עריכת הדף "צלם"

{{לעריכה|סגנון מועתק, לא אנציקלופדי}}
'''צֶלֶם''', או '''צֶלֶם אֱלֹקִים''', הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא [[אדם הראשון]]: {{ציטוטון|וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ}}{{הערה|בראשית א, כז.}}. בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים{{הערה|בראשית א, כו. נח ט, ו. אבות פרק ג משנה יד.}}. פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]] מתייחס ה"צלם" לעיתים ל[[נפש השכלית]], שבזכותה יכול האדם לבחור בין טוב לרע, והיא ה[[ממוצע המחבר]] בין ה[[נפש האלוקית]] ובין ה[[נפש הבהמית]]; ולעיתים ל[[נפש האלוקית|נשמה האלוקית]] שבאדם, הנקראת גם היא "צלם". בחסידות מבואר שלנשמה חלקים שונים, הנרמזים בשלושת אותיות המילה "צלם" - [[צ]]', [[ל]]' ו[[ם]]', או בשני הביטויים "בצלמו" ו"בצלם אלוקים".

==הצלם==
צלם הוא חלק ממוצע בין ה[[אורות]] וה[[כלים]] ועל ידו שורה האור בהכלי. וכמו שמבואר{{הערה|בע"ח שער כ"ה פ"א המתחיל ענין הצלם באמיתית נלע"ד כו'}} כי בחינת צלם הוא בחינת [[נפש השכלית]] המחבר הצורה והחומר, שהוא [[נפש האלהית]] עם [[נפש הבהמית]] לברר בירורים, כי נפש הבהמית הוא בחינת [[בהמה]] פשוטה, ונפש השכלית היא בחינת [[קליפת נוגה]], מעורב טוב ורע{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/13/47c&search=%D7%A6%D7%9C%D7%9D ליקוטי תורה פרשת בחוקותי]}}.

לכל חלק מחמשת חלקי [[נפש]] רוח נשמה חיה יחידה, יש צלם מיוחד, כן בכל ארבעת העולמות [[אצילות בריאה יצירה עשייה]]. צלם האדם שמורכב מכל חמשת העולמות, כלול מכל צלמים אלו{{הערה|שם=עח|עץ חיים היכל ז"א שער הצלם}}. הצלם הוא בבחינת המלאכים שבאדם עצמו, דהיינו [[יצר הטוב]] ויצר הרע{{הערה|שם=עח}}, והוא סוד לבוש הנשמה, שעל ידה מתלבשת באדם{{הערה|1=ע"ח שם, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/6/32&search=%D7%A6%D7%9C%D7%9D אדמו"ר המהר"ש]}}
==חלקי הצלם==
יש בצלם שני חלקים, חלק אחד בתוך האדם בבחינת אור פנימי, וחלק שני המקיף את האדם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/18/51b&search=%D7%A6%D7%9C%D7%9D ליקוטי תורה פרשת שלח]}}. החלק המקיף הוא [[אותיות]] ל' ומ' שבצלם, הנקראים "מזל" האדם (כמאמר הגמרא [[איהו לא חזי מזלייהו חזי]]), והם שורים באדם רק לאחר שזיכך את חומרו וגופו, והוא כח השכלי שמכח הנשמה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/2/6d/6d&search=%D7%A6%D7%9C%D7%9D שערי תשובה לאדמו"ר האמצעי, ו' ב]}}.
===מ' דצלם===
על ידי הצלם בא אור הנשמה לתוך הגוף ומאיר בו, ומכאן שורש השמחה והתענוג בעבודת ה', שהיא שמחה גשמית הנשפעת מכח הנשמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/47a.htm אדמו"ר האמצעי, נר מצוה ותורה אור שער האמונה מז, א]}}. והוא רוחניות המזל הנעלם המגדל ומוסיף כח העצם דהיינו כמו שאנו רואים בגידול כח עצם השכל בתינוק מיום ליום שהוא בא מכח הנעלם מ"ם דצלם כו' שמכה ומגדל בהעלם לכח עצם שכלו שיהיה יותר מוכן ומוצלח להמציא מיני התחכמות יתירה מכפי כח עצם שכלו הראשון כמו שכתוב ימים ידברו כו' כידוע, והוא משפיע בבחינת ההעלם במה שנמצא חומר [[היולי]] הפשוט{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/2/index.htm אדמו"ר האמצעי, פירוש המילות - ומעשה ידיו מגיד הרקיע, י, ג]}}.

===ל' דצלם===
מי"ג שנה עד כ' שנה גדל האדם גידול שני והוא בעצם כח השכל שבמוח [[חכמה ובינה]], שאינו שייך להתפעלות הלב כלל רק להשכיל השכלות עמוקות שיתחזק כח השכל ממקורו, עד שהמדות שבלב נגררים אחר השכל, ונעשה לבו ברשותו, שהמוח שליט על הלב, וזהו ב[[אהבה]] ויראה שבשכל עצמו שהן רק בבחינת השכל אלקי ומוח שליט על הלב, וזה תלוי במזל דוקא דמזל מחכים להוסיף אור בעצם החכמה מאין, והוא למ"ד דצלם דלמ"ד הוא חב"ד עצמו שנתגדל ממקור החכמה{{הערה|שם=שערי תשובה}}.
===מ' דצלם===
מ"ם דצלם הוא גידול הג' שמבן כ' עד ע' שנה שהוא ב[[מקיפים]] של ה[[רצון]] ו[[תענוג]] ומקור השכל שנקרים [[כחב"ד]], והוא להוסיף אור בעצם אור הכתר שהוא הרצון, וגם בעצם הכח המשכיל ה[[היולי]] שעליו נאמר "יהיב חכמתא לחכימין" כידוע{{הערה|שם=שערי תשובה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/2/index.htm שערי תשובה ז' א]}}.
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:נפש]]