עריכת הדף "חינוך"

'''חינוך''' היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות. דגש מיוחד נתנו רבותינו נשיאינו על החינוך כחלק מרכזי בעבודת ה', וכלשון [[אדמו"ר הריי"צ]] "כשם שהנחת [[תפילין]] בכל יום הוא [[מצווה]] ד[[אורייתא]] על כל [[יהודי]], ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם"{{הערה|1=[[היום יום]] כ"ב [[טבת]].}}.

== מתי חלה המצווה ==
ישנה מחלוקת ראשונים אם המצווה מוטל על האב, או גם על המתחנך - ה[[קטן]] עצמו. 

[[הרבי]] מבהיר בשיחות, שכיום ה[[מצווה]] היא לא רק על האב, אלא גם ובעיקר על האם הנמצאת סמוך לילדים במשך היום.

כאשר היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בן שבע שנים הורה לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שכאשר ירצה לאכול ב[[יום הכיפורים]] יבוא לפניו ויבקש ממנו דווקא לאכול. בפועל התענה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שנה.

יש שביארו כי חובת החינוך חלה דווקא בשעת המעשה כשמתעוררת חובת החינוך, ולכן רצה [[אדמו"ר הרש"ב]] שכאשר ירצה בנו לאכול יבוא לפניו, ואז יחנכו [[אדמו"ר הרש"ב]] בדין תענית שעות שחייבים לחנך את הבנים מדין חינוך.{{הערה|1=קובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}.

בכמה וכמה שיחות של הרבי, הרבי הסביר שהחינוך מתחיל מגיל הכי רך, מאז הלידה ועוד לפני זה.

{{ציטוטון|כידוע מנהג ישראל מדורי דורות לתלות שיר המעלות בחדרו של הילד תיכף משנולד, וכמו כן נהגו נשי ישראל לשיר לילדיהם שיר ערש שתוכנו "כי
טוב סחרה מכל סחורה" ("די תורה איז די בעסטע סחורה"), וזאת לפני שידע הנער להבחין בין טוב לרע, לפני שמתחיל לדבר, תינוק שנולד זה עתה. והרי ידוע מ"ש הרשב"א עד כמה צריכים להזהר ולהקפיד על מנהג נשים זקנות בישראל)}}{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ג]] ח"ג ע' 1217.}}

כמו כן מעורר הרבי בנוגע לשירי ערש, אשר הם משמשים חלק נכבד בחלק החינוך העמוק ביותר החודר בנפשו של התינוק ושל הילד.

{{ציטוטון|כידוע המנהג הפשוט אצל נשי ישראל לשיר לילדים שבתוך העריסה שיר-ערש שתוכנו אודות ה'רבי' שמלמד לתלמידיו 'קמץ אל"ף א', ומובן שאין זה באקראי בעלמא, אלא כך נתפשט ונתקבל אצל נשי ובנות ישראל בדורות שלפני זה, בכל המקומות מעבר לים ששימשו 'מרכזים' לתורה ויהדות ויראת-שמים - לפי שדרך הלימוד עם ילדי ישראל הייתה באופן שהיו לומדים 'קמץ אל"ף א', וטעם הדבר - לפי ש'קמץ אל"ף א' קשור עם האות אל"ף דתיבת 'אנוכי'.}}{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ב]] כרך ד' עמ' 2124. [[תשמ"ז]] ח"ב ע 95}}

בדברים רבים חותר הרבי להקדים את החינוך לגיל הכי רך, וכך לדוגמה כותב הרבי שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל לפני גיל 3{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רפז].}}.

==מבצע חינוך==
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חינוך]]}}
{{ציטוט צף|מכריזים על שנה זו כ'שנת החינוך' ו'מבצע חינוך', שעניין זה קשור לענין של 'והגדת לבנך' - ענין החינוך: שלא ישאר בן או בת שלא יקבלו חינוך יהודי. וזוהי ההכרזה, שהשנה תהיה הדגשה לראות שכל ילד יהודי יקבל חינוך על פי יהדות אמיתית|שיחת היסוד ל'מבצע חינוך', כ"ד [[ניסן]] תשל"ו}}
בנוסף, מנה הרבי בהתוועדויות הפתאומיות שערך בשבועות הסמוכים להכרזה על 'מבצע חינוך' שורת הוראות נוספות, ביניהם דרש שכל אחד ישתדל לא לפעול רק בעצמו, אלא להשתדל שגם אנשים נוספים יעסקו במבצע זה, קרא למנהלי המוסדות לקבל תלמידים נוספים גם כאשר ישנם קשיים כספיים, ושלל את האפשרות לפטר מורים ואנשי חינוך ממשרתם בשל מחסור כספי.

הרבי אף הדגיש את חשיבותו של מבצע זה בכך שהוא מהווה את היסוד לכל חיי הילדים, ו[[משפיע]] עליהם לכל ימי חייהם, והגדיר את מטרתו לדאוג שלא ישאר אף ילד יהודי שלא יקבל חינוך יהודי כשר.

באחד ממכתביו, כינה הרבי את המבצע: "מבצע כללי–גדול וכולל מבצעים הכלליים"{{הערה|מכתב לחג הסיום של ישיבת תומכי תמימים מונטריאול.}}.

==חינוך חסידי==
אדמו"ר הריי"צ מתייחס בכתביו בהרחבה למיוחדות של החינוך החסידי, ומונה מספר נקודות עיקריות בחינוך החסידי{{הערה|ראו גם ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871 עמוד 79. ובמכתב אדמו"ר הריי"צ לר' [[ניסן נמנוב]]: "אחד מיסודי החינוך . . ואלו התלמידים שהיו והנם שלמים בזה - הצליחו ומצליחים".}}:
*חינוך המיוסד על קבלת עול וציות{{הערה|ספר המאמרים תש"י עמוד 244. תורת מנחם חלק א' עמוד 4.}}
*קדושת האותיות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תצא.}}
*ההכרה שאסור להסתתר מהמשגיח המופקד על הדרכת המחונך{{הערה|רשימות חלק ד' עמוד 15.}}
*אהבת ישראל ועין טובה{{הערה|ספר השיחות תש"ה (בלשון הקודש) עמוד יג.}}
*אי שימת לב ללבוש ולחיצוניות{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' (בלשון הקודש) עמוד 600.}}

== ראו גם ==
*[[ילדי ישראל]]
*[[תלמוד תורה]]
*[[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]

==קישורים חיצוניים==
[https://sites.google.com/site/toramedia770/tora-is-the-best השיר תורה איז די בעסטע סחורה להורדה]

==לקריאה נוספת==
*קונטרס '''[[כללי החינוך וההדרכה]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] (מהדורה מבוארת של הרב [[יקותיאל גרין]], יצא לאור בשנת [[תש"ס]])
*'''החינוך והמחנך''', הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ניו יורק תשנ"ה
*'''אגרת החינוך''', הרב [[שמעון וייצהנדלר]], [[מרכז ההפצה ממש]], ישראל תשע"ד
*'''משנת החינוך''', הרב שניאור זלמן גרשוביץ, מכון משנת חב"ד, תשע"ד
*'''החינוך במשנת חב"ד''', הרב [[יוסף הרטמן]], [[כפר חב"ד]] תשמ"ד
*'''שערי חינוך''', מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ישראל תשס"ז
*'''דרכי החינוך''', פרופסור [[פישל שניאורסון]], הוצאת הסתדרות המורים, ישראל תש"ד
*'''חינוך למעשה''', לוי יצחק סטוליק, [[ניסן]] תש"ס
*'''לקט בעניני חינוך''', מפי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הוצאת [[ועד כפר חב"ד]] תשס"ז
*'''מפתח הוראות והדרכות בעניני חינוך''', [[תשורה]] מ[[כינוס השלוחים העולמי]] תשנ"ט
*'''כללי החינוך וההדרכה - מבואר''', הרב [[מנחם מענדל פרידמן]], [[אור יהודה]] [[תשנ"ג]]
*'''החינוך על טהרת הקודש''', [[שניאור זלמן הרצל]],

== קישורים חיצוניים ==
*[[פלפול]] אם המצווה היא מדאורייתא או מדרבנן, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/maftechot/2/1/13&search=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA ליקוטי שיחות]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חינוך]][[קטגוריה:אורח חיים]]