עריכת הדף "מרדכי צבי אלפנביין"

[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי צבי אלפנביין]]
'''הרב מרדכי צבי אלפנביין''' ([[כ' באדר א']] [[תש"ח]] - [[י"א באדר א']] [[תשע"א]]) היה [[חסיד]] [[חב"ד]] מושפע של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מרדכי צבי אלפנביין עם שלמה חיים קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפנביין (משמאל) עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]]]

הרב אלפנביין נולד ב[[כ' באדר א']] שנת [[תש"ח]] ב[[עיירה]] טרנוגרוד שב[[פולין]] לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] "קול תורה" ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי ה[[תניא]] שנמסרו בסתר על ידי ר' [[יוסף צבי סגל]], כיום ראש [[כולל אברכים|כולל]] "[[צמח צדק]]" ב[[ירושלים]] עיה"ק). תורת [[חסידות חב"ד]] מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם נהיה למקבל של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בהיותו בישיבה התקשה הרב אלפנביין לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם ה[[משפיע]], הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל הרב אלפנביין ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.

לקראת [[פסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע הרב אלפנביין ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]] שנמשכה עד לפסח שנת [[תש"ל]]. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח שערך [[הרבי]] בחדר דירת [[אדמו"ר הריי"צ]]. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.

הרב אלפנביין [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' [[שרגא מלך קפלן]], והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר בשיכון חב"ד לוד על ידי חמיו. ביום [[ג' בניסן]] שנת [[תשד"מ]] נפטרה אשתו.
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה ב[[ביתר עילית]] שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב [[הדר ביתר]] שליד העיר.

במוצאי [[שבת]] [[פרשת תצוה]], כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב. למחרת הורע מצבו והוא פונה ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק"{{הערה|כשהיה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] כתב בנו הרב [[ישראל יהודה אלפנביין|ישראל]], לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: {{ציטוטון|נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק}}}} וביום שלישי, [[י"א באדר א']] [[תשע"א]] אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש|הערות]] של [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|מערכת הישיבה בצפת]] ושל [[הערות התמימים ואנ"ש 770|מערכת הישיבה ב-770]], בהוספת ציונים ומראי מקומות.

== משפחתו ==
;בנים
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [[נתניה]].
*ר' לוי יצחק אלפנביין, [[בני ברק]].
*ר' אשר אלפנביין, [[מגדל העמק]].

;חתנים
*ר' מרדכי יעקובוביץ, [[ביתר עילית]].
*ר' אהרן יעקובוביץ, [[נתיבות]].
*ר' גבריאל שטרסברג, [[כפר חב"ד]].
*ר' עמוס קיי, [[קריית גת]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפנביין, מרדכי צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]