עריכת הדף "נחום טרבניק"

{{לעריכה|נראה ככתבה}}
{{בעריכה}}
{{דמות|
שם=הרב נחום טרבניק
|תמונה=[[קובץ:נחום.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|280px|]]
|תיאור=רבו של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תשל"ד]] - [[תשד"מ]]
|תאריך לידה=[[ט' אלול]] [[תרס"ד]]
|תאריך פטירה=[[ג' תשרי]] [[תשד"מ]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] וראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב '''נחום טרבניק''' ([[ט' אלול]] [[תרס"ד]] - [[ג' תשרי]] [[תשד"מ]]) פעל ב[[רוסיה הסובייטית]] במסירות נפש. כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], [[צרפת]] בשנים [[תש"ז]] - [[תש"ט]]. לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו ארצה]] כיהן כר"מ ו[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. היה חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] ויו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ולחם לתיקון [[חוק מיהו יהודי]]. ולאחר [[פטירה|פטירת]] חותנו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כיהן במשך כעשר שנים ([[תשל"ד]] - [[תשד"מ]]) כרבה של [[כפר חב"ד]], עד פטירתו. כמו כן הוציאו לאור על חידושיו ספר "מנחת נחום".

==צעירותו== 
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרס"ד]], לרב [[אליעזר מרדכי טרבניק]] ולמרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שב[[רוסיה]]. למד בישיבתו של [[החפץ חיים]] ששכנה באותם ימים בעיר שומיאטש, פלך מוהוליב.

שנתיים לאחר שהגיע לישיבה, התקרבו קרבות הקוזקים לעיר, והישיבה עברה לעיר סנאווסק, פלך צ'רניגוב.

כמה שנים לאחר מכן, כשהחלה [[המהפכה הקומוניסטית]], השתלטו הבולשביקים על העיר סנאווסק, ובשנת [[תר"פ]], עברה הישיבה על תלמידיה וראשיה ל[[פולין]], זאת כיון שה"חפץ חיים" סבר של[[יהודים]] אסור לחיות ב[[ברית המועצות]] תחת מרות הקומוניסטים. עד כדי כך היה נחרץ בדעתו, עד שהודיע כי מותר לצאת ב[[רכבת]] מברית המועצות אפילו ב[[יום כיפור]] שחל ב[[שבת]] {{דרוש מקור}}. 

==ממקימי הישיבה בסנאווסק ==

מסיבות שונות, הרב טרבניק ואחיו הרב שמעון יחד עם חברם לישיבה ר' ברוך מוניץ, לא עברו ל[[פולין]] יחד עם שאר תלמידי הישיבה והם נשארו ב[[רוסיה]]. 

יחד עם זאת, השלושה לא יכלו לשאת את העובדה שהממשלה הקומוניסטית מכריחה את [[ילדי ישראל]] ללמוד בבתי הספר הממלכתיים, בהם מחנכים את הילדים על ברכי האידיאלים הקומוניסטיים. משום כך לאחר מאמצים רבים פתחו ישיבה שנקראה אף היא "חפץ חיים", אשר למדו בה למעלה מחמישים תלמידים תושבי העיר וסביבותיה. 

הרב טרבניק עצמו היה אומר שיעור קבוע באחת מכיתות הישיבה. למרות גילו הצעיר, כבר אז ניכרה בו גאונותו, הוא היה בקי ב[[ש"ס]] ונודע כבעל סברה ישרה, המבקש לדעת את הפשט על בוריו.

באותה תקופה השלטונות העלימו עין מהישיבה עד כמה שאפשר. אמנם לעיתים היו מתרים במנהלים כי עליהם לסגור את הישיבה, אבל לפועל לא נגעו בראשי הישיבה ובתלמידיה. אך בשנת [[תרפ"ג]] החלו השלטונות בצעדים אקטיביים יותר כדי להצר את צעדי הישיבה. הם הפחידו את הורי התלמידים באיומים קשים, ולבסוף סגרו את בית המדרש על מנעול ובריח. 

==מפיץ יהדות במסירות נפש==
בעקבות זאת, אחיו של הרב נחום, הרב שמעון טרבניק, נדד ל[[האדיטש]] מקום מנוחתו של [[אדמו"ר הזקן]], שם התקבל ל[[רב]]. והרב נחום נשאר בעיר להמשיך את הפצת התורה, הוא מסר שיעורים ליהודי העיר ב[[דף היומי]], ב[[גמרא]] וב[[תנ"ך]]. גם לשיעורים אלו התנכלו השלטונות, אך הרב טרבניק לא חת מפני איש והמשיך להרביץ [[תורה]] ב[[מסירות נפש]].

==נישואיו והפיכתו לחסיד חב"ד==
בשנים אלו התחתן הרב טרבניק עם מרת חיה רבקה, בתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] (לימים רבה של [[כפר חב"ד]]) שהגיע באותה תקופה לעיירה לאחר שנאלץ בלחץ השלטונות לעזוב את מקום מגוריו שם כיהן כרב.

במשך 14 שנים למד ולימד הרב טרבניק בסנאווסק עד שאנשי [[המשטרה החשאית]] הגיעו לביתו והוא נאלץ לעזוב את המקום, ולברוח ל[[לנינגרד]]. בתחילה עבד שם כשומר ולאחר תקופה קצרה השיג משרה בחנות, תוך שהוא אינו עובד ב[[שבת]] בהסכמת בעל החנות. 

לאחר נישואיו החל להכיר את [[חסידות חב"ד]], לא מעט בזכות חמיו הרב גרליק. באווירה ששררה באותם ימים בלנינגרד, יחד עם חסידים רבים שהתגוררו במקום, פעל עליו עם השנים, עד שהחל ללכת ב[[דרכי החסידות]] ואף [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. 

שנה לאחר שהגיע ללנינגרד, נפתחה בבית הכנסת הגדול בלנינגרד מסגרת לימוד [[תפארת בחורים לנינגרד|"תפארת בחורים"]], וביחד עם הרב [[אלחנן מרוזוב]] ו[[אברהם ישעיה סברדלוב]] מסרו שיעורים. הרב טרבניק מסר את השיעורים ב[[גמרא]] וב[[שולחן ערוך]], בעוד שאת [[שיעורי החסידות]] מסרו חוניע מרוזוב ואברהם סברדלוב.

רדיפות הממשל הגיעו גם ל"תפארת בחורים". אך הרדיפות לא הרתיעו את הרב טרבניק להמשיך וללמד תורה, ואדרבא - פתח שיעורים מיוחדים גם לבנות ה[[חסידים]].

==מאסר וגלות== 

בימים שלאחר [[יום הכיפורים]] [[תרח"צ]], הגיעו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] לבית משפחת טרבניק, והחלו בחיפוש דקדקני שנמשך עד אור הבוקר. תוצאות החיפוש העלו שני שקים של ספרים, וכן כתבי חידושי תורה שהיו שייכים לאחיו הרב שמעון טרבניק. בסיום החיפוש הודיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לרב טרבניק כי הוא אסור. 

ביום השלישי למאסרו נקרא לחקירה בה נודע לו כי הוא מואשם ב"ארגון לימוד אמונה פילוסופית". הרב טרבניק לא הודה: "אני יהודי מאמין ולכן אני מתפלל ב[[בית הכנסת]], אבל אינני מארגון קבוצות לימוד של תלמידים". החוקרים לא האמינו לו, שכן היה בידם מידע מבוסס אודות פועלו של הרב, ובאיומים ניסו לסחוט ממנו הודאה, אך הוא לא נכנע להם. 
במשך חודש ימים איימו עליו ועינו אותו כדי שיודה שעמד בראש מחזקי היהדות בלנינגרד, וכדי שיגלה שמות של שסייעו לו, אך עמד בסירובו.

לאחר עינויים רבים החליט להודות בחלקו{{הערה|בחלקו בלבד, לא בחלקם של האחרים.}} באשמה, וזאת מתוך ידיעה שהחוקרים בין כה וכה יודעים את מעשיו, ואולי כך יעזבהו אותו לנפשו. ביום השלושים מאז שנעצר, חתם על הודאה כי אכן יזם ואירגן שיעורי תורה. אולם אחרי שהודה רק הוחמר מצבו.

לאחר כשבועיים, הוצא מתאו באמצע הלילה ואיתו רבים כמוהו, וביניהם הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]] ואחרים. האסירים הוכנסו למכונית השחורה שכונתה 'וורונוק' ('העורב') - בה נלקחו הבוגדים בממשלה הקומוניסטית שדינם היה חמור. הם הובלו לתחנת רכבת קרובה, והועלו על [[רכבת]] ל[[סיביר]]. שלושה ימים ארכה הנסיעה, עד שהרכבת הגיעה למחנה עבודה ליד העיר וולדיבסטוק שבסיביר. רק כאשר הגיע למחנה הודיעו לו כי נשפט שלא בפניו לעשר שנות גלות ב[[סיביר]] באשמת בגידה.

==שחרורו== 

בקיץ [[תש"א]] כאשר הצבא הנאצי פלש לתוככי [[רוסיה הסובייטית]]. החליטו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים. ניירותיו של הרב טרבניק אבדו בדרך. הוא נשאר אפוא בלית ברירה במחנה.

רק לאחר ששוחרר נודע לו איזה [[נס]] נעשה לו. הרב סברדלוב ורבים אחרים ששוחררו, הגיעו לביתם ומיד נשלחו להילחם בחזית כנגד הנאצים. הרב סברדלוב נהרג בחזית על ידי הצבא הנאצי ימ"ש, ואילו הוא, הרב טרבניק, אמנם סבל עוד שנתיים במחנה, אך נותר בחיים.

כעבור שנתיים הוחלט כי אסירים חולים שאינם יכולים להתרפא בתנאי המחנה, יצאו לחופשי. במחנה היה רופא יהודי שחיבב מאוד את הרב טרבניק, והוא סידר מסמכים על מחלה קשה כביכול שיש לרב. בעקבות זאת שוחרר הרב טרבניק לביתו לאחר חמש שנות גלות. אותות הסבל הרב שהיה מנת חלקו בשנות הגלות, ניכרו עליו היטב. באותה עת סבל ממצוקה חריפה בשל מחסור באוכל. הוא יצא את המחנה יחד עם גוי ששוחרר אף הוא בגין מחלה. שניהם יחד נדדו ממקום למקום מבלי שהיה בידם אף לא מעט אוכל. 

בדרכם נקלעו למקום יישוב, והתיישבו בצד הרחוב ללא כח ללכת. ברעבונם העז חשבו כיצד יוכלו להשיג דבר מאכל כדי שלא ימותו מרעב. תוך כדי שיחה הבחינו בשתי נשים שעברו ברחוב ופצחו גרעינים. במר ליבם פנו לנשים הללו וביקשו שירחמו עליהם ויתנו להם מעט מהגרעיניים שבידיהן. לפתע זיהה הרב טרבניק את אחת הנשים - הייתה זו אחות אשתו של אחיו הרב שמעון טרבניק. שבאותה עת שימשה כרופאה בכירה בבית רפואה מקומי. היא דאגה אפוא מיד לאשפז אתו ואת ידידו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי, שם טופלו וקיבלו מעט [[לחם]] ומים . הרב טרבניק התחזק וכעבור זמן שוחרר. 

לאחר מסע תלאות ממושך, הגיע ל[[טשקנט]],שם פגש ברעייתו ובבתו ובחמיו יחד עם עוד בני משפחה ו[[חסידים]] רבים.

החסידים בעיר שהכירו במעלותיו, מינוהו לבוחן של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]] וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים בעיר.

==ב[[צרפת]] ובארץ ישראל==
[[קובץ:נחום טרבניק מלמד בישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|290px|הרב נחום מלמד כתת תלמידים ב[[תות"ל לוד|ישיבה בלוד]]]]
לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, את [[ברית המועצות]] דרך [[לבוב]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]'. כשהגיעו החסידים ל[[צרפת]] הקימו את [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינוא]], שם כיהן הרב טרבניק כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]] עם רעייתו, בתו ובנו.

עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] המשיך ללמד ולהרביץ תורה ברבים. הוא מונה למגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. לאחר כשנתיים עבר לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם לימד עד שב[[חודש טבת]] [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]]. יחד עם הישיבה עבר גם הוא ל[[כפר חב"ד]], שם לימד עד ימיו האחרונים.

כשנה לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר 'מנחת נחום', שבו קובצו חלק מהחידושים שנאמרו על ידו בישיבה, את הספר ערך הרב דוד אברהם מנדלבאום.

==חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק==
בשלהי שנת [[תשל"ו]] הוקם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], והוא נמנה כחבר בית הדין. לאחר פטירתו של הרב זוין שכיהן כ[[אב בית הדין]], הורה [[הרבי]] למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב בית הדין בפועל. השלושה היו הרב טרבניק, הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]].

==מרא דאתרא בכפר חב"ד== 
[[קובץ:הרב נחום טרבניק, משגיח במאפית המצות של הרב יוסף פרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום טרבניק משגיח במאפית המצות של הרב יוסף פרמן ב[[כפר חב"ד]]]]
לאחר פטירתו הטרגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]], היה זה טבעי שהרב טרבניק ימלא את מקומו. בני משפחת גרליק הציעו לו את המשרה, אך הוא דחה אותה בשתי ידיים. הרבצת התורה הייתה חשובה לו יותר ממשרת הרבנות{{הערה|במשך השנים מסר שיעורי תורה רבים בבתי הכנסת של כפר חב"ד, אולם לא פסק הלכות.}}.

תושבי כפר חב"ד, וכן ועד הכפר הרוחני, [[כתיבה לרבי|כתבו לרבי מכתב]] בו הציעו הצעות שונות בדבר ממלא מקום. הרבי ענה שאנשי הכפר הם האחראים להחליט בדבר. לבסוף הוחלט כי הרב טרבניק יהיה המרא דאתרא של [[כפר חב"ד]] וינהיג את ענייני הכלל.

הרב טרבניק מונה אפוא לרבה של כפר חב"ד, בעודו ממשיך ללמד ב[[תות"ל כפר חב"ד|ישיבה]].

==חסיד מקושר לרבי== 

כשנה לפני פטירתו נפטר הרב [[יהודה פלדי]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]. זמן קצר לאחר מכן מונה הרב טרבניק על ידי הרבי למלא את מקומו. מאז עמד בראש מלחמת הקודש של הרבי למען תיקון חוק '[[מיהו יהודי]]'. 

שבועיים לפני פטירתו של הרב טרבניק, התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. 

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק. 

הרב טרבניק שהיה קשור ל[[רבי]] ב[[לב]] ו[[נפש]] ביצע במסירות את הוראות הרבי ולחם את מלחמות ה' עד ימיו האחרונים. 

==פטירתו==
בליל [[שבת תשובה]], [[ג' תשרי]] [[תשד"מ]], הר בנחום טרבניק נפטר.

ב[[הלוויה|הלויית]]ו שהתקיימה ב[[ירושלים]], השתתף קהל גדול מכל החוגים, ובתוכם [[חסידי חב"ד]] מכל רחבי הארץ. ו[[הרב מרדכי אליהו]].

הרב טרבניק נטמן בחלקת רבני חב"ד ב[[הר הזיתים]] בסמוך לקבר חמיו הרב [[שניאור זלמן גרליק|גרליק]].

==ספריו==
*'''מנחת נחום''', [[תשמ"ה]].

==משפחתו==
*ביתו מרת לובה שטוקמן שימשה בסוף ימיה כספרנית ב[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד ב']], נפטרה ב[[י"ד חשון]] [[תשס"ד]].
*בנו ר' פנחס לייב טרבניק, [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[שניאור זלמן גרליק]]|הבא=הרב [[מרדכי אשכנזי]]|רשימה=[[מרא דאתרא|רבו הראשי]] של [[כפר חב"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[חיים יהודה פלדי]]|הבא=הרב [[שמואל חפר]]|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשמ"ג]] - [[תשד"מ]]}}
{{מיון רגיל:טרבניק נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]