עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק ו'"

{{תניא}}
==מבוא לפרק==
'''פרק ו'''' של [[ספר התניא]] עוסק ב[[עשר הספירות]] של ה[[נפש הבהמית]] הנקראים בשם [[עשר כתרין דמסאבותא]]. וכן מבואר שני הדרגות השונות שיש בקליפות: [[קליפת נוגה]] ו[[שלוש הקליפות הטמאות]].

{{פרק תניא|פרק=ו'|טקסט הפרק="והנה זה לעומת זה עשה אלהים כי כמו ש[[נפש האלהית]] כלולה מ[[עשר ספירות]] קדושות ומתלבשת בשלשה [[לבושים]] קדושים כך הנפש ד[[סטרא אחרא]] מ[[קליפות נוגה]] המלובשת בדם האדם כלולה מ[[עשר כתרין דמסאבותא]] שהן שבע [[מדות]] רעות הבאות מ[[ארבע יסודות]] רעים הנ"ל ושכל המולידן הנחלק לשלש שהן [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] מקור המדות כי ה[[מדות]] הן לפי ערך השכל כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי הערך לפי ששכלו קטן וקצר להשיג דברים יקרים יותר מהם. וכן מתכעס ומתקצף מדברים קטנים וכן ב[[התפארות]] ושאר מדות ועשר בחינות אלו הטמאות כשאדם מחשב בהן או מדבר או עושה הרי מחשבתו שבמוחו ו[[דיבור|דבורו]] שבפיו וכח המעשיי שבידיו ושאר איבריו נקראים לבושי מסאבו לעשר בחינות אלו הטמאות שמתלבשות בהן בשעת מעשה או דבור או מחשבה והן הם כל המעשים אשר נעשים תחת השמש אשר הכל הבל ורעות רוח וכמו שנאמר ב[[זהר]] בשלח שהן תבירו דרוחא כו' וכן כל הדבורים וכל המחשבות אשר לא לה' המה ולרצונו ולעבודתו שזהו פירוש לשון [[סטרא אחרא]] פירוש צד אחר שאינו צד הקדושה וצד הקדושה אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה ואין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו יתברך בין בפועל ממש כ[[מלאכים]] עליונים בין בכח ככל איש ישראל למטה שבכחו להיות [[ביטול|בטל]] ממש לגבי הקב"ה ב[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] על קדושת ה'. ולכן אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק ב[[תורה]] שכינה שרויה כו' וכל בי עשרה שכינתא שריא לעולם אבל כל מה שאינו [[ביטול|בטל]] אצלו יתברך אלא הוא דבר נפרד בפני עצמו אינו מקבל חיות מקדושתו של הקב"ה מבחינת [[פנימית]] הקדושה ומהותה ועצמותה בכבודה ובעצמה אלא מבחינת [[אחוריים]] שיורדים ממדרגה למדרגה רבבות מדרגות ב[[השתלשלות העולמות]] דרך [[עלה ועלול]] ו[[צמצום|צמצומים]] רבים עד שנתמעט כל כך האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שיכול להתצמצם ולהתלבש בבחינת [[גלות]] תוך אותו דבר הנפרד להחיותו ולקיימו מ[[אין]] ל[[יש]] שלא יחזור להיות אין ואפס כבתחלה מקודם שנברא ולכן נקרא עולם הזה ומלואו עולם הקליפות ו[[סטרא אחרא]] ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו כמו שנאמר ב[[עץ חיים]] שער מ"ב סוף פ"ד*:{{תניא הגהה|*עם היות בתוכו [[עשר ספירות]] ד[[עשיה]] דקדושה וכמו שנאמר ב[[עץ חיים]] שער מ"ג ובתוך [[עשר ספירות]] ד[[עשיה]] אלו הן [[עשר ספירות]] ד[[יצירה]] ובתוכן [[עשר ספירות]] ד[[בריאה]] ובתוכן [[עשר ספירות]] ד[[אצילות]] שבתוכן אור א"ס ב"ה ונמצא אור א"ס ב"ה מלא כל הארץ הלזו התחתונה על ידי התלבשותו ב[[עשר ספירות]] דארבע [[עולמות אבי"ע]] כמו שנאמר ב[[עץ חיים]] שער מ"ז פ"ב ובספר גלגולים פרק כ':}}אלא שה[[קליפות]] הן נחלקות לשתי מדרגות זו למטה מזו המדרגה התחתונה היא [[שלש קליפות הטמאות]] ורעות לגמרי ואין בהם טוב כלל ונקראו ב[[מרכבה תתאה|מרכבת יחזקאל]] "רוח סערה וענן גדול" וגו' ומהן נשפעות ונמשכות נפשות כל אומות [[עובדי כוכבים|עובדי גלולים]] וקיום גופם ונפשות כל [[בעלי חיים הטמאים]] ואסורים ב[[אכילה]] וקיום גופם וקיום וחיות כל [[מאכלות אסורות]] מה[[צומח]] כמו [[ערלה]] וכלאי הכרם כו' וכמ"ש ב[[עץ חיים]] שער מ"ט פ"ו וכן קיום וחיות כל ה[[מעשה דבור ומחשבה]] של כל [[שס"ה לא תעשה]] וענפיהן כמ"ש שם סוף פ"ה:"
}}

==סיכום הפרק==

כוחות ה[[נפש]] של [[סטרא אחרא]] הם לעומת [[כוחות הנפש]] של [[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]]. כמו שלנפש האלוקית יש עשרה כוחות - [[מוחין]] ו[[מידות]] - ו[[שלושה לבושים]], כן יש ל[[נפש הבהמית]] [[עשר כתרין דמסאבותא]], שבע מידת הבאות מ[[ארבעה יסודות רעים]] ושלוש [[מוחין]] ררעים, וכן לבושים רעים.

כל [[מעשה]] [[דיבור]] ו[[מחשבה]] אשר "אינו לה' הוא", לא רק שהוא רע אלא גם לא טוב, הרי הוא שורשו מלבושים הרעים הנ"ל.

זו גם משמעות המושג [[סטרא אחרא]] - "צד אחר", כל מה שאינו לצד הקדושה, שייך לצד האחר.

ב[[קליפות עצמם]] ישנם ב' מדריגות - הצדרגה התחתונה היא [[שלוש קליפות הטמאות]] שאין בהם טוב וכלל ומהם נמשכות נפשות וגופי [[אומות העולם]], דברים אסורים ו[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]] של [[שס"ה מצוות לא תעשה]].

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים בפרק==

*[[עשר כתרין דמסאבותא]]

*[[סטרא אחרא]]

*[[שלוש קליפות הטמאות]]


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ה'|פרק ה']]|הבא=[[תניא - פרק ז'|פרק ז']]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]