עריכת הדף "מרדכי יפה"

{{בעבודה מתמשכת}}
רבי '''מרדכי יפה''' (ה'ר"צ - [[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ו[[פולין]], רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי ה[[שלחן ערוך]] ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם '''הלבוש''').

==תולדות חיים==

רבי מרדכי נולד בשנת ה'ר"צ בעיר פראג לאביו רבי אברהם יפה, רבה של מדינת בוהמיה, שהיה מצאצאיו של [[רש"י]].

בצעירותו למד אצל רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ואצל רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש"ל) במדינת [[פולין]]{{הערה|הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.}}.

לאחר נישואיו חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת [[איטליה]].

רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר ל[[פולין]]. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ.

בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת ש[[המהר"ל מפראג]] עזב את עירו{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' פרק צ"ב.}}, מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין{{הערה|במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.}}, שם ייסד ישיבה גדולה.

זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת [[איטליה]] בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי.

ב[[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'|ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.}}.

הלבוש חלק על רבו [[הרמ"א]] שסבר שאסור ללמוד [[חכמות חיצוניות]] משום [[ביטול תורה]], וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו.

הלבוש היה גם מקובל גדל, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}}.

==משפחתו==

*בנו, ר' פרץ יפה (נפטר בשנת ה'ת"ז).
*בנו, ר' אריה לייב יפה.
*חתנו, ר' שמואל וואל.
*חתנו, ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של העיר בריסק.
*חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.

מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', והרב [[אברהם יצחק קוק]].

==ספריו==

רבי מרדכי נודע בשם "בעל הלבושים", על שם עשרת ספריו אותם הוציא כל אחד בשם "לבוש...", עשרת הלבושים הם:

*'''לבוש התכלת''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים עד הלכות [[שבת]].
*'''לבוש החור''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים מהלכות שבת עד סופו.
*'''לבוש עטרת זהב''' - על [[שלחן ערוך]] יורה דעה.
*'''לבוש הבוץ והארגמן''' - על [[שלחן ערוך]] אבן העזר.
*'''לבוש עיר שושן''' - על [[שלחן ערוך]] חושן משפט.
*'''לבוש האורה''' - חיבור על [[פירוש רש"י]] על התורה ועל פירוש הרא"ם על רש"י.
*'''לבוש פינת יקרת''' - פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]].
*'''לבוש אדר היקר''' - חיבור על הלכות [[קידוש החודש]] ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
*'''לבושי אור יקרות''' - פירוש על חיבורו ה[[קבלה|קבלי]] של רבי [[מנחם רקנאטי]] על התורה.
*'''לבוש ששון ושמחה''' - דרשות, ספרו זה לא הודפס.

רבי מרדכי בהקדמתו לספרו מסביר מדוע היה מוכרח לכתוב את ספרו: הוא לא מסתפק בארבעת הטורים שחיבר רבי [[יעקב בן אשר]], משום שספר זה נכתב יותר מדי באריכות, גם חיבורו של רבי [[יוסף קארו]] - ה[[שלחן ערוך]] לא הספיק לו, משום שלא כתב את ההלכות בטעמיהן, ופסק כמעט תמיד כדעת ה[[רמב"ם]], לפעמים כנגד דעת האשכנזים. וגם חיבורו של [[הרמ"א]] - ההגהות על השלחן ערוך משום שגם הוא לא כתב הלכות בטעמיהן.

אם-כן, הסיבה בגללה כתב את ספריו הם בשל חסרון הטעמים שבשלחן ערוך{{הערה|עובדה המזכירה את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בעריכת [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שלחנו]] שם הוא מביא תמיד את ההלכות בטעמיהן, ואכן פעמים רבות הוא מביא זאת בשם הלבוש.}}.

==אצל רבותינו נשיאנו==

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}