עריכת הדף "דבר מלכות נח"

{{בעבודה מתמשכת}}
{{ציטוט-צף|הרי בודאי ובודאי שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, '''ועכשיו אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו!'''|סוף אות ט}}
{{ציטוט-צף|(כ"ק אדמו"ר שליט"א הכריז בניגון המקובל:) '''הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, הוי' הוא האלקים, לשנה הבאה בירושלים!'''|סיום השיחה}}
'''דבר מלכות נח''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת פרשת נח, [[ד' חשון]] [[תשנ"ב]], ו[[מוגה|הוגהה]] על ידי הרבי ב[[לשון הקודש]].

השיחה עוסקת בחשיבותה של שבת [[פרשת נח]] בהיותה שבת כללית לכל השנה '''בפועל''', לאחר [[שבת בראשית]] שהיא שבת כללית '''בכח'''. הרבי גם מסביר את המעלה שבשבת נח, בכך שהיא מגלה את [[שם הוי"ה]] ה[[בלי גבול]]י, ב[[שם אלוקים]] - גבול ה[[עולם]]. בהמשך השיחה הרבי מסביר על עבודת ה[[חשבון נפש]] שבשבת נח שהיא מתוך [[שמחה]] דוקא, ומסיק מהחשבון צדק ש[[משיח]] צריך לבוא, ולסיום - מעורר על החשיבות של [[קידוש לבנה]], שיש לכוון בה על [[מלך המשיח]].

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].

==סיכום==
*'''אות א'.''' שבת [[פרשת נח]] היא שבת כללית לכל השנה, כי בה '''נשלמת''' עבודת [[שבעת ימי הבנין|שבעת ימי המעשה]] (כמודגש בשמה "נח" - מנוחה). היות השבת כללית היא '''בפועל''', בשונה מ[[שבת בראשית]] שהיא כללית '''בכח''' (כפי שיוסבר בהמשך).

*'''אות ב'.''' ההבדל בין השבתות מתבטא גם ב[[פרשה|פרשות השבוע]] ש[[קריאת התורה|קוראים]] בהם: ב[[פרשת בראשית]], מסופר אודות [[בריאת העולם|קיום העולם]] מצד בריאתו של [[הקב"ה]] - "בכח". וב[[פרשת נח]], מסופר על קיום העולם כפי שהוא מצד [[עבודה|עבודת]] ה[[נבראים]], שגם כשהנבראים חוטאים העולם ממשיך להתקיים{{הערה|"לא ישבותו" לגבי ברית ה[[קשת בענן]]}}. - "בפועל".

*'''אות ג'.''' בבריאה בפועל (שעל ידי עבודת האדם), יש יתרון לגבי הבריאה בכח (שעל ידי הקב"ה): בבריאה של ה', היה הגילוי ב[[שם אלוקים]]{{הערה|"בראשית ברא '''אלוקים'''"}} - [[צמצום]] והעלם האור האלוקי (או [[שם הוי']] שמתעלם באלוקים). וקיום העולם שבעבודת האדם, היה שבתוך העלם ו[[מציאות]] העולם - מתגלה שם הוי' שלמעלה מהעולם{{הערה|"ונח מצא חן בעיני '''הוי''''}}, וניכר בגלוי ש'''[[הוי' הוא האלוקים]]'''.

*'''אות ד'.''' גילוי הוי' באלוקים מתבטא בתוכן [[פרשת נח]], בהתייחסו על גרמי השמים ש"לא ישבותו" - שזה מורה שגם בעצמים [[גשמי]]ים אלו, מתגלה [[עצמות אין סוף]] - שלא ישבותו לעולם. עוד ביטוי לזה, ב"את [[קשת בענן|קשתי נתתי בענן]]" - שהוא השתקפות של ה[[שמש]] - גילוי, ב[[ענן]] - אדים העולים מהארץ הגשמית - שבמציאות הגשמיות (אלקים), מתגלה השמש (הוי"ה).

*'''אות ה'.''' המעלה שבעבודה 'בפועל' על העבודה 'בכח', מרומז ב[[פרשת לך לך]] שקוראים ב[[מנחה]] שבשבת זו. '''"לך לך"''' (פעמיים) הוא הליכת והתנהגות האדם בעולם, שלא בערך למצבו הקודם. ואז מתגלה ה'''"אשר אראך"''' - גילוי המהות העצמית של היהודי, שגם בהיותו במציאות העולם, הוא קשור עם אלוקות ומגלה אותה בעולם.

*'''אות ו'.''' היות ושבת נח היא שבת כללית בנוגע לפועל, צריך לעשות בה חשבון נפש בנוגע לפועל ה[[שנה]] הקרובה. אך על החשבון להיות בהתאם לַשבת - שהוי' הוא האלקים, כפי שיובאר בהמשך.

*'''אות ז'.''' יהודי צריך לבחון את מצבו מזמן לזמן ב[[חשבון נפש]]{{הערה|במיוחד בענינים של [[בין אדם לחבירו]].}}. בחשבון נפש שלוש סוגים: '''א'.''' שהאדם מפשפש במעשיו ובודק את המצריך תיקון. החסרון: כך נכנס להגבלה, שמתעסק בתיקון פרטים. '''ב'.''' שמתעלה לעולם ולמדריגה נעלית יותר, ובמילא מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים. החסרון: כך לא מודגש איך שכל הפרטים מתתקנים. '''ג'.''' השלימות שבחיבור שני האופנים:שמתעלה לדרגה נעלית יותר, וההתעלות משתקפת בכל פרט. ובאופן זה נשללת כל תנועה של צער, ולהיפך - רגש [[שמחה]] שבכך מתבטא קשר היהודי עם ה'גם במצב שחטא.

*'''אות ח'.''' אופן עשיית החשבון, מודגש באופן עבודת [[יום השבת]]{{הערה|זמן אמירת השיחה}}, כפי שהפסוק אומר{{ציטוטון|שבת להוי"ה אלוקיך}} - שהוי' חודר ומתגלה בשם אלוקים. ה[[תשובה]] שביום השבת היא [[תשובה עילאה]], וב[[שמחה]] גדולה, שמתבטלת מציאותו לגמרי ב[[לימוד התורה]].

*'''אות ט'.''' בשבת נח של שנה זו ([[תשנ"ב]]), יש לערוך חשבון נפש מיוחד בנוגע ל[[גאולה]]: הרי כבר מזמן הכריז ה[[אדמו"ר הריי"צ]] שעומדים מוכנים ל[[קבלת פני משיח]]. (ולמרות שבכל אחד ואחד ישנם ענינים הדורשים תיקון, אין זה מפריע לשלימות וכללות ישראל, וזה כמו שריטה קטנה בגוף בריא.) ואם כך זה היה בזמן הרבי הריי"צ, כל שכן וקל וחומר עכשיו - ש[[משיח]] מוכרח לבוא, '''וזה רק תלוי במשיח עצמו!'''

[[קובץ:קידוש לבנה הענדל ליברמן.jpg|ממוזער|"ברחובה של עיר"]]
*'''אות י'.''' יש לערוך חשבון נפש גם על מנהג ה[[קידוש לבנה]]: ובהקדם - ביאור מעלת הקידוש לבנה: ברכת הלבנה, היא על המסלול הקבוע שה' [[טבע|הטביע]] בה, ועל ההתחדשות שלה בכל חודש. ומובא בגמרא{{הערה|סנהגרין מב א}}, שקידוש לבנה הוא כקבלת פני [[שכינה]]. ומבאר הרבי, שבזמן ה[[גלות]] אין ישראל רואים את פני השכינה. וחידוש הלבנה הוא סימן להם "שהם עתידים להתחדש כמותה" ולראות את פני השכינה{{הערה|ולגודל שמחה זו, עושים ריקודים כבשמחת נישואין - בקידוש לבנה}}.
 
*'''אות י"א'.''' הביאור לפי [[פנימיות התורה]]: ה[[ירח]] רומז ל[[ספירת המלכות]], שמעצמה אין לה כל גילוי ואור, והיא רק מקבלת מה[[שמש]] - [[זעיר אנפין]] (ששת הספירות). ולכן השינויים שבה, הם תוצאה משינויי גילוי הזעיר אנפין שמתגלה בה. וב[[ימות המשיח]] שיהיה אור ה[[לבנה]] כאור ה[[חמה]], יהיה שלימות הגילוי של ז"א במלכות, ושל הוי' באלקים. קידוש הלבנה מבטא את מעשינו ב[[גלות]] (במיעוט הירח) שעל ידה{{הערה|ככתוב בתניא "על ידי מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"}} באים ל[[גאולה]] (התחדשות הירח).

*'''אות י"ב'.''' לאור החשבון שמשיח צריך לבוא, צריכים להוסיף בזהירות בקידוש לבנה, בכמה פרטים: ב[[בגד]]ים נאים, ברחוב העיר, ברוב עם הדרת מלך, ב[[זמן]] - אחרי ז' ימים למולד וב[[מוצאי שבת]], והעיקר: מתוך כוונה ובקשה ל[[הבאת משיח|זירוז הגאולה]].

*'''אות י"ג'.''' יהי רצון שעוד לפני קידוש לבנה יבוא המשיח, ויהיה יחוד הוי' ואלקים. (הרבי הכריז [[שבע]] פעמים: '''"[[הוי' הוא האלקים]]"''') 

{{הערות שוליים|}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B91KHRkDr3SAcGQxbUpwSUtPdUU השיחה המוגהת בלשון הקודש]{{PDF|}}
*[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B91KHRkDr3SAMlpMY3U0UDJEYUk השיחה הבלתי מוגהת]
*[https://docs.google.com/document/d/1Vs1a5idMUo4fg6WXFeFpVIrK1kesWfXI1TSvJnklEHc/edit השיחה בגרסת טקסט]

[[קטגוריה:דבר מלכות]]