עריכת הדף "צום גדליה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=ג' בתשרי}}
'''צום גדליה''' הוא יום [[תענית]] שנקבע ביום [[ג' בתשרי]] לזכר מותו של [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה שנשארו ב[[ארץ ישראל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. כאשר חל ג' [[תשרי]] ב[[שבת]], נדחה הצום ליום ראשון, [[ד' בתשרי]].

ב[[ביאת המשיח]], יהפך צום גדליה - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]].

==אירועי היום==
האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] היתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.

מלך בני עמון, שעינו היתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר בתנ"ך:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=מלכים ב' כה, כה ואילך
|תוכן=וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת, וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה. וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם, כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים}}
 
אמרו [[חז"ל]]{{הערה|{{קח|מסכת |ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו".

הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה ביהודה.

==מנהגי צום גדליה==
אומרים סליחות. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770.{{הערה|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}} בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.

מוסיפים ב[[תפילת שמונה עשרה]] את תפילת "עננו". קוראים בתורה בשחרית "ויחל משה". ב[[תפילת מנחה]] קוראים שוב "ויחל" כבתפילת שחרית, והשלישי הוא המפטיר. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה, ו - נו, ח).

הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}.

על פי [[תורת הנגלה|נגלה]] צום זה הוא הצום הקל ביותר מארבעת הצומות שנתקנו ל[[חורבן בית המקדש|זכר החורבן]] ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. בקרב חסידי פולין מצוי הפתגם האומר על דרך צחות: "וכי אם אתה היית נפטר, גדליה היה צם בשבילך?" ואף על פי כן נהגו בחב"ד לצום צום זה כראוי, ייתכן משום שעל פי [[תורת הקבלה]] התענית משמשת כחלק מתהליך ההמתקה של עשרת ימי התשובה, שנעשה בשני הימים הראשונים על ידי השופר, ולכן על פי [[האריז"ל]] חשוב מאוד לצום ביום זה.

יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית{{מקור}}.

==בחסידות==
[[הרבי]] אומר ששמו של "גדליה" הוא מלשון גדלות - וכיון שיום זה נקרא על שם גדליה, הרי זה מראה שהיותו של יום זה "יום רצון לה'"{{הערה|כמו בשאר הצומות שנקראים "יום רצון לה'", ראה ישעיה נח, ה. [[אגרת התשובה - פרק ב']].}} - מתחזקת וגדלה יותר מבשאר הצומות. כמו כן אמר הרבי שביום זה ישנו ענין מיוחד לעסוק ב[[לימוד עניני בית המקדש]]{{הערה|שיחת צום גדליה תשנ"ב.}}.

בשיחה המוגהת משבתות נצבים-וילך תשנ"ב, מביא הרבי בהערה כי ב' הימים של ראש השנה הם בחינת 'יחיינו מיומיים' וצום גדליה קשור עם הגאולה במיוחד היות והוא בחינת 'ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו'.

{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]