עריכת הדף "פינחס רייזס"

[[קובץ:הנחות הרפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"[[הנחה|מניח]]"]]
ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (?-[[תקפ"ד]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]], ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".

==תולדות חיים==
===צעירותו והתקרבותו לחסידות===
נולד בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק]], שהיה רב העיר ואב בית הדין של [[שקלוב]], והיה [[מתנגד]] גדול לשיטת החסידות. בצעירותו נחשב ל"עילוי" וגדול בתורה, ובגיל 17 לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי [[יוסף כלבו]], מגאוני שקלוב. בצעירותו, פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בעת ביקורו כעובר אורח אלמוני בשקלוב, שם דיבר בלימוד עם גדולי התורה והותיר עליהם רושם עז בלי שידעו את זהותו. רק לימים נודע שהיה זה אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך]).}}.

לאחר חתונתו של רבי פינחס, ביקר אדמו"ר הזקן בעיר שקלוב, והתווכח שם עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס היתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן היא תעניק לו את כל רכושה. ר' פינחס קיבל את הצעתה, נסע לשהות שלושה חודשים אצל אדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]] ו[[התקשרות|התקשר]] אליו בכל ליבו. כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה בליוזנא אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו את כל רכושה, והוא נסע שוב לליוזנא והעניק אותו לאדמו"ר הזקן. אז בירכו אדמו"ר הזקן בעושר, תורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. ביאתו הראשונה לאדמו"ר הזקן היתה בשנת [[תק"מ]]{{הערה|שם=לקוד}}. מאז הפך לחסיד מקורב ביותר ואיש אמונם של רבותינו נשיאנו - אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי{{הערה|בלשון ה"בית רבי" (חלק א, פרק כו): "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'".}}. כמו כן הפך ל[[בעל שמועה]] מהימן, ומסר פרטים רבים על קורותיו של אדמו"ר הזקן ותורותיו, ובזכותו ידוע לנו סדר ההנהגה אצל אדמו"ר הזקן משנת תק"מ ואילך{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.}}.

מכיון שהתקשרותו לאדמו"ר הזקן והתקרבותו ל[[תורת החסידות]] הגיעו בזכות חותנתו, נקרא בפי החסידים בשם "ר' פנחס רייזעס" על שם חותנתו רייזא, ולא על שם אביו, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדת{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}. 

בתחילת התקרבותו לתורת החסידות סבל מהתנכלויות שונות, אך לאחר שהרב [[אברהם שיינעס]] ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי לאדמו"ר הזקן ללא שיסבול מהפרעות.

===אצל אדמו"ר הזקן===
בשנת תק"מ הגיע לראשונה לחצר אדמו"ר הזקן בליוזנא, והתקבל ל"חדר ב'" ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}.

נמנה על השלוחים החשאיים ששלח אדמו"ר הזקן לערי [[ליטא]], על מנת [[הפצת החסידות|להפיץ את החסידות]] בין תלמידי החכמים ולקרבם לאדמו"ר הזקן{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}

אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[חנוכת הבית]] אצל רבי פינחס, ב[[כ' בטבת]] תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה]] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.

===הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן===
רבי פינחס היה מה[[הנחה|מניחים]] הבולטים שהעלו על הכתב את מאמרי אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס נשכב בסמוך ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים{{הערה|שם=תרצו}}{{הערה|1=ראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/27/435.htm שיחת פורים תש"כ].}}. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246]. וברשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.}}.

בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס [[הרבי]] את סדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"{{הערה|1=וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32913&st=&pgnum=198&hilite= הוספות שם (ע' קצא)], לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.}}.

===עסקנותו===
התפרסם כ[[עשירות|עשיר]] גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן של רב העיר, וכבעל [[צדקה]] גדול. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני [[רבותינו נשיאנו]].

[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"{{הערה|ספר השיחות תש"ח שם.}}.

הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב, ופעל להפצתו בין גאוני העיר{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).}}.

נשלח על ידי אדמו"ר הזקן אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניא.

בשנת [[תקע"א]], בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.

נפטר ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=כך מובא בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/arum/adhm/4/2.htm מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א] בהערה 14, בשונה מהנכתב ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] שנפטר בשנת [[תקפ"ה]].}}, בעת שנסע לאדמו"ר האמצעי בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד ה[[מתנגדים]]. השאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות [[משקה]] [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.

==משפחתו==
רבי פנחס היה חשוך בנים.
;אחיו: 
* הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק

* הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב

* הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'

* הרב משה שיק

* הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו של אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"ז]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5230&CategoryID=1197 ה"חוזר" הראשי אצל אדמו"ר הזקן], בתוך [[שבועון התקשרות]]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:רייזס, פינחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חוזרים]]