עריכת הדף "מסע ברדיטשוב"

{{בעבודה}}
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ממוזער|דיוקן [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מסע ברדיטשוב''' הוא מסע שערך [[אדמו"ר הזקן]] בין החודשים [[טבת]]-[[סיון]] [[תק"ע]], במהלכו השתטח אדמו"ר הזקן על ציון [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז]] וכן ערך ויכוח עם נכדו של הבעל שם טוב, [[ברוך ממז'יבוז|רבי ברוך]].
==רקע==
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הזקן}}
לאחר הסתלקות [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לקבל עליו את הנשיאות באופן מיידי. בזמן זה שהה במקום קבורת המגיד, באניפולי, שם למד מאת ר' [[אברהם המלאך]] עם ידידיו. לאחר
זמן חזר לעירו, אך גם שם לא נהג ברבנות, ונסע תקופה אל ר' [[מנחם מענדל מוויטבעסק]]{{הערה|ראה 'בית רבי', סוף פרק ד' ועוד שם, [[ליקוטי שיחות]] ב, עמ' 459 -460, ועוד.}} ללמוד אצלו.

בשנת [[ה'תקל"ז]] הצטרף אדמו"ר הזקן אל קבוצת העולים ל[[ארץ הקודש]], בראשות ר' מענדל מוויטבעסק, אך כאשר הגיעו למוהילוב, התחננו וביקשו הרבנים ו[[אנ"ש]] במקום ואדמו"ר הזקן החליט להישאר עמם. גם שם לא נהג ברבנות, אף שהרב המקומי וויתר על תפקידו לטובת אדמו"ר הזקן{{הערה|ראו 'בית רבי', עמ' יב הע' 2.}}. כאשר חזר אדמו"ר הזקן לליוזנא{{הערה|לאחר כחצי שנה, על פי 'בית רבי' שם}},  נהיה לרב ומורה צדק, אך עדיין סירב לקבל את הנשיאות. רבני וחסידי חב"ד שבארץ הקודש, הפצירו ברבינו שיאות לקבל עליו את הנשיאות{{הערה|ראו במכתבם מ[[ה'תקמ"ב]] ואילך בספר 'איגרות חסידים מארץ-ישראל, בהוצאה ירושלים [[ה'תש"מ]], וכן בספר 'יסוד המעלה', ב, בני ברק [[ה'תש"מ]]}}, וכמו כן הורו גם לחסידים שב[[רוסיה]] שלא יבקשו רב אחר, אלא יפצירו באדמו"ר הזקן שיהא רבם{{הערה|ראו שם}}.

בערך לקראת שנת [[ה'תקמ"ה]], החל אדמוה"ז לנהוג בנשיאות ברמה ובהפצת שטיתו הקדושה לרבים{{הערה|ראו 'בית רבי' עמ' 30, 'תולדות חב"ד בארץ הקודש' בהוצת ברוקלין [[ה'תשמ"ח]] עמ' 22 ועוד.}}, ואף שבתחילה חשש לנהוג בנשיאות בפני הרבנים המבוגרים ממנו{{הערה|ר' ישראל מפולצק ור' יששכר בער מקבליניק, שהיה רבו של אדמוה"ז בילדותו}} {{הערה|ראו 'בית רבי' עמ' 124, ובספר השיחות: קיץ [[ה'ש"ת]] עמ' 124, [[ה'תש"ה]] עמ' 53 ועוד}}, אך לאחר זמן נסתלק הרב ישראל והרב יישכר בער קיבל את מרותו של אדמוה"ז ואף נסע בשליחותיו.

אדמו"ר הזקן עסק אז באסיפת כספים עבור רבני חב"ד שבארץ ויצא לערים שבמדינתו לגייס כספים. כמו כן אדמוה"ז שלח גם מכתבי בקשה לאדמו"רי פולין שיחזקו את הנתינה והגבייה בקרב החסידים שלהם{{הערה|ראה מכתב אדמהו"ז אל בעל ה'מאור עיניים' מטשרנוביל, באגרות קודש מאתר אדמוה"ז עמ/ סו.}}. בראש [[חודש אייר]] [[ה'תקמ"ח]] נסתלק ר' מנחם מענדל בארץ הקודש, ותחתיו עמד ר' אברהם מקאליסק, שהמשיך לכתוב לאנ"ש מחוץ לארץ, לקיים את ציווי אדמוה"ז{{הערה|ראה תולדות חב"ד באה"ק עמ' כג-כד.}}. אדמוה"ז עמד לימינו של ר' אברהם, בזמן שהרב משפיטיווקא והרב מנשכיז פתחו במערכת גביהה נפרדת, שעליה כתב אדמוה"ז{{הערה|ראה שם, עמ' כו}}:
{{ציטוט|תוכן=ועתה חדשים מקרוב באו...להרוס הבנין ומצב ישיבת אה"ק תובב"א, ולעורר מדנים חנם על על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול שי', ולפעול אצל הגבאים דמדינות הנ"ל, שלא יושלח כסף הכולל לידו הק', כי-אם שאשנשי פולניא הגרים באה"ק יחלקוהו בינהם ברצונם.|מרכאות=כן|מקור=תולדות חב"ד באה"ק עמ' כו}}

אולם, בשנת [[ה'תקנ"ז]] החל הרב מקאליסק לכתוב מכתבים בהם נאמרו דברים קשים כנד [[תורת חב"ד|שיטת]] [[חסידות חב"ד]] המקשרת ומלבישה את דברי [[האריז"ל]] בדברי [[הבעל שם טוב]], נגד פרסום [[דא"ח]] ברבים ושיתוף השכל האנושי בשכל האלוקי של החסידות, וכלשונו 'ריבוי השמן בנר' - אשר עלול לפגום באמונה התמימה. את דעתו כתב הן לאדמוה"ז והן לציבור אנ"ש הרחב.

בתחילה, היה מתנצל ומבהיר במכתביו משנת [[ה'תקס"א]], אשר אינו כותב זאת כצד במחלוקת אלא כידיד, 'איש אל רעהו'. אך לאחר זמן קצר, בשנים [[ה'תקס"ב]] - [[ה'תקס"ג]], החל להחריף את סגנון מכתביו, ולאור התערבותם של אנשי מחרחרי ריב ומדון, אשר היו מפיצים שמועות מופרכות בין היתר בשמו של אדמוה"ז. ר' אברהם החל לשלוח את מכתביו לצדיקי פולין, בטענות נגד אדמוה"ז, נגד שטיתו ותורתו בדרכי החסידות ובגביית המעמדות{{הערה|למרות שבאותם שנים כתב בעצמו בשבח של שיטת חב"ד, ובפרט בעניין ההתבוננוטת, וראה ב[[אגרות קודש]] עמ' תמז.}}.

חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז{{הערה|בראשם ר' ברוך ממז'בטז' ור' מרדכי מלעכוויטש.}}. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' [[לוי יצחק מבערדיטשב]], שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות{{הערה|מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.}}.
===בקשות אדמו"ר הזקן===
בשנת [[ה'תקס"ה]] אדמוה"ז כתב מכתב מפורט ובו השתלשלות המחלוקת והצבת ודיוק העובדות, הן בכך ששטית תורת חב"ד מוקבלת וקיבלה הסכמה מהמגיד ואף ממבנו ר' אברהם, ויתירה מכך, שר' אברהם היה בעצמו זקוק לפעמים להסמכה מאדמוה"ז, והן בכך שהנהגת המעמדות מתנהלות כשורה וכראוי, אלא שאנשי הרר"א הפרו את דרך האמת והיושר{{הערה|ראו אגרות קודש, עמ' קכ}}.

במשך כל השנים, העניקו אנ"ש  ל"מעמדות" על שם אדמוה"ז, כתוצאה מבקשותיו. דברי החריפות של ה[[שד"ר|שד"רים]] פעלו שפחת הרצון לתרום עבור יושבי ארץ הקודש, אשר נראו כמתנגדים לאדמוה"ז ולשיטתו, אך אדמוה"ז ציווה להמשיך ולתת למשלוחיו כרגיל.

במהלך כל שנות נשיאותו, נהג אדמוה"ז לשלוח מכתבים בהם דברי התעוררות, במטרה שיזרזו את אנ"ש לתרום מכפם למען יושבי ארץ הקודש, עניי חוץ לארץ ולמען הוצאות שונות בענייני הכלל והפרט.

דוגמא ממכתבי הזירוז לתרומות, נמצא ב[[אגרת הקודש]] שבסוף ספר ה[[תניא]]{{הערה|סימן יז}}. במכתב זה מובא הקרע שאירע אז בקרב החסידים תושבי ארץ הקודש, למד הגיבוי שהעניקו רבים מחסידי [[פולין]] לחסידי חב"ד. כמו כן באותה אגרת נמצא מפורש, ששמקום מושבם של חסידי חב"ד הינו ב[[צפת]], מקום שאכן התיישבו תחילה כל העולים, אך בשנות [[ה'תקמ"א]] -[[ה'תקמ"ד]], עברו ל[[טבריה]], שלשם שלח אדמוה"ז את הכספים כנאמר במכתב זה{{הערה|על נושא זה ראה בהרחבה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' ג' ואילך.}}{{הערה|כך נמשך המצב גם בתקופת נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]. לימים, כאשר ייסד אדמו"ר האמצעי את היישוב החסידי ב[[חברון]], כחמש עשרה משפחות מצפת היוו את הגרעין להתיישבות זו}}.

לאחר שבשנת [[ה'תקס"ה]] (דצמבר 1804 למנינם) הצאר אלכסנדר הראשון הוציא את 'חוק תקנת היהודים', שבו נכלל הסעיף האכזרי האוסר על היהודים את חכירת הפונדקים ומכירת היין בהם בנוסף לאיסור מגורי קבע באותם פונדקאות, גורשו היהודים מהכפרים אל הערים, שם נותרו חסרי כל. תחילה היה נראה להם הצלה בהתשייבות חדשה בחבל חרסון, אך היא התגלתה כלא מושיעה. אדמו"ר הזקן החל לערוך סבב בערים שונים בכמה אזורים, וכינס אסיפות וגייס כספים ךמען המגורשים. הן מרבני פולין והן מהעליונים, היו שניסו להניח מכשולים לאדמוה"ז בגיוס כספים זה. ניסיון הכשלת גיוס הכספים מצד העליונים נבעה לאור קיטרוג על היהודים הגרים בכפרים, כפי שהם טענו נגד אדמוה"ז בוויכוח, שהם מחללי [[שבת]]. אדמו"ר הזקן ענה להם, ש[[פיקוח נפש]] דוחה שבת, אך השיבו לו שאף מלמדי ילדי היהודים הגרים בכפרים נכשלים בעוון חילול שבת, אולם אדמוה"ז טען כנדם שדבריהם אינם אמת. תוך כדי הוויכוח, סיפר אדמוה"ז{{הערה|כתבי הרח"א ביחובסקי, עמ' צו-צז. הכותב שמע זאת מפיו של הרב יעקב הנקין, ששמע מהרב מרדכי יואל דוכמן, תלמידו של הרב יצחק אייזיק מהומיל.}}, שנכנס אליו יהודי המבקש [[תשובה]], לאור כך ש'נכשל' שהיה מלמד בכפר ונכשל בעוון ניאוף. תחילה אדמוה"ז התעצבן לאור הדברים, אך אז הוא הבין לנוכח שמעולם לא נכנס אליו יהודי עם טענה כזאת, וצעק שהדבר הינו שקר, והוא אינו נכשל כלל. ואכן, כך נשאר הפסק בעליונים ובוטל הקיטרוג.
==יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע==
אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש [[שבט]]{{הערה|למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' [[יוחנן גורדון]]) הסוברת שיצא לאחר [[חג סוכות]], אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].}}. ב[[שבת]] [[פרשת יתרו]], [[כ"ב בשבט]] [[ה'תק"ע]], כתב אדמוה"ז בראהטשאב מכתב ובו נאמר{{הערה|ראה 'מאמרי אדמוה"ז - תק"ע'}}:
{{ציטוט|תוכן=הערכה זו נעשית לצרכי אורחים עו"ש [=עוברים ושבים], ליתן לכל או"א כאשר יושת מפי הממונים, ה"ה מו' גרשון ומו' שמרי' בהרב ומו' דוב בער, לפי דעת כולם או רובם, כמה ראוי ליתן להאורח. וכן יקום בבל ישונה ובל יואחר ח"ו, שלא להרבות בהוצאות חנם. והגובים המאספי' הערכה הנ"ל הם מו' דוד בהמנוח מו' מיכאל ז"ל ומו' מענדל בהרב המנוח מהר"ץ ז"ל. ומי שיהי' נ"ח [=נשאר חייב] ולא יסלק ערכו כפי רשימה הנ"ל, אז ירשמו הגבי' הנ"ל כל הנ"ח ברשימה מיוחדת ויגובה ממנו בכלות השנה עם תוספת חומש מלבר, בכל תוקף האפשרי שיושלח להגובי' הנ"ל מק' לאדי. כ"ד המזהיר ומודיע נאמנה ומובטח בחסדי כל אנ"ש שלא ישנו תפקידם ח"ו ולא יהיו מן המסרבי' ח"ו.

א"נ ד"ש וטובתם מלונ"ח [=אוהבן נאמן, דורש שלומם וטובתם מלב ונפש חפיצה]

שניאור זלמן באמ"ו מו' ברוך זללה"ה|מרכאות=כן}}
==מטרת הנסיעה==
ישנם כמה סברות מהי מטרת הנסיעה, ונראה שכולם אמת:
:א: לנחם את בני משפחתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|על פי רשימות הרב יוחנן גורדון בשם הרב זלמן הבלין}}, שנסתלק ב[[כ"ה בתשרי]] באותה שנה.
:ב: להשתטח מקום מנוחת הבעל שם טוב הקדוש{{הערה|על פי 'בית רבי' עמ' מב.}}.
:ג: להמשיך לגייס כספים עבור בני היהודים המגורשים{{הערה|ראו בית רבי שם, 'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד' א, עמ' 146 ועוד.}}
:ד: ביקור בטולטשין אצל ר' ברוך, בכדי לנסות ליישב את המחלוקת בינהם{{הערה|'שבחי הרב' עמ' 31; אגרות קודש (עמ' קטו)}}

==הספר 'מסע ברדיטשוב'==
{{ערך מורחב|מסע ברדיטשוב (ספר)}}

{{מסעות רבותינו נשיאינו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]