עריכת הדף "רב (תואר)"

{{להשלים|סיבה=הערך דל מאוד וחסר בו דברים מהותיים על המשמעות של רב|כל הערך=כן}}{{פירוש נוסף|נוכחי=תואר המקובל "רב"|אחר=ה[[אמורא]] רב|ראו=[[רב (אמורא)|רב]]. אם התכוונתם לדיין בבית הדין, ראו [[מורה הוראה]]}}

'''רב''' הוא כינוי למורה הוראה בישראל. הכינוי 'רב' התחיל להיות נפוץ לרבני בבל. כדברי ה[[זוהר]] 'כָּל רַב מִבָּבֶל. וְרִבִּי מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל.{{הערה|זהר חדש ספרא תנינא. הובא ונתבאר ב[[ספר הליקוטים]] לה[[צ"צ]] ערך רב ורבי}}.

במשך הדורות, בראש כל קהילה יהודית עומד רב שעוסק בהוראה, בקביעת [[הלכה]], בשיפוט על פי דיני התורה, בפיקוח על [[כשרות]] ובניהול עניני היהדות בקהילה.

בכדי שיוכל ה'רב' לפסוק הלכה, הוא נצרך לקבל '[[סמיכה]]' לרבנות.

ב[[היום יום]] מובא כי "הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם ה[[גוף]] בריא"{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/כ"ג אדר א'|לוח היום יום כ"ג אדר א']].}}.
== עשה לך רב ==
{{ערך מורחב|עשה לך רב}}
הרבי עורר על כך שכל יהודי צריך לעשות לו רב ומורה דרך, על-פי הוראת המשנה ב[[מסכת אבות]]: "עשה לך רב".

== האחריות של רב ==
מובא בספר [[היום יום]] שרבי [[שלום דובער שניאורסון]] אמר לרב אחד - בעל עבודה ומתמיד בלימודו: רב צריך בכל עת ובכל רגע לזכור, שתמיד הוא עומד על הסף שבין מזכי הרבים או חס ושלום מחטיאי הרבים, על הגבול של עומק רום ועומק תחת, וכל העניינים צריכים לנגוע לו בפנימיות נקודת הנפש ממש, כי בנפשו הוא{{הערה|1= היום יום - כ"ג אדר ב'.}}.

== כבוד התורה ==

[[הרבי]] מקפיד ביותר על כבודו של רב. כאשר ב[[770]], לא הביאו הגבאים עליות לרבני השכונה ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ז]], אמר הרבי כי כיון שהדבר נעשה בפניו, מחויב הוא למחות על כבוד התורה, ולכן על הגבאים להתנצל. אחד מהגבאים התפטר מתפקידו, השני סירב בתחילה להתנצל, ולאחר שבמשך חצי שנה לא התיחס הרבי אליו, התנצל הגבאי ברבים.

==מרא דאתרא==
הרב מכונה בשם 'מרא דאתרא', שפירושו המילולי הוא "אדון המקום", היות ועל פי הלכה על תושבי המקום להישמע להוראותיו, גם כאשר רבנים אחרים פוסקים אחרת ממנו, הן משום כבודו של הרב{{הערה|שו"ת הרשב"א א, רנג.}}, והן על מנת להימנע מהסגת גבולו{{הערה|ערוך השולחן, יורה דעה רמב, סג.}}, וכן יש לכך השלכות הלכתיות נוספות, דוגמת האיסור לרב המתארח במקום לפסוק הלכה לתושבי המקום ללא רשותו, האיסור לחתן זוגות ללא רשותו של רב הקהילה המקומי, להכניס בשר שנשחט ללא רשותו, אף שהוא כשר למהדרין{{מקור}}, החיוב שדווקא הוא יבדוק את סכין השחיטה של השוחטים המקומיים{{הערה|שו"ת שיבת ציון סי' כג.}}, ועוד.

הרבי ייחס חשיבות רבה לכבד את המרא דאתרא כבעלי המקום, וציין כי בעבר כאשר רב חשוב היה נוסע ממקום למקום, בכל עיר שהיה נכנס היה מקפיד לערוך ביקור נימוסין בביתו של הרב המקומי, המרא דאתרא{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ], שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8].}}.



{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]