עריכת הדף "אמירת לחיים"

[[תמונה:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מציוריו של [[זלמן קליינמן]] - [[חסיד]] לאחר אמירת 'לחיים']]
[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]
'''משקה''' (נהגה במלעיל), הוא כינוי מקובל למשקה חריף אלכוהולי בקרב חסידי חב"ד. על '''משקה''' אומרים [[חסיד|החסידים]] 'לחיים' ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]].

בשנים הראשונות השתמש [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] במשקה הנקרא [[בנדיקטין]], ובעקבות מעשה שהיה עבר הרבי להשתמש בפומבי במשקה סמירנוף (אף שבביתו המשיך הרבי להשתמש בבנדקטין גם אחר כך). עד היום משקה זה הוא המשקה העיקרי שמשתמשים בו בהתוועדויות חסידיות ב-[[770]].

==המטרה באמירת לחיים==
{{להשלים}}
כאשר ביקר [[הרבי הריי"צ]] אצל הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסעו בארץ]], שאל הרב זוננפלד את הרבי הריי"צ מדוע נוהגים החסידים לומר לחיים בהתוועדות. הרבי הריי"צ ענה על כך במשל לבן יחיד של מלך שנשלח לכפר מרוחק על מנת שיתערה עם התושבים ויקרבם אל המלך, אבל בפועל שכח בן המלך את מטרת שליחותו למקום. יום אחד הגיע לכפר שליח מעיר המלוכה, ומסר לבן מלך מכתב בו כתב איליו אביו כי תכף הוא ישיב אותו אל הארמון. בן המלך התמלא שמחה על כך שבקרוב הוא ישוב אל הארמון ורצה לפצוח בריקוד, אך חשש שיחשבו כי הוא השתגע, ולכן הוא הזמין את כל בני הכפר לשתות על חשבונו, עד שכולם יחד פצחו בריקוד. משל זה מתאר את [[ירידת הנשמה לגוף]], ואת זאת שהמשקה נועד להרדים את [[הנפש הבהמית]] ולהביא את [[הנפש האלוקית]] לידי גילוי{{מקור}}{{הערה|מקורו של משל זה הוא בתורת [[הבעל שם טוב]] בנוגע למצוות עונג שבת.}}

וכן התבטא{{הערה|שיחת פורים תשי"ג}} הרבי: {{ציטוטון|אצל חסידים הסדר הוא שאומרים "לחיים" כדי להרדים את הגוף ונפש הבהמית, ולעורר ולגלות את הנפש האלקית"}}.

==נוסח אמירת ה'לחיים'==

"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו' ו[[עץ הדעת]] גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים. 

ב) הרב [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. פעם ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס [[יין]] יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה. אמר על זה [[הצמח צדק]]: זאת יכול לומר חסיד, שהתפלל ועסק בעבודת ה' שלושים שנה{{הערה|היום יום כ"ט אדר א'}}.

==תכונותיו של ה'משקה'==
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי דובין]] מחלק לחיים ב[[התוועדות חסידית]] בריגה. מאחריו נראה הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
*'משקה' הוא שמן מכונות חסידי. כידוע, במכונות גדולות בהן יש חלקי מתכת רבים המתחככים האחד בשני - יכולה ההתחככות ליצור חום לא רצוי והמכונה תישחק. לשם כך מכניסים 'שמן מכונות' הגורם לחלקים לנוע באופן חלק לאורך ימים ושנים טובות. כן הוא ה'משקה'; כשאנו נמצאים בחיים הרגילים - יש לנו חלקים ה'מתחככים' אחד בשני, יש לנו גם התחככות עם ענינים רוחניים - 'מנהג כזה לא נח לי', 'ההידור ההוא יותר מידי עבורי'. ה'משקה' מרכך אפוא את הקצוות, וגורם לכולנו להתרומם יחדיו בלי חיכוכים מיותרים. 

*"ה'משקה' הוא דבק חסידי - הוא מאחד את כולנו ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבחינת 'גדולה לגימה שמקרבת'. 

*"ה'משקה' הוא חומר דלק חסידי - פעמים, שהאש אי שם בחדרי ליבו של אדם מתעמעמת והולכת, נוטל הוא מעט 'משקה', וזה 'מפעפע' וחודר את כל השכבות והסירכות עד שמגיע אל הניצוץ - ואז - נדלקת בעירה חסידית גדולה. 

*"[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר כי 'עצם ה'משקה' צריך להיות מושלל אצל חסידים, ואם כן, זהו פלא כיצד מגיעים חסידים ל'משקה'. 

"אלא מאי? העניין הוא, שכשלוקחים במדידה את הכמות הרצויה - הדבר מועיל, האש נדלקת; ניתן לשבת עם השני עם כל האהבה, וניתן לומר לשני ב[[אהבה]] אמיתית מה לשפר. אבל כשלוקחים יותר מידי, זה יכול לגרום לשריפה ר"ל. כששמים יותר מידי דבק - העצמים המודבקים מחליקים ולבסוף לא נדבקים; אם ישימו יותר מידי 'שמן מכונות' תהיה הצפה, והמכונות תיהרסנה. 

*"צריך להפנים, כי 'משקה' הוא לא ההתוועדות. 'משקה' הוא פתח. 'לחיים' הוא כלי עזר, אך לא העיקר.

==תקנת המשקה==

{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת המשקה]]}}
'''תקנת המשקה''', היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות{{מקור}} נגד שתיית המשקה.}}

במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש [[תשכ"ח]] חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.

== 'תחליפים' ל'משקה' ==

הרבי מבאר שיינה של תורה - [[תורת החסידות]] - היא תחליף לשתיית 'משקה'. בנוגע לשתיית ארבע כוסות באחרון של פסח, הורה הרבי שאין לשתות כוסות שלמים (כמו בליל הסדר), ואם יש בכך צורך, ניתן לעשות זאת ברוחניות: לחזור בעל פה ארבעה [[מאמר|מאמרי]] חסידות ו"כיוון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא גם בגשמיות...".

גם לאנ"ש מעל גיל ארבעים שאצלם ה'גזירה' קלה יותר - מצביע הרבי על 'יינה של תורה' כשתיה הנכונה, ומ'משקה' זה בוודאי יש לשתות בשופי'. 

החסיד יצחק הולצמן נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשל"ו]] ושאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. הרבי הרים את שתי ידיו על השולחן, הגביה את עיניו, דפק בחוזקה על שולחנו ואמר שאין צורך ב'משקה', אף לא ביין, ואפשר פשוט להתוועד עם סודה.

כאשר הרב שאול ג'ובני נכנס ל[[יחידות]] בתחילת שנת ה[[קבוצה]] שלו - [[תשל"ז]], אמר לרבי שחבריו לוחצים עליו לשתות משקה על אף שהוא אינו אוהב את טעמו, שאל אותו הרבי איזה משקה הוא אוהב, וכשהשיב שקולה אמר לו הרבי שיאמר לחיים על קולה ושיאמר לאחרים שכך הורה לו הרבי, ואף הציע לו שייתן לו כסף כדי שיוכל לקנות קולה עבורו{{הערה|[[בדרך תמים]] [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20%282%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf גליון ב' עמוד 41]}}.

==ראו גם==
* [[בנדיקטין]]

==קישורים חיצוניים==
*מנחם ברונפמן, '''[https://www.alysefer.com/mashke שתיית משקה בחב"ד - נימוקים והסתייגויות]''', באתר עלי ספר (מתוך שבועון כפר חב"ד פורים תשע"ט)
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf משקה המשמח]''', ליקוט מקיף על שתיית משקה ו[[תקנת המשקה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]