עריכת הדף "קיצור שולחן ערוך"

[[קובץ:קיצור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן]]
'''קיצור שולחן ערוך''' הינו ספר המתמצת את השולחן ערוך מתעסק בעיקר בחלקי האורח חיים ויורה דעה, ועוסק בעיקר בהלכות הנוגעות לחיי היום יום כגון תפילה, ברכות, שבת, וכדומה. הספר חובר על ידי הגאון רבי שלמה גאנצפריד, מגדולי חכמי הונגריה. פשטותו של הספר וקיצורו הפכו אותו לפופולרי במיוחד, עוד בימי חייו הודפס הספר בכ14 מהדורות.

באופן כללי הספר מתבסס על הספר 'חיי אדם' של רבי אברהם גנצינגר, אך מוזכרים בו שנים מפסקיו של [[אדמו"ר הזקן]] בשמו, והוא חולק עליהם, אך המחבר עצמו העיד{{הערה|כתב ידו שהתפרסם בגליון 'סיני' בשנת תשמ"ג, ומשם לקיצור שולחן ערוך מהדורת אורחות חיים ירושלים תשמ"ט עמוד תרטז.}} שבעת החיבור עמד לנגד עיניו כיסוד מוסד דברי הגאון בעל התניא - אדמו"ר הזקן{{הערה|צוטט על ידי הרבי בהתוועדות שבת פרשת ראה תשד"מ, התועודויות חלק ד' עמוד 2483.}}. 

הספר יצא לאור במהדורה מנקודת בתוספת פסקי [[אדמו"ר הזקן]] המשולבים בסוגריים בגוף דברי הקיצור שולחן ערוך, בעריכת הרב [[לוי ביסטריצקי]]. 

כמו כן במהדורה שיצאה לאור על ידי הוצאת הספרים [[אשכול (בית הוצאה לאור)|אשכול]], נוסף לספר נספח של הרב קלמן כהנא בו תומצתו הלכות הנוגעות לדינים הנוגעים לפירות וירקות בארץ ישראל, היות ובמהדורה המקורית של הספר לא נכללו הלכות אלו.

הספר פופלרי במיוחד בבתי ספר, ויצא לאור במאות מהדורות. בחלק מהמדורות המיועדות לתלמידים, הושמטו הלכות הנוגעות לטהרת המשפחה וכדומה.

==יחס רבותינו נשיאינו לספר ולמחברו==
כבר במכתביו של אדמו"ר הריי"צ מצאנו מספר פעמים שהורה ללמוד מהספר קיצור שולחן ערוך{{הערה|מכתב מי"ז טבת תרפ"ט לועד התאחדות והסתדרות חברות שומרי שבת קודש. כ"ז אדר ראשון תש"ו לרב יעקב יהודה הכט.}}.

בנוסף, אדמו"ר הריי"צ העיד שבשנים עברו הייתה לחסידים קביעות ללמוד על כל פנים שני סעיפים בקיצור שולחן ערוך מידי יום{{הערה|שיחת שביעי של פסח תש"ד.}}, והתבטא ש"לשרש את הרע - הרי ישנו קיצור שולחן ערוך"{{הערה|שיחת חג הפסח תש"ה.}}.

כהוראה פרטית הורה אדמו"ר הריי"צ לאחד הבחורים שילמד קודם קיצור שולחן ערוך עם מסגרת השולחן, כהקדמה ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]{{הערה|יחידות לרב [[יצחק דוד גרונר]] אור לכ"ח סיון תש"א.}}, וכך הורה גם הרבי{{הערה|לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בהיותו בחור בגיל 17.}}.

בשונה מההוראה הכללית של הרבי ללמוד גמרא וכדומה לפי הסדר מבלי לדלג, היות שעצם הדילוג עלול לגרום להתעניינות מיותרת בנושאים עליהם דילגו, הפוך מהכוונה, בנוגע ללימוד דיני והלכות הורה הרבי לכתחילה לבחור סימנים מסויימים בקיצור שולחן ערוך, ובמידת הצורך, אף לדלג על סעיפים מסויימים מתוכם{{הערה|הוראת הרבי לרב מטוסוב: "יש לבחור סימנים מסוימים בהקיצור שו"ע, ובסימנים אלו גופא יש סעיפים שאפשר לדלגם. וכדי לחזק לימוד הנ"ל כדאי לערוך בחינות במיוחד בדינים הצריכים, ואל בינתם אשען".}}.

ההוראה ללמוד קיצור שולחן ערוך הייתה לא רק לבעלי עסק וכדומה, אלא גם לאנשים שכל עיסוקם בלימוד ההלכה, דוגמת רבני קראון הייטס{{הערה|הרב אהרון יעקב שווי והרב אברהם אזדבא.}} שהרבי הורה להם להיות בקיאים גם בקיצור שולחן ערוך{{הערה|עם זאת בשיחת ליל י"ג תשרי תשמ"ג (התוועדויות חלק א' עמוד 146) התבטא הרבי ש"אצל חסידים לא לומדים קיצור שולחן ערוך, אלא שולחן ערוך ובפרט שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן".}}.


==קישורים חיצוניים==
* הרב [[מנחם מענדל וילהלם (אוקראינה)|מנחם מענדל וילהלם]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f15420c48906_1595228684.pdf '''יחס רבותינו נשיאנו ל"קיצור שולחן ערוך"'''], אוז'גורוד תש"פ

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]