי בתו הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר [[הצ"צ]], הרב יעקב ישראל והרב [[מרדכי מטשערנאביל]].

בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]).

==[[הסתלקות]]ו==
[[קובץ:מצבת טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב טברסקי]]
ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך". 

השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו, בזה הלשון;
-"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה [[הסתלקות]] שניכם בשנה אחת..." עכ"ל הרב הרב ר' מרדכי דב מהורנסטייפל.

וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

==הרבי מספר על ר' ישראל==

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יו"ד [[שבט]] בשנת [[תשי"ד]] (1954), סיפר [[הרבי]], וזה לשונו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[אדמו"ר הצמח צדק]] התחנך יחד עם גיסו ר' יעקב ישראל מצ'רקס אצל [[אדמו"ר הזקן]], שני הגיסים נהגו ללמוד יחדיו בעליית הגג. פעם החליטו להתחיל בסיגופים ולהתענות תעניות כדי שיהיה להם "גילוי אליהו". בגלל ריבוי הסיגופים הם נחלשו ולא היה בכוחם לעלות לעליית הגג ולכן היו לומדים בקומה התחתונה. באחד הימים נדבק אליהם ברנש אחד שגם רצה "גילוי [[אליהו]]". הוא החל לצום והיה עורך כל לילה "תיקון חצות" לקונן על גלות ה[[שכינה]] ולדרוש מ[[הקב"ה]] "גילוי [[אליהו]]". לאחר שעברה תקופה מסויימת והברנש עדיין לא זכה ל"גילוי [[אליהו]]" היחל לטעון כלפי הגיסים: הרי כתוב בספרים שכשצמים כך וכך תעניות יש גילוי אליהו, והוא הרי צם כבר את כל התעניות ומדוע אין לו "גילוי [[אליהו]]"? 

כשראו הגיסים עם מי יש להם עסק, הם עלו לעליית הגג וכשהברנש הגיע לבית הכנסת לערוך "[[תיקון חצות]]", שפכו עליו [[מים]] וצעקו "טהור, טהור, טהור". מאותו הזמן נחה דעתו של הברנש, הוא אמר: "כל מה שכתוב בספרים הוא אמת, משה אמת ותורתו אמת, והראייה שמהשמיים שפכו עלי מים. קויים בי 'ושפכתי עליכם [[מים]] טהורים' ובפירוש הכריזו עליי: 'טהור, טהור, טהור..."}}.

נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים.

==משפחתו==
נולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים.
;בנותיו:
* [[הרבנית חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חנה]].
* שרה פריידל{{הערת שוליים|נישאה לרבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בנו של אדמו"ר האמצעי ואם רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב מטאמאשפאל]].}}.
* סטערנא רחל{{הערת שוליים|אם רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]].}}.
* ברכה.
* חישע.

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, יעקב ישראל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]