עריכת הדף "ה' הוא האלוקים"

{{מקורות}}
כמה פעמים בתנ"ך נמצא המינוח "הוי' הוא האלקים".

פירושו הפשוט הוא: שה' הוא האלקים שלנו, ועד לאופן שבו אנו מתפללים בו "הוי' אלקנו", כלומר, שה' הוא האלקים שלנו.

==בתורת החסידות==
בחסידות פירשו את המינוח כך:

'''אלקים''' - שם אלקים הוא שם המורה על דין וגבורה, כלומר, כח האין סוף הבלי גבול אשר מסוגל לצמצם את עצמו בכדי להוות עולם מוגבל.

'''הוי'''' - שם הוי' הוא שם המורה על [[ספירת החסד|חסד]] והשפעה, כלומר, כח האין סוף בלי גבול כפי שהוא לא מוגבל.

על פי שני מונחים אלו ניתן להגיע למסקנה ששני שמות אלו סותרים אחד לשני, כלומר, קו ההשפעה סותר לקו המניעה.

אולם בספר '''עבודת הקודש''' נאמר: "כשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול כך יש לו כח בגבול, שאם תאמר שיש לו כח בבלתי בעל גבול ואין לו כח בגבול, אתה מחסר שלימותו". ומזה יוצא:

'''הוי' הוא האלקים''' - שגם הצמצום של שם אלקים בעצם הוא חלק מההשפעה של שם הוי'. וכפי שעצם לא יכול לכסות על עצם, כך הצמצום לא יכול לכסות על הגילוי

===המשל===
ומובא על כך [[משל]] מתלמיד ורבו, שהרב כאשר מוסר לתלמיד את דברי חכמתו ישנם ב' אופנים למסור - בדרך של אמירת כל השכל באריכות. או לומר משפט אחד אשר הוא כולל בתוכו את כל השכל, והתלמיד מסוגל להבין ברגע זה את משמעותו הפשוטה בלבד של המשפט, אולם לאחר ארבעים שנה, שאז "קאים איניש אדעתא דרביה" [-עומד אדם על דעת רבו], אז יבין את כל מה שצפן הרב במשפט זה.

וכעת, הרב בשעת אמירת הדבר שכל יש לו את כל ההשפעה שרוצה להשפיע לתלמידו, אך בשביל להשפיע הוא צריך לצמצם את שכלו ואזי יוכל להתחיל לבנות את השכל שישפיע לתלמידו לאחר שירד בשכלו עד לרמתו השכלית של התלמיד. אך מכל מקום, גם בשעה שהצמצם את שכלו וגם בשעת ההשפעה, לא זו בלבד שכל שכלו של הרב קיים ולא נגע בו כהוא זה, אלא אף בשעה זו מסוגל לראות בדבר שכל זה המצומצם שהשפיע את כל שכלו ברוחבו ועומקו.

אולם התלמיד בשביל להגיע לזה צריך לעמול במשך ארבעים שנה.

===הנמשל===
וכך יובן, שכח הצמצום הוא המגביל את האור האלקי, אך מכל מקום, גם בשעת מעשה של הצמצום והירידה עדיין קיים בכל תוקפו אלא שנעלם כלפי הנבראים.

אולם באם האדם [[עבודה|יעבוד]] על עצמו ויזכך את גופו, אזי יוכל לראות כיצד גם בעולם הזה "הוי' הוא האלקים" והצמצום לא נגע ולא פגע במציאות האלקית, ואדרבה כל הצמצום נובע ממנו.

==בתורת [[הרבי]]==
במאמר ד"ה גדול יהיה [[תשכ"ב]] מבואר על [[בית המקדש]] אשר [[יעקב אבינו]] אמר על מקומו "לית דין אתר הדיוט", כלומר (על פי ביאור הקבלה), אין מקום זה כשאר המקומות בעולם אשר נבראו מעשרה המאמרות הנקראים "מילי דהדיוטא" (דיבורים פשוטים), אלא הוא נעלה מהם.

כלומר, שמקום המקדש שונה מכל העולם כיון שבו נתגלה זה ש"הוי' הוא האלקים" בגלוי. ומבאר שם שהוא מכיון ששם הוי' מתגלה במקום עצמו. דהיינו, שזה שמקום המקדש הוא למעלה מגדר של מקום הוא מצד המקום (וכפי שעצם לא מכסה על עצם, כך שם אלקים לא מכסה על שם הוי').

===ובאופן אחר===
ישנם שלושה שלבים בזה ש"הוי' הוא האלקים":

*שם אלקים מתבטל כלפי שם הוי'.

*שם אלקים ושם הוי' הם בעצם שתי צורות הבעה של עצם אחד.

*שם אלקים מגלה שכל מהותו היא שם הוי'.

ושלב זה השלישי שהוא חידושו של [[הרבי]] יתגלה בבית המקדש השלישי, שאז (לא רק שמתגלה במקום, אלא) המקום מצד עצמו יצעק אלקות, ועד שנקבה תסובב גבר, וה[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] תהא ניזונת מן הגוף.

==ראו גם==
*[[אין עוד מלבדו]]
*[[אחדות ה']]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]