עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות"

{{בעבודה}}
[[קובץ:מראי מקיימס.png|200px|thumb|left|עמוד בספר [[לקוטי שיחות]], בו מראי מקומות רבים]]
'''מראי מקומות''' (או '''מראה מקומות'''. בראשי תיבות: '''מ"מ''') הוא כינוי לציון המקורות בספרות התורנית. מראי המקומות כוללים ציון למקור הדברים או המקומות בהם הדברים נידונים בספרות התורנית שקדמה לספר, והפניה לספרים נוספים בהם ישנה הרחבה בנושא.

בדרך כלל מופיעים מראי המקומות בתחתית העמוד, ומציינים את הספר והעמוד או הפרק והפסוק.

==הצורך במקורות==
ה[[תורה]] הינה "ארוכה מארץ מידה, ורחבה מני ים"{{הערה|[[ספר איוב]] יא,ט}}, ולכן כאשר כותבים עניין בשם ספר בתורה, יש צורך לציין את מקור הדברים, על מנת לחסוך את החיפוש אחר המקור במקרה שיהיה צורך בכך, ולפנות את הזמן להשקעה בלימוד התוכן עצמו{{הערה|על ספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] אמר הרבי: "ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר [[הרמב"ם]] כותב על עצמו ש"פעמים . . לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים"{{הערה|שם=תשדמבם|משיחת [[ח"י אלול]] [[תשד"מ]].}}.}}. כאשר הדברים מופיעים בדפוס, צריך גם לציין את המקום המדוייק. לפני הפרסום, כדאי לעיין קודם בספר על מנת לוודא שהדברים אכן כתובים בו{{הערה|ראו שיחת כ"א מנחם אב תשד"מ.}}.

בנוסף לכך, מטרת ציוני המקורות היא כדי לעזור ללומד, כי על ידי עיון במקורות יוכל להרחיב את ידיעתו והבנתו מתוך המקורות עצמם, בהם לעיתים מבוארים הדברים יותר בהרחבה.

[[הרבי]] מבאר שבציון מראי מקומות "מבליטים את האחדות אשר בתורתנו הק' תורה אחת, וכיון שניתנו מיחידו של עולם, בודאי גם למעלה מזה, תורה יחידה"{{הערה|מכתב לר' [[אהרן מרגליות]], מופיע ב[[לקוטי שיחות]] חלק לד עמוד 240.}}.

==הזכרה בשם אומרו==
אחד מקניני ה[[תורה]] הוא הבאת דבר בשם אומרו. [[חז"ל]] אף מסבירים את החשיבות בדבר, ש{{ציטוטון|כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר{{הערה|[[מגילת אסתר]] ב, כג}}: ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי}}{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ו משנה ו. [[מסכת מגילה|מגילה]] טו, סוף עמוד א.}}. 

הרבי מבאר שאדה"ז התעצם עם תורת רבותיו והכל יודעים שלך היא{{הערה|שם=לקוש|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/13/2/index.htm#_ftn_1414 לקוטי שיחות חלק לו עמוד 180 ואילך].}}{{הערה|שם=תשלח}}, וכך אמר על תורתו ביחס לתורת אביו ר' לוי יצחק{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ט.}}.
{{להשלים}}
==בחיבורי גדולי ישראל==
ה[[רמב"ם]] כתב את ספרו [[משנה תורה]] ללא ציון המקורות בדברי חז"ל לדינים המובאים בספרו. מאוחר יותר הצטער על כך, כמו שכתב בעצמו באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|ודע שכל הדברים סתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש בבלי או ירושלמי או ספרא וספרי או משנה ערוכה או תוספתא, על אלה סמכתי ומהם חברתי . . ועל זה נחמתי שלא חברתי ענין שאני אומר לך . . שכל הלכה שאינה במקומה באותו ענין אודיע מקומה}}. לעומת זאת, ב[[ספר המצוות]] הרמב"ם מציין למקורות הדינים שבהם נתבארו דיני המצוה.

ברצונו של [[הרמב"ם]] אף היה לעבור שוב פעם על חיבורו, ולהוסיף את המראי מקומות, כמו שכתב בהמשך התשובה: "ובדעתי - אם גוזר השם יתברך - שאעשנו, אף על פי שיש בו טורח הרבה". [[הרבי]] מסיק מכך, ש"מזה מובן שכאשר תלמידי הרמב"ם, תלמידי תלמידיו וכו', ובכלל כל המציינים את המקורות לספר [[הרמב"ם]] - בזה מתקיים רצונו של [[הרמב"ם]] שרצה לעשות כן בעצמו"{{הערה|שם=תשדמבם}}. ואכן במשך הדורות יגעו מפרשי הרמב"ם למצוא מקורות לדבריו. על מנת להשלים מטרה זו, יצאו לאור בהוראת הרבי ספרי [[מראי מקומות לספר משנה תורה]].

רבי יהושע בועז חיבר מספר חיבורי "מראי מקומות" ל[[תלמוד בבלי]]: "מסורת התלמוד" (בימינו מכונה "מסורת הש"ס") - הכולל בעיקר הפניות למקומות נוספים בגמרא. "תורה אור" - מציין את מקורות פסוקי ה[[תנ"ך]] המופיעים בגמרא. "עין משפט נר מצוה" - הפניות לפסקי ההלכה בגמרא המוזכרת, בספרי ה[[רמב"ם]], ה[[סמ"ג]], ה[[טור]] ו[[שלחן ערוך]]{{הערה|במהדורות המצויות כיום הוסיפו המוציאים לאור עוד מראי מקומות, חלקם צוינו בסוגריים.}}.

רבי אהרן מפיסארו כתב ספר "תולדות אהרן" בו מציין את המקומות בש"ס בהם התבארו פסוקי התלמוד. כהשלמה לכך כתב ר' אהרן בן ר' שמואל את הספר 'בית אהרן' המציין את הביאורים מתוך 36 ספרי חז"ל והמפרשים, בתוכם [[ספר הזוהר]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]] מעתיק מספר זה ב[[אור התורה]] [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/3/7/1375.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA במדבר עמוד א'שעה], ומעיר: "המראה מקומות בזוהר על כמה פסוקי' שנז' בחיבור זה הוא מספר בית אהרן שמראה מקום על כל פסוק היכן שנז' בזוהר דף פלוני עמוד פלוני".}}.

==בתורת החסידות==
בספרי [[חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתפק בהודעה זו הכוללת את ספרו, ואף במידה מסויימת את כל חסידות חב"ד{{הערה|שם=תשלח}}. אך בספר עצמו כמעט ולא ציין מקורות לנכתב. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|שם=תשלח|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140427/jewish/-.htm#footnote99a3140427 דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח הערה 99].}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה.

מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] וכן לעיתים גם אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}.

ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נכתבו מראי מקומות על ידי רבינו הזקן בעצמו, והוגהו והושלמו על ידי אחיו [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מינוביץ']] ור' [[מרדכי פוזנר]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/23.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1524 הקדמת אדמו"ר האמצעי לשולחן ערוך]. ראו מבוא ל"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמודים כ-כא}}. גם בשאר כתבי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[נגלה]] יש הדגשה מרובה בציוני מראי מקומות.

==ב[[דור השביעי]]==
[[קובץ:מרמק.png|200px|thumb|left|טקסט תיאור]]
אחד ממאפייניה הבולטים של [[שיטת הלימוד של הרבי|תורת הרבי]] הוא ציון המקורות בצורה מפורטת לכל עניין, ובתמצות רב. בנוסף לכך הרבי אף עורך בקצרנות השוואה בין המקורות השונים, ולעיתים אף מרחיב ודן בדברי המקורות באריכות.

עם [[כ"ח סיוון תש"א|בוא הרבי לארצות הברית]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תש"א]] מונה הרבי על ידי [[הרבי הריי"צ]] להנהלת [[קה"ת]] ו[[מערכת אוצר החסידים]], ובהוראת הרבי הריי"צ כתב הרבי מראי מקומות לספרי חותנו ומאמריו{{מקור|שלשלת היחס, להוסיף ציון לפתח דבר שהרבי מציין בפקודת מו"ח}} כמו כן לכל הספרים שהוציא הרבי לאור בעצמו בתקופה זו כתב מראי מקומות.

הרבי עודד מחברי ספרים ומהדירים להרבות במראי מקומות מפורטים בספריהם. הרבי אומר שיש למצוא מקור בנגלה לכל עניין בחסידות, ולציין לכל מאמר בשם אומרו

===מאפיינים===
הרבי מציין כדי שיעיינו בתוך הדברים ולהפכיים. באמירה הרבי מציין בד"כ באופן כללי לספר פלוני או למחבר פלוני.

'''לשונות במ"מ''': ראה: ולהעיר מ: אבל ב/אבל ראה: ודו"ק: ע"ש: ואכ"מ: וש"נ: ובכ"מ: וצע"ג מ: וצע"ק מ:.

בקיצור גדול. הדיוק במ"מ. מכתבים כלליים{{הערה|'''ראה מבואות פרומר'''.}}.

[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9398.htm?q=%D7%94%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8#_ftn_97 מכתב הוטנר]

https://chabadlibrary.org/books/search?path=1100000000/12&q=%d7%9e%d7%a8%d7%90%d7%94+%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa

https://chabadlibrary.org/books/search?path=1100000000/14&q=%d7%9e%d7%a8%d7%90%d7%94+%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa

https://chabadlibrary.org/books/search?path=1100000000/13&q=%d7%9e%d7%a8%d7%90%d7%94+%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa

https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/6.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10013.htm?q=%D7%94%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8 עוד אחד]

https://chabadlibrary.org/books/search?path=1100000000%2F12&page=1&q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

https://chabadlibrary.org/books/search?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&path=1100000000%2F12

https://chabadlibrary.org/books/search?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&path=1100000000%2F14

https://chabadlibrary.org/books/search?q=%D7%9E%22%D7%9E&path=

http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11881&CategoryID=2006

בשנת [[תשל"ט]] כתב הרבי לעורכי הספר [[חידושים וביאורים בש"ס]] לגבי ההערות בשולי השיחות{{הערה|מענה הרבי הודפס בתחילת כרך א.}}:

{{ציטוט|תוכן=כשמצוין המקור לספרים ובפרט לספרי כינוס דכמה-וכמה מחברים (כשדי-חמד וכיו"ב) - מובן ש(ברוב הפעמים) אין מפורטים בההערה המקורות שהובאו בספרים אלה ולכן גם לא צויין ופורט הכסף-משנה שהעירו עליו, כיוון שהובא בהחתם-סופר ושקו"ט בו ובארוכה בשדי-חמד בהמשך דבריו שהובאו בההערה.}}

==מאפיינים==
ציון מראי המקומות נעשה בצורה תמציתית, ועל כן עליו להעשות בצורה המדויקת ביותר שתפנה את האדם למיקום המדיוק בו הובאו הדברים. כאשר מדובר בתחילת הספר, המאמר או המסכת, או בסוף - נוהג [[הרבי]] לציין בדרך הזו (לדוגמא: סוף מסכת תענית), ולא כפי שמקובל בדרך כלל, מפני החביבות שבדבר.

ברוב הספרות התורנית מראי המקומות נדפסו בתוך שטף הדברים, אולם היו אחדים שציינו את דבריהם בשולי העמוד (לדוגמה: [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]]). בתחילה רק ב[[מוגה|תורתו המוגהת]] של הרבי נדפסו המראי מקומות בשולי הגליון, עד שבשנת [[תשד"מ]] הבינו שרצון הרבי הוא שכל מראי המקומות יהיו בשוליים.

כאשר יש הערות ספורות, וכן היה נהוג בעבר, יש המציינים באמצעות כוכביות וכדומה. כיום נהוג בדרך כלל לציין באמצעות ספרות (1,2,3 וכן הלאה) או באמצעות [[אותיות האל"ף בי"ת]].

===ספרי היסוד===
*'''[[תנ"ך]]''' - את המקורות בתורה, יש המציינים על פי ספר פרק, פסוק (דברים לב, א או חומש דברים פרק לב, פסוק א). בתורת הרבי מצוינים הם על פי הפרשיות - פרשה פרק, פסוק (האזינו לב, א). במידה וזוהי דרשה לפרשה מסוימת, יהיה כתוב "פרשתנו" במקום שמה.
:בנביאים וכתובים, מציינים על פי ספר פרק, פסוק (כנ"ל). במידה וזהו ספר בעל שני חלקים, יש המצרפים את שם הספר וחלקו באמצעות מקף (שמואל-א). בתורת הרבי, כאשר מצוין ל[[ספר שופטים]], מכיוון שזהו גם שמה של פרשה, כתוב "ס' שופטים".
*'''[[משנה]]''' - כאשר מציינים למשנה, בדרך כלל כאשר אין עליה גמרא (או שיש דיוק בנוסח המשנה שנדפסה במשניות) מציינים על פי מסכת פרק, משנה (פאה פרק א, משנה ב).
*'''[[תלמוד בבלי]]''' - כאשר מציינים לגמרא, עושים זאת על פי מסכת דף, עמוד ([[ברכות]] ג, א או דף ג, עמוד א). הסיבה שניתן לציין בצורה כזו היא, מכיוון שכל המדפיסים נמשכו אחרי חלוקת הדפים שעשה המדפיס הנוצרי דניאל בומברג בונציה בשנים ר"פ-רפ"ג.
*'''[[תלמוד ירושלמי]]''' - מכיוון שבירושלמי אין חלוקה אחידה לדפים בדפוסים השונים, נהוג לציין על פי מסכת פרק, הלכה (מקביל למשנה), תוך הדגשה שמדובר בירושלמי (ירושלמי פאה פרק א, הלכה ב).

===ספרי המפרשים===
כאשר מציינים לספרים שנכתבו כפירוש לספרי ה[[תנ"ך]] וספרי ה[[תלמוד]], כותבים את שם המפרש ומפנים אל הספר המקורי לפי דרך ההפניה אליו. אך אם מדובר ב{{מונחון|"דיבור המתחיל"|פיסקה בתוך הפירוש העוסקת במילים מסויימות}} ספציפי בתוך הפירוש, נוהגים לציין גם אותו. לדוגמא: "רש"י לסנהדרין צח, ב דיבור המתחיל "אי מן חייא". אם מצויין הספר ולאחריו שם המפרש, לדוגמא: "שמואל-א' ג, כז ובמצודות שם" - הכוונה היא לציין הן לספר המקורי והן לפירוש.

===הספרות ההלכתית===
*'''[[הרי"ף]]''' - בחיבורו של הרי"ף ונושאי כליו נהוג לציין על פי דפי הרי"ף, כפי שנדפסו במשך השנים (ברכות ג, ב בדפי הרי"ף). בתורת הרבי יש פעמים שכאשר מצוין לנושאי הכלים, מצוין על פי סוגיית הגמרא עליה מדובר.
*'''[[משנה תורה]]''' - בחיבור היד החזקה ל[[הרמב"ם]] ובנושאי הכלים מצוין להלכות פרק, הלכה (רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב, הלכה א או ב, א). 
*'''[[ארבעה טורים|טור]]''' - כאשר מצוין לטור, מציינים על פי הסימנים. ב[[בית יוסף]] - על פי הדיבור המתחיל. בשנים האחרונות יש המציינים על פי חלוקת ההלכות של ה[[שלחן ערוך]] (כפי שנערך בטור "שירת דבורה"). ובשאר נושאי הכלים - על פי ציוניהם.
*'''[[שלחן ערוך]]''' - בחיבורו המרכזי של [[רבי יוסף קארו]], נהוג לציין לחלק ויש שגם/או להלכות סימן, סעיף (שלחן ערוך אורח חיים או/וגם הלכות השכמת הבוקר, סימן א, סעיף ב). כאשר מציינים להגהות [[הרמ"א]], מציינים כנ"ל ויש המוסיפים "בהגהה". שאר נושאי הכלים מצוינים על פי סימן, סעיף קטן (מגן אברהם סימן א, סעיף קטן ב).
*'''[[שאלות ותשובות]]''' - בספרות השו"ת מציינים על פי שם הספר חלק (אם יש כמה) סימן, ואם יש גם סעיף (לדוגמה: שו"ת [[הרשב"א]] חלק ג סימן תיח, או [[שו"ת צמח צדק]] חלק אורח חיים סימן ד).

===תורת החסידות===
כאשר מציינים ב[[תורת החסידות]] ל[[מאמר]] מסויים, הציון נעשה בדרך כלל לפי שמו ותאריך אמירתו. לעיתים אף מציינים את המקום בו נאמר המאמר (לדוגמה: דיבור המתחיל [[וידעת מוסקבא]] [[תרנ"ז]]). ציון באופן הזה הוא כאשר הנושא אליו מפנים מבואר לאורך כל המאמר, וכאשר מדובר בפרק מסויים מתוך המאמר, מצויין גם הסעיף. אך בדרך כלל ההפניה היא לפי הספר והעמוד בו נדפס המאמר. כאשר מדובר בהוצאה חדשה של הספר מציינים זאת בסוגריים (לדוגמא: אור התורה מגילת אסתר (קה"ת, תש"נ) עמוד קב).

יוצאים מן הכלל:
*'''[[ספר התניא]]''' - אליו נהוג לציין לפי החלק בתוך הספר והפרק. לעיתים [[הרבי]] מציין אליו לפי העמוד.
*'''[[לקוטי תורה]]''' ו'''[[תורה אור]]''' - ספרים אלו הודפסו במתכונת של 2 עמודות בעמוד אחד, אך כל אחת מהן נחשבת לעמוד. לכן מציינים לדף, ובתוך כל דף ארבעה עמודים (לדוגמא: לקוטי תורה דברים לב, ג).
*'''[[אור התורה]]''' - הסדרה מחולקת לפי פרשיות התורה והמועדים, ולכן מיספור העמודים של הכרכים על ספר מסויים הוא כספר אחד (לדוגמא: אור התורה ויקרא מתחיל בעמוד תשכא).
*'''[[לוח היום יום]]''' - בשנים הראשונות הרבי היה מציין לפי העמודים, אך בשנים האחרונות הרבי מציין לספר לפי תאריך הפתגמים שבספר{{הערה|כנראה בשל ההוצאות השונות שנוספו במשך השנים.}}.
*'''[[לקוטי שיחות]]''' - מיספור העמודים בחלקים א-ב וחלקים ג-ד הוא כספר אחד.
*[[מאמרי הרבי]] - כיון שמאמרי הרבי מופיעים בכמה סדרות, נהוג בדרך כלל לציין למאמר לפי התאריך. אך במאמרים מוגהים מציינים בדרך כלל לפי מספור העמודים ב[[ספר המאמרים מלוקט]].

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי]], [[לקוטי שיחות]] חלק לו, [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/13/2/index.htm#_ftn_1414 שיחה ב לפרשת כי תשא]
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]], '''[[שערי לימוד החסידות]]'''
*הרב [[זושא וולף]], '''הוצאת הספרים קה"ת''', פרק אזניים לתלמוד, כפר חב"ד, תשע"ג
*הרב יואל קטן, '''הכנת ספרים ומאמרים בספרות התורנית''', בית הוועד, תשס"ג 
{{הערות שוליים}}