עריכת הדף "מרדכי יוסף אלעזר ליינר"

ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].

האדמו"ר נולד ביום כ"ז ב[[שבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת [[תרל"ג]].

בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.

אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].

[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו

באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו [[אדמו"ר הרש"ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלטר מגור]] והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג ע"פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".

חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".

עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], על-ידי ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].

בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]</ref>.

בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה<ref>מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא</ref>. [[חסיד]]ים מספרים כי בעת שה[[אדמו"ר]] עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]<ref>קובץ [[תפארת ראדזין]] שבט תשמ"ט - מפי עדות אחד שנכח שם.</ref>.

ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ"ו [[שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז</ref>, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".

==משפחתו==

*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי"ד]].

*בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי"ד]].

*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי"ד]].

*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב [[יעקב גרומן]] [[הי"ד]].

*בתו הרבנית מרת שרה זלדה [[הי"ד]]. אשת ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] זצ"ל.

*בתו הדסה [[הי"ד]].

==ספריו==

*"תפארת יוסף" - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קארנבליט.

==הערות==

<references/>

[[קטגוריה:ידידי חב"ד|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]