עריכת הדף "שיטת הלימוד של הרבי מליובאוויטש"

[[קובץ:הרבי מאמר.jpg|200px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] בשעת אמירת [[מאמר]]]]
'''שיטת הלימוד של הרבי''', הינה דרך לימוד ייחודית המשלבת את שיטת ההגיון והסברה עם שיטת הדיוק וה[[פלפול]] ועם שיטת החקירה, תוך חתירה מתמדת להתאמת הסברה העמוקה ביותר עם המשמעות הפשוטה של הדברים, ולהתאמת כל חלקי התורה באופן שישלימו זה את זה.

כדרך כלל נמנע הרבי בדרך לימודו מלהכריע ולפסוק הלכה, למעט מקומות חריגים ונדירים.

==יסודות בשיטת הרבי==
הרבי למד אצל אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], ודברים רבים בדרך הלימוד של הרבי משקפת את שיטת הלימוד של אביו{{הערה|1=ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=&pgnum=592&hilite= שיחות קודש תשל"ט חלק ג עמוד 559].}}.

בנוסף לזה הרבי רואה במידה רבה את [[הגאון מרוגוצ'וב]] כרבו המובהק, ויסודות רבים מתורתו של הגאון הרוגוצ'ובי משולבים בדרך לימודו של הרבי. כמו כן נוקט הרבי במקומות רבים בשיטתו של הגאון רבי [[יוסף ענגיל]] וחותר למצוא לכל סברה מקור תורני בדברי חז"ל ובדברי רבותינו הראשונים. כמו כן מרבה הרבי להשתמש בדרכו של רבי [[ירוחם פישל פערלא]], שנוסד בפירושו ל[[ספר המצות לרס"ג]].

גם במקומות בהם נראה כי הרבי הולך בשיטות לימוד שקדמו לו, עיון מעמיק מגלה כי הרבי מפתח דרכי לימוד אלו לעומק ולרוחב.

שיטה לימוד זו זכתה לכינויים רבים, ביניהם 'הלמדנות האמונית'{{הערה|הרב מאיר אליטוב בספרו 'שיטת הלימוד של הרבי מליובאוויטש'.}}, 'עומק הפשט'{{הערה|הרב מנחם מענדל רייצס.}} 'סיני ועוקר הרים בחדא מחתא'{{הערה|האדמו"ר מטאלנא.}}, ועוד.

==דרך הלימוד בתורתו של הרבי==
בהתבטאות נדירה של הרבי כלפי שיטת הלימוד שלו עצמו, אמר הרבי: {{ציטוטון|לימוד [[תורה שבעל פה]] - מובן שנכון וטוב הוא בכל האופנים האפשריים, וכיון שכמאמר חז"ל "אין דעותיהן שוות" - הרי "גם" בזה כמה שיטות ודרכים. וכמדומה שדוקא לאחרונה מתפשטת ומתקבלת יותר ויותר שיטת ודרישות גדולי ישראל דכמה וכמה דורות דמלפנים{{הערה|ב'שולחן מנחם' ציינו למקורות שהובאו בקונטרס עץ חיים לאדמו"ר הרש"ב פרק ל"א: חידושי אגדות מהרש"א [[בבא מציעא]] פה, א. שבת לא, ב. שו"ת חוות יאיר סי' קכג. של"ה במסכת שבועות שלו קפא, ב, ובחלק [[תורה שבעל פה]] דף תיב ואילך. מהר"ל בספר 'דרך חיים' על אבות פ"ו מ"ו קרוב לסופו, ובספר נתיבות עולה נתיב התורה פרק ה'.}} בהסברה ישרה (לא לחלק שערה לשניים) על אתר (לא להפגיש בדוקא הר בהר) ובבירור הנפקא מינה לפועל ("מאי ביניהו" - שזהו לפעמים קרובות השמירה מלכת בדרך עקלתון). בהמשך להנ"ל - אולי נודע לו משיטתי בזה, להוסיף עוד נקודה - על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרגצ'ובי{{הערה|ראה גם שיחות קודש תשל"ו חלק א' עמוד 147 (ובתרגום ללשון הקודש בספר 'תומכי תמימים' עמוד קצד), שם דורש הרבי ש"הגם שמדובר בשיטה חדשה לגמרי.. מאחר שלימוד באופן זה מראה ומגלה את היוקר וה[[עושר]] שבלימוד התורה, הרי כדאי ומומלץ שתלמידי הישיבה יאזינו מידי פעם לשיעור הצועד בדרך ובשיטה זו.. לימוד כזה מעניק רחבות ועמקות לא רק בלימוד התורה שעל אתר, אלא גם בכללות הגישה אל תלמוד תורה.}} - למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות - הבאות על ידי זה}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 572.}}.
[[קובץ:שער ספרי הרבי.gif|200px|ממוזער|שמאל|דף השער של אחד מספרי [[לקוטי שיחות]]]]
התבטאות זו מקבילה לעדותו של ראש [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]], שהרבי התבטא בפניו שדרך הלימוד של סוכצ'וב היא דרך המיצוע בין שיטת הלימוד הליטאית, לבין שיטת הלימוד הנקודתית, והוא מרוצה שראש הישיבה הוא כזה שמלמד בדרך של סוכצ'וב.

כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרבי לתהות על קנקנו של הרב [[יהודה הבר]] אם הוא מתאים לשמש כראש ישיבה בתומכי תמימים, השיב הרבי: "דבר טוב ניכר בו גם בהשקפה ראשונה, שדרכו בלימוד הוא על אתר גופא בלא 'ורמינהו' וראיות ממרחק, כי אם בסברא במקומו".

את רצונו של הרבי שבישיבות חב"ד ילמדו בדרך המשלבת בין דרכי הלימוד השונות, ניתן לראות גם בהוראתו לרב [[יוסף גולדברג]] ראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה, שבנוסף לדרך הלימוד שקיבל בליובאוויטש המתמקדת בהסברה ישרה של הסוגיא בלי פלפולים וחקירות, ישלב בשיעורים גם דרכים משיטת הלימוד בישיבת טלז{{הערה|אוצר החסידים - ברחבי תבל, עמוד 346.}}.

===מאפיינים עיקריים===
בשיטת לימודו של הרבי ישנם מספר קווים כלליים המאפיינים את כללות הגישה ללימוד:
*דיוק בכל פרט בלימוד, מתוך נקודת מוצא שכל פרט בתורה היא אמת מוחלטת.
*שימת דגש על הצד החיובי שבכל סוגיה.
*חתירה ליישוב והתאמה בין דעות שונות, גם כאלו הנראות כסותרות לחלוטין.
*הוצאת הוראה למעשה בפועל מהלימוד.
*מציאת הנקודה הפנימית שבכל סוגיה, וממילא גם המכנה המשותף בין סוגיות שונות.

===שיטת הדיוק===
בנוגע לשיטת הדיוק התבטא הרבי עצמו: "בדרכי הלימוד בכלל ישנם כמה אופנים: בדרך הגיון והסברה - הנקרא "שיטת הלימוד הליטאית", ולימוד בדרך של חידוד ופלפול, שמתייחס לפולין. אבל הדיוק בלשון וסגנון - אינו מקובל. וטעם הדבר - מסתמא - מצד מיעוט הזמן, ועוד טעם, בגלל החילוק שבין [[תורה שבכתב]] לתורה שבעל פה, שבתורה שבכתב העיקר הוא האותיות, שהרי מצינו שמאות אחת בתורה ישנו פרק שלם בש"ס{{הערה|[[לקוטי תורה]] דרושי שמיני עצרת פח, ריש עמוד א. ברכה צה, ד.}}, ובתורה שבעל פה העיקר הוא הענין, וכמבואר ב[[לקוטי תורה]]. אך מכל מקום הרי פשיטא שגם בתורה שבעל פה הלשון מדוייק ביותר, ועד שמדיוק הלשון יכולים להוציא תילי תלים של ענינים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 533.}}.

===לימוד גמרא===
הרבה מחידושי הרבי בסוגיות הש"ס נלקטו בספרים [[חידושים וביאורים בש"ס]]. ה[[הדרן|הדרנים]] של הרבי יצאו לאור בספרים [[הדרנים על הש"ס]].
{{להשלים}}

===לימוד רש"י על התורה===
לאחר פטירת אמו בשנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לבאר לזכרה מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.

שיטת לימודו של הרבי בפירוש רש"י נקבצה על פי הוראתו בספר [[כללי רש"י]], והיא מתאפיינת בהיצמדות לפשוטו של מקרא, וע"פ דברי המשנה "בן חמש שנים למקרא"{{הערה|אבות פרק ה' משנה כב.}} חידש שפירושו של רש"י צריכה להיות בהתאם להבנת בן חמש למקרא, כאשר לא ייתכן קושי בדברי הפסוק שרש"י אינו מיישב, ודיוק בכל פרט בדברי רש"י (הדיבור המתחיל, שמות בעלי המאמרים, מספר הפירושים וסדרם, ההוכחות שמביא, ועוד).

להלן לקט כללים עיקריים בלימוד רש"י על התורה:

*רש"י הינו פרשן ולא פוסק כידוע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)].}}.
*אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)].}}.
*רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש רק כשזה נוגע להבנת הפירוש{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=150&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)].}}.
*כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=53&hilite=06c7f35a-ba54-4d86-b833-0a3eae94111d לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 41 (עמ' 53)].}}.
*כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=153&hilite=0378d1b7-4be8-47f9-b44b-ef6f98e4bc12 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 141 (עמ' 153)].}}.

לאורך השנים נערכו מספר קבצים וסדרות שליקטו את פירושי הרבי על דברי רש"י{{הערה|ביניהם: 'עומק הפשט' - הרב מנחם מענדל רייצס, 'המאור שבתורה', ועוד.}}.

===לימוד רמב"ם===
בתוך השיחות הרבות שנשא הרבי בהלכה ובחסידות, הביא פעמים רבות את דברי הרמב"ם וביאר אותם לעומקם. העיסוק בדברי הרמב"ם גבר בשבועות של [[בין המיצרים]] בהן עסק הרבי באופן מיוחד בלימוד הלכות בית הבחירה של הרמב"ם על פי [[לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים|תקנתו]], וביתר שאת לאחר [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|שתיקן את לימוד הרמב"ם היומי]] בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], אז החל לבאר הלכה ברמב"ם בכל התוועדות כשבסך הכל כוללים ביאורים למעלה מאלף הלכות פרטיות{{הערה|במהדורת הרמב"ם בהוצאת [[חז"ק הוצאה לאור]] נסמנו במדור 'עיטורי מלך' כל ההלכות שהתבארו על ידי הרבי.}}, מהם עולים כללים רבים על פיהם ניתן להבין ריבוי הלכות אחרות.

מביאורים אלו, נלקטו עשרות כללים שיטתיים בלימוד הרמב"ם, שקובצו בספר [http://www.hebrewbooks.org/30462 כללי הרמב"ם] על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]{{הערה|וקודם לכן במאמרו של הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 31, ועל ידי הרב כהן בקובץ 'הר המלך' חלק ב' עמודים קה-קט.}}, כאשר שיטת הלימוד עצמה נחקרה על ידי ד"ר יעקב גוטליב והתפרסמה בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי'.

בין הכללים בשיטת לימוד זו:
*דיוק בסדר ההלכות ברמב"ם{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 225, חלק כ"א עמוד 238, חלק ל' עמוד 53, חלק ל"ב עמוד 127, חלק ל"ז עמוד 48, חלק ל"ט עמוד 22.}}, בצורה בה הציג את המצוות בראש כל קבוצת הלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ט עמוד 22.}}, בפסוקים שהביא בראש הספרים{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 129.}} ובסוף כל קבוצת הלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ז עמוד 48.}}, ועל פי זה להסביר שאלות מהותיות ברמב"ם עליהם עמדו גדולי מפרשיו, מתוך הנחה פשוטה שהרמב"ם דייק לא רק בניסוח שלו אלא גם בסדר הדברים.
*כל פרט המופיע בספרו הוא הלכה פסוקה{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 131 בנוגע לתפילה שמביא בספרו ("מהרה יגלה אכי"ר"), חלק כ' עמוד 16 וחלק כ"ט עמוד 72 בנוגע לתיאורים היסטוריים.}}, כולל הכותרות שהעניק להלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות [[חלב]] י"ב עמוד 160.}}.

==גדולי ישראל על דרך לימודו של הרבי==
הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]: "הרבי שליט"א הוא גאון הגאונים לא רק בדורנו.. הגדלות הנדירה של הרבי שליט"א בנגלה היא בכך שהגאונות העצומה היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה, אפשר לומר, לא היה לו אח ורע.. היו גאונים ענקים, אדירי ארץ, אבל כל אחד מהם הצטיין במיוחד בקו מסויים. היה למשל מי שבגאונותו בלימוד הצטיין ב"לחלק", היינו שני דברים שנראים ממש זהים ובכל זאת יש חילוק ביניהם' אחד הצטיין במיוחד ב"לקשר" שני עניינים שנראים רחוקים שאין שום קשר ביניהם, וכך הלאה. אבל הכל ביחד - גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה, גם 'חילוקים'וגם 'לדמות'?! זה המיוחד ברבי שליט"א שיש לו שלימות בלימוד. שלמות מכל זווית ומכל פינה בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים".

[[חסידות טולנא|האדמו"ר מטאלנא]]: "אצל הרבי אנחנו רואים דבר מופלא: זה כל כך עשיר בגישה כלפי העניין, וזה כל כך פשטני במסקנת העניין, כאילו שני ניגודים באותה גישה עצמה.. לקחת את החריפות העצומה של החידוש ולהוריד אותו לתוך פשט שבפשט, וכך שני הניגודים הללו מגיעים לתוך שלמות נפלאה שלא מצינו כמותה בכל מקומות לימוד הנגלה למושבותיהם.. שיטת הלימוד של הרבי מראה את תכונות הנפש של 'סיני' ו'עוקר הרים' בבת אחת. ולא עוד אלא שלפעמים שתיהן באות בו-זמנית. מדובר בשני ניגודים, שאצל רוב הלמדנים שאנו מכירים אלה הם שני עניינים שבדרך כלל לא עולים בקנה אחד, ואצל הרבי, יש באותה שיחה כמה דברים בלימוד שהם גאונות בטהרתה, בשיטת החריפות, ויש כמה דברים שהם בפשטות בטהרתה, בשיטת הפשט".

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/30463 כללי רש"י]''' - אוסף כללים שקבע הרבי בלימוד פירוש רש"י על התורה (נערך על ידי הרב [[טוביה בלוי]])
*'''[http://www.hebrewbooks.org/30462 כללי הרמב"ם]''' - אוסף כללים שקבע הרבי בלימוד 'היד החזקה' לרמב"ם (נערך על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]])
*'''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - אליהו מאיר אליטוב
*'''אחדות בתורה''' - הרב [[שניאור שניאורסון]] (שלושה חלקים)
*[[יחזקאל סופר]], '''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.

==קישורים חיצוניים==
'''סקירות על שיטת לימודו של הרבי:'''
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], '''שימה בפיהם''', מבוא ל[[חידושים וביאורים בש"ס]] חלק ג'
*'''[http://shturem.net/images/news/90057_news_17082016_7144.pdf נקודות משיטת לימודו של הרבי]''', בתוך המבוא לקובץ 'תורתו אמת' בהוצאת [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]] {{PDF}} אב תשע"ו
*'''[http://www.col.org.il/files/0.81316341634_227180.pdf ה'לשיטתייהו' בתורתו של הרבי]''', בתוך מבוא לאוצר לקיטוי שיחות - לשיטתייהו, בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] {{PDF}} תמוז תשע"ו
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י]''', סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84546 '''רבן של ישראל''', אברהם רייניץ], [[בית משיח]] גיליון מס' 946.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5119&CategoryID=1185 תורתו של נשיא הדור]'''
*[[מנחם מענדל רייצס]], [https://www.yeshiva.org.il/midrash/18312 הדיוק במיקומי ההלכות ב"משנה תורה"]

'''מאמרי הערכה ועיון על שיטת הלימוד:'''
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf איך קאָך זיך דאָך בלימוד פירוש רש"י]''', בתוך קובץ בהוצאת ועד חיילי בית דוד תשרי ה'תשע"ז {{PDF}}
*הרב [[עזרא בנימין שוחט]], '''[http://www.col.org.il/files/0.26641054105_6282045.pdf אסתכל באורייתא וברא עלמא]''', בתוך גליון נושא של שבועון 'המודיע' לרגל 25 שנה לג' תמוז, ערב שבת פרשת חוקת תשע"ט

'''מדיה:'''
*[[הרב יוסף ישעיה ברוין]], '''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-beis-medrash-video/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%99/ דרך הלימוד של הרבי בכל חדרי התורה]''' {{וידפו}}, כינוס תורה ב-770 איסרו-חג השבועות ה'תשע"ח
*'''[https://col.org.il/news/126167 השפעתו של רבי לוי יצחק על שיטת הלימוד של בנו - הרבי]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]