עריכת הדף "דבר מלכות נשא"

{{ציטוט-צף|כנהוג בהתוועדות כגון זו, ינגנו את ניגוני כל רבותינו נשיאינו . . עד לניגון האחרון - הניגון של נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, '''שעד ניגון זה נצא מהגלות, והולכים תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, הקשורה גם לשירה העשירית'''.|הנחה יומן}}
'''דבר מלכות נשא''' היא [[שיחה]] שאמר הרבי ב[[שבת]] [[פרשת נשא]], [[י"ב סיון]] [[תשנ"א]], והוגהה על ידי [[הרבי]] ב[[לשון הקודש]].

השיחה עוסקת בחידוש שפעל [[מתן תורה]] שבעולם הגשמי יתגלה האור האלוקי, ושיש עדיין להשלים פעולה זו ב[[פנימיות התורה]], ובמיוחד בשבת זו שבה מגיעים מההתחדשות של מתן תורה.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].

==רקע==
[[קובץ:י"ב סיון תשנ"א.jpg|ממוזער|250px|הרבי בחלוקה המיוחדת בסיום השבת. ניתן לראות את המגבות המונחות על הבימה.]]
שיחה זו מורכבת משני שיחות שאמר הרבי בשני [[התוועדות|התוועדויות]] באותה שבת. הראשונה היתה כרגיל בכל יום שבת - התוועדות בשעה 13:30.

ההתוועדות השנייה היתה פתאומית{{הערה|כפי הלשון שהופיעה בהערת המוציא לאור של השיחה.}}: היה זה לאחר ההתוועדות הקבועה של שבת, החסידים כולם כבר פנו לבתיהם לסעוד את [[סעודת שבת|סעודת השבת]] וב-[[770]] היו רק כחמישים איש. בערך עשרים דקות לפני ה[[שקיעה]], בשעה שמונה בערב, נכנס לפתע [[הרבי]] ל[[זאל הגדול]] של 770, ללא שמישהו ציפה או התכונן לכך. ביד [[ימין|ימינו]] החזיק ב[[סידור]], ובשמאלו ספל מלא [[מים]]{{הערה|אחר כך נודע שאת הספל, מילא מהברזים שליד המדריגות הפנימיות למטה.}}. על יד [[שמאל]] היתה מונחת גם מגבת ורודה. הרבי עצר בין בימת התפילה לבימה הקטנה של [[קריאת התורה]] (הסמוכה ל[[ארון הקודש]]), ו[[נטילת ידים|נטל את ידיו]], כאשר כקערה משמש המיכל של הקפה שהובא במהירות.

בהמשך הובא כסא הרבי שהיה בבימת ההתוועדויות, והונח על הרצפה ליד בימת ה[[תפילה]]. הרבי התיישב על הכסא, והמזכיר הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] הביא [[חלה]] קלועה (עטופה בשקית נילון){{הערה|מהשכן סלאוין דרך החצר ש 770}}. הרב קליין הוריד את שקית הניילון והגיש את החלה לרבי. לא היה סכין לחלה והרבי קרע את החלה לשתיים בידיו, תוך כדי חיוך. גם לא היה במקום [[מלח]], אז הרבי הטביל פרוסה אחת בשניה ושוב חייך.

לאחר מכן, עלה הרבי לבימת התפילה ישב שם על כסאו, הורה להרב [[נחום יצחק קפלן]] להתחיל לשיר את [[ניגון בני היכלא]]. לאחר מכן התחיל להתוועד, ואז אמר את חלקה השני של השיחה. בסיום ההתוועדות בירך הרבי [[ברכת המזון]] ב[[זימון]]{{הערה|הרבי דאג שהיו לפחות 3 אנשים שעשו המוציא.}}, ולאחר מעריב חילק הרבי [[כוס של ברכה]]. ה[[הבדלה]] ולאחריה - החלוקה, התקיימו שלא כרגיל על בימת ומקום ה[[חלוקת דולרים]] למטה. וכדי שלא יוכתם ריפוד הקטיפה שעליו, הניחו על הבימה מגבות. לאחר המעמד, פצחו החסידים ב[[ריקוד חסידי]]{{הערה|על פי יומנים, גיליון [[מדקדקים]] ו[[חדור בד"ם]].}}.

==סיכום==
{{ציטוט-צף|ובפרט שבו הונהג לאחרונה{{הערה|הכוונה היא ל[[חלוקת הדולרים]] בכל [[יום ראשון]]}} להוסיף ב[[מצות הצדקה]], וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות, וכיון כך למעלה משלש שנים, הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ו'''לא שייך בזה שינוי והפסק''' כו׳.|סעיף י"ב, השיחה הבלתי מוגהת.}}
'''אותיות א' - ג'''' שבת זו קשורה למתן תורה ב[[פרשת השבוע]], "נשא את ראש", שעל ידי [[לימוד התורה]]; וגם ב[[פרקי אבות]], "משה קיבל [[תורה]] מסיני", קבלת התורה '''מחדש'''. ענין ההתחדשות שבתורה ובעולם: בכל שנה ישנה התחדשות כללית בנתינת התורה ב[[חג השבועות]], וממנה נמשכת התחדשות פרטית בכל יום{{הערה|כמו ההתחדשות הכללית בבריאה ב[[ראש השנה]], שממנה נמשכת התחדשות כל יום.}}. ואם כן, '''מהו החידוש המיוחד שבשבת זו?''' יותר מההתחדשות הפרטית שבכל יום, ואפילו יותר מההתחדשות שבמתן תורה?

'''אותיות ד' - ו'''' הרבי מבאר את ענין החידוש שיהיה ב[[ימות המשיח]] - שיתגלו דרגות חדשות שלא התגלו אף פעם, בתורה וב[[עולם]]. מעין חידוש זה ישנו ב[[חידושי תורה]] ב[[גלות|זמן הזה]], המוציאים ענינים בתורה מהעלם לגילוי, וכך מגלים את האלוקות שבעולם. ולעתיד יתגלו כל הענינים הנעלמים שבתורה, וממילא את ההעלם של העולם, שיתגלה כח ה[[עצמות]] שבו. במתן תורה התגלתה חיצוניות התורה, ולכן נשאר ההסתר על האלוקות שבעולם; ולעתיד יתגלה החלק הפנימי שבתורה, ולכן יתגלה כח ה[[עצמות]] בשלימות.

'''אותיות ז' - י"ב''' '''וזהו החידוש בשבת זו:''' במתן תורה מתגלית ההתחדשות שבתורה מצד עצמה, ובשבת זו מתגלה החידוש בתורה מצד מקבלי התורה. וכפי שמודגש בכל עניני השבת: ב[[שם]] הפרשה - "נשא את ראש"{{הערה|דרגא נעלית בלימוד התורה, ששלימותה ב"תורה חדשה".}}; תוכן הפרשה - עבודת ה[[שבט לוי|לויים]] (המסופרת בפרשה) בנשיאת [[המשכן]] ובהפיכת העולם כולו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']]. וב[[פרקי אבות]]: "משה קיבל תורה" - קבלת התורה מחדש; "העולם עומד" ו"קיים" - הפעולה בעולם; ו"כל ישראל" - אחדות ישראל ע"י בחי' היחידה. וגם [[יום השבת]] בעצמו.

'''אותיות י"ג - י"ד''' ההכנה לחידוש שבגאולה מודגשת בתקופה זו: לאחר כל הסימנים והשלמת העבודה מוכנים לגאולה, ונמצאים בשנה ושעה ש[[מלך המשיח]] בא, בפרט בזמן מיוחד זה. אם כן, זה הזמן להתחדש בעניני התורה, ב[[חידושי תורה]] ולימוד [[פנימיות התורה]]; וזה יביא להתגלות ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] תיכף ומיד ממש.

==בעקבות השיחה==
בשבת שאחרי אמירת שיחה זו, נכחו ב-770 החסידים, תוך מחשבה שאולי ירד הרבי שוב להתוועדות פתאומית.

חסידים למדו מכך, שיש להיות מוכן בכל רגע שאולי אז, [[התגלות מלך המשיח|יתגלה]] [[הרבי כמלך המשיח]], כמו בהתוועדות זו.

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B91KHRkDr3SASlZ2aDMwek9hLW8 '''השיחה המוגהת'''] ([[ארכיון גאולה ומשיח]]).
*[https://docs.google.com/document/d/14iExirFYP33WG_YjRgVcNU5ZpqLVKzPYAsR435HDsZY/edit '''השיחה בגרסת טקסט'''] ([[ארכיון גאולה ומשיח]]).
*[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B91KHRkDr3SAZE5ndlB4ZkRDSkE '''השיחה הבלתי מוגהת'''] ([[ארכיון גאולה ומשיח]]).

{{הערות שוליים}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{מיון רגיל: נשא, דבר מלכות}}