עריכת הדף "שמואל סופר"

[[קובץ:כתב יד שמואל סופר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כתב ידו של ר' שמואל סופר. כפי שנדפס בספר [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ח]]
ר' '''שמואל רבינוביץ''', המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' '''שמואל סופר''' (כותב) היה סופר שהעתיק כתבי חסידות, והיה ראש המעתיקים ב[[ליובאוויטש]] במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=316&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' רסד]}}.

רוב ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]] שהובאו לדפוס בשנת [[ה'תש"ה]] ואילך על ידי [[הרבי]] שהיה ממונה על הדפסת ספרי [[קה"ת]] באותה עת, יצאו בצילום מכתב ידו.

ר' שמואל נפטר בשנת [[תרע"ה]] והמאמרים האחרונים שידוע שהעתיק, הם המאמרים הראשונים של [[המשך תער"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81585 הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב], הרב [[שלום יעקב חזן]] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

==אודותיו==
;[[אדמו"ר הרש"ב]]:
אדמו"ר הרש"ב התבטא אשר "הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.

לפעמים היה מקבל כתבי יד קדש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/7.htm?q=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%93%D7%A2%D7%A8%20%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%A8 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל [[תרנ"א]]:
הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב".

;[[אדמו"ר הריי"צ]]:
אדמו"ר הריי"צ סיפר בשיחת שמחת תורה ביום, בעת הסעודה [[ה'שי"ת]]:

"בהסדר של מאמרי דא"ח, ישנם מאמרים של כתב, הנחה ורשימה. "כתב" הכוונה שהרבי בעל המאמר כתב את ה[[מאמר]] ומסרו לפרסמו ברבים. המאמר נרשם בליובאוויטש על ידי ה"שרייבערס" (הכותבים) ר' שמואל דער שרייבער, ר' שלמה הסופר"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמ' 377] (בתרגום ללה"ק)}}.

ועוד מספר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"י עמ' 395] (בתרגום ללה"ק)}}, 
"אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים.  הם היו באים כל יום ל[[מניין]] של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד".

;[[הרבי]]:
בפתח דבר פתח דבר מ[[הרבי]] ל[[המשך והחרים]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/4/1/index.htm#_ednref_82 תורת שמואל תרל"א ח"א]}}.

==הדפסת חסידות בכתב יד מעתיק==
הרב [[מרדכי שוסטרמן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/37.htm למען ידעו בנים יוולדו]}} מספר אודות הדפסה בכתב ידי מעתיק: "כידוע, ספרי דא"ח 'תורת שמואל' של אדמו"ר המהר"ש נ"ע, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי יד, מתקשה לפענח אותם.

וספר לי הרבי שליט"א, שפעם התבטא חותנו בזה"ל: "גינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, מען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" ("די להביא את השוקת לסוס, צריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת".) והנמשל מובן".

עם זאת, ידועה דעתו של הרבי בנוגע לחשיבות והצורך בהדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות ובאופן המהודר ביותר.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]