עריכת הדף "יזכור"

'''תפילת יִזְכּוֹר''' הוא קטע [[תפילה]] הנאמר בבית הכנסת בחגים ובמועדים, בו מזכירים הילדים את נשמות הוריהם שנפטרו, ומבקשים עבור הנשמות שתהיה להם מנוחה ב[[גן עדן]].

בקשר עם תפילה זו נוהגים להוסיף ב[[צדקה]], וכן להדליק בערב החג [[נר נשמה]] לזכות לנפטרים.

לפי מנהג חב"ד נאמרת התפילה ארבע פעמים בשנה בין קריאת התורה לתפילת מוסף: ביום כיפור, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח, ובחג השבועות{{הערה|הזכרת הנשמות קשורה לסיום החג, ולכן בחו"ל אומרים את התפילה באחרון של פסח במקום בשביעי של פסח, ביום השני של שבועות, ובשמחת תורה, ולכן גם אדמו"ר הריי"צ היה מזכיר את הנשמות ביום השני של ראש השנה.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מזכיר נשמות בלחש גם ביום השני של ראש השנה, אך הדבר לא נקבע כמנהג חב"ד{{הערה|משיחת ו' תשרי תשמ"ג.}}.

לתפילה זו מיוחסת חשיבות רבה בעיקר ביום הכיפורים, וישנם יהודים רבים שמגיעים לבית הכנסת רק פעם אחת בשנה במיוחד על מנת להשתתף בתפילה זו.

==נוסח תפילת יזכור==
===נוסח יזכור===
נוסח התפילה לאדם שנפטר אביו, הוא כך:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=
<poem>
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלונית) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ,
בַּעֲבוּר שבלי נדר אתן צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. 
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, 
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
|מקור=}}

נוסח התפילה לאדם שנפטרה אמו, הוא כך:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=
<poem>
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אמי מורתי (פלונית בן פלונית) שהלכה לעולמה,
בַּעֲבוּר שבלי נדר אתן צְדָקָה בַּעֲדה.
בִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁה צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. 
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, 
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
|מקור=}}

לאחר מכן אומרים 'אב הרחמים'.

==מנהגי חב"ד==
*תפילת יזכור נאמרת כשספרי התורה מונחים על הבימה לאחר קריאת התורה, לפני שמחזירים אותם לארון קודש.
*רבותינו נשיאינו דייקו לאחוז בעץ החיים של הספר-תורה בעת אמירת "יזכור"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך יד עמ' 233. 'המלך במסיבו' ח"א עמ' שט.}}.
*בהזכרת נשמות מזכירים גם בנוגע לגברים וגם בנוגע לנשים את שם האמא{{הערה|סידור 'תורה אור' עמ' 259, וכן נהג הרבי, 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' קסו.}}.
*"מנהג החסידים להזכיר גם את כ"ק מו"ח אדמו"ר (וכן את רבותינו נשיאינו שלפניו, בנוגע לאלו שהכירו אותם), שזהו עניין שפעולתו היא עבור האומר..."{{הערה|משיחת אחש"פ תשכ"ו.}}.
*מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות{{הערה|קיצור שו"ע קלג, כא. ובפשטות הכוונה גם על מי שהוריו בחיים אך אחד מילדיו נפטר, אלא אם כן יש מישהו אחר שיאמר עבורם.}}.
*אבל בשנה הראשונה לאחר פטירת אביו או אימו, נשאר בבית-הכנסת, אבל אינו אומר 'יזכור'{{הערה|הוראת הרבי, נדפסה באוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד רכא. וב'שערי הלכה ומנהג' יורה דעה עמוד שפג הובאה אפשרות נוספת "לומר באופן שלא יהיה ניכר", אך ככל הנראה אין זו משנה אחרונה. בנוגע למי שכבר סיים י"ב חודשי אבלות היות והייתה זו שנה מעוברת, אבל טרם הגיע היארצייט שלו, סיפר הת' ר' [[ישראל מרדכי קאזמינסקי]] שהייתה אצלו שאלה זו, ובחודש אלול תשמ"א שאל זאת את הגר"י לנדא ע"ה, שענה לו ששאלה זו הייתה גם אצלו ושאל את כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, ופסק שצריך לומר 'יזכור'.}}.
*אחר תפילת יזכור אומרים "אב הרחמים". גם מי שאינו מזכיר נשמות יכול לומר "אב הרחמים"{{הערה|הוראת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' רכ. והוראת הרבי שכן נכון לנהוג – 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' נח-נט.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4518345#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content יזכור: למה כולם יוצאים חוצה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/57116 הרבי מסביר על מעלת תפילת ה'יזכור' של יהודים שמבקרים בבית הכנסת 'אחת בשנה'...]''' {{אודיו}} הקלטה ותמליל משיחת הרבי

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]