עריכת הדף "שמואל סופר"

{{בעבודה}}
[[קובץ:כתב יד שמואל סופר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כתב ידו של ר' שמואל סופר. כפי שנדפס בספר [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ח]]
ר' '''שמואל רבינוביץ''', המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' '''שמואל סופר''' (כותב) היה סופר שהעתיק כתבי חסידות, והיה ראש המעתיקים ב[[ליובאוויטש]] במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=316&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' רסד]}}.

רוב ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]] שהובאו לדפוס בשנת [[ה'תש"ה]] ואילך על ידי [[הרבי]] שהיה ממונה על הדפסת ספרי [[קה"ת]] באותה עת, יצאו בצילום מכתב ידו.

==אודותיו==
;[[אדמו"ר הרש"ב]]:
אדמו"ר הרש"ב התבטא אשר "הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.

לפעמים היה מקבל כתבי יד קדש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/7.htm?q=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%93%D7%A2%D7%A8%20%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%A8 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל [[תרנ"א]]:
הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב".

;[[אדמו"ר הריי"צ]]:
אדמו"ר הריי"צ סיפר בשיחת שמחת תורה ביום, בעת הסעודה [[ה'שי"ת]]:

"אין דעם סדר פון מאמרי דא"ח זיינען פאַראַן מאמרים פון כתב, הנחה און רשימה. כתב הייסט וואָס דער רבי דער בעל המאמר האָט געשריבן דעם מאמר און מען האָט אים איבערגעגעבן לפרסם פאַר אַלעמען. דער מאמר איז געשריבן געוואָרן אין ליובאַוויטש פון די שרייבערס ר' שמואל דער שרייבער, ר' שלמה הסופר"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמ' 377]}}.

ועוד מספר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"י עמ' 395]}}, 
"באַ ר' דובער בר' פסח לערן איך זייער פלייסיק, צוזאַמען מיט עטלעכע צוגעקליבענע פּאַסיקע חברים, ר' שמואל דעם שרייבערס און ר' בןציון משרת קינדער, וועלכע זיינען מיט אַ יאָהר אָדער צוויי עלטער פון מיר. זיי קומען יעדן טאָג צום אַכטאַזייגערדיקן מנין, בריינגען מיט זייער אָנבייסן, און האַלב צעהען זעצט מען זיך לערנען".

;[[הרבי]]:
בפתח דבר פתח דבר מ[[הרבי]] ל[[המשך והחרים]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/4/1/index.htm#_ednref_82 תורת שמואל תרל"א ח"א]}}.

==הדפסת חסידות בכתב יד מעתיק==
הרב [[מרדכי שוסטרמן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/37.htm למען ידעו בנים יוולדו]}} מספר אודות הדפסה בכתב ידי מעתיק: "כידוע, ספרי דא"ח 'תורת שמואל' של אדמו"ר המהר"ש נ"ע, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי יד, מתקשה לפענח אותם.

וספר לי הרבי שליט"א, שפעם התבטא חותנו בזה"ל: "גינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, מען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" ("די להביא את השוקת לסוס, צריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת".) והנמשל מובן".

עם זאת, ידועה דעתו של הרבי בנוגע לחשיבות והצורך בהדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות ובאופן המהודר ביותר.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]