עריכת הדף "בנות צלפחד"

{{בעבודה}}
'''בְּנוֹת צְלָפְחָד''' הינם חמשה בנות של צְלָפְחָד, אשר מפורסמות ב[[תנ"ך]], לאחר שאביהם מת, ולא נשאר להם נחלה לרשתה.
==רקע==



לאור כך ששמעו בנות צלפחד כי הארץ מתחלקת לשבטים, לזכרים, באו [[משה רבינו]], וחמשתן אמרו כחמישה דברים{{הערה|ילקוט שמעוני פנחס רמז תשעג בסופו.}}:

הבת הראשונה אמרה{{הערה|במדבר כז.}}, אשר אביהם מת במדבר, והשנייה אמרה כי לא היה בעדת קרח, והשלישית אמרה כי בחטאו מת.

==בהלכה==
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|[[שולחן ערוך]] - אורח חיים, חלק א, הלכות ברכת המזון.}} כי נשים חייבות בברכת המזון{{הערה|על פי [[משנה]] [[מסכת ברכות]] כ, ב.}}, וספק הוא אם חייבות מן התורה{{הערה|כמובא ב[[גמרא]] שם. וכן ראו [[רמב"ם]] הלכות ברכות פ"ה ה"א, רא"ש ברכות פ"ג סי"ג, טור ושו"ע ס"א, ועוד.}} מפני שהוא מצות עשה שאין הזמן גרמא או אינן חייבות אלא מדברי סופרים מפני שנאמרג על הארץ הטובה אשר נתן לך והארץ לא נתנה לנקבות להתחלק אלא לזכרים ובנות צלפחד חלק אביהם נטלו שהיה מיוצאי מצרים{{הערה|כפי [[רש"י]] שם, [[ד"ה]] 'או דרבנן'. וראו סימן קפז ס"ז.}}.



==בתורת החסידות==
[[הרבי]] מבאר{{הערה|[[תורת מנחם]] תשט"ו ח"ב, מ[[שיחה|שיחת]] [[י"ג תמוז]] [[תשט"ו]].}}, שכאשר בנות צלפחד באו לפני משה ושאלו "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחוזה"{{הערה|במדבר, כז, ד}} – אזי "ויקרב משה את משפטן לפני ה'"{{הערה| שם, ה.}}, כיון ש"נתעלמה{{הערה|פרש"י עה"פ.}} הלכה ממנו, כאן נפרע ("שקלי' למטרפסי' כו'"{{הערה|לשון חז"ל – פסחים נז, ב. יבמות קה, ב.}}) על שנטל עטרה לומר והדבר{{הערה|דברים א, יז ובפרש"י.}} אשר יקשה מכם תקריבון אלי", ועוד זאת, ש"זכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן" – ואז נאמרה פרשת נחלות וירושה: "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו וגו'"{{הערה|שם, ח.}}.

הרבי מעיר, שכללות הענין של [[מתן תורה]] על ידי משה רבינו{{הערה|עד לשמונה פסוקים האחרונים שהיו בסוף שנת הארבעים}}, לא היה יכול להסתיים לשני הדעות במסכת גיטין{{הערה|ס, סע"א.}} אם "תורה חתומה ניתנה" או "מגילה מגילה ניתנה" – עד שבאו הנשים הצדקניות שבאותו הדור - בנות צלפחד, וזכו שעל ידן ניתנה ונשלמה פרשה זו בתורה.
{{הערות שוליים}}