עריכת הדף "משה רבינו"


'''משה רבינו''' נולד לאביו עמרם בן קהת בן לוי, ולאמו יוכבד בת לוי, לאחר נבואה של אחותו מרים [[נבואה|הנביאה]] כי עתיד להוולד בן העתיד להושיע את ישראל.

משה היה גדול הנביאים שקמו לעם ישראל. ונשלח על ידי ה' לגאול את [[בני ישראל]] מ[[מצרים]], והוא הנהיגם ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם ב[[מדבר]] ל[[ארץ ישראל]]. משה קיבל את התורה במעמד הר סיני ומסרה לעם ישראל. האמונה בנבואתו היא העיקר השביעי ב[[י"ג העיקרים]] של הרמב"ם.

==תולדות חיים==
===ילדותו===
משה נולד ב[[ז' באדר]] ב'שס"ח בעת [[שעבוד מצרים]] לאביו [[עמרם]] ולאימו [[יוכבד]] בעת [[שעבוד מצרים]], וכאשר נולד התמלא הבית כולו אורה{{הערה|רש"י על שמות, ב, ב}}, ונקרא אז טוביה או ע"פ דעה אחרת טוב{{הערה|[[מסכת סוטה]], י"ב.}}.בעת לידתו נגזר ש"כל הבן היאור תשליכהו" ולפיכך נשקפה סכנה למשה, למשה נעשה נס והוא נולד שלוש חודשים לפני הזמן, אולם לאחר שלושת החודשים נאלצת אימו יוכבד לשים אותו בתוך תיבת גומא המצופה בחומר וזפת ושמה אותו ביאור{{הערה|שמות, ב, ג}}.

באותו היום היה שרב במצרים ו[[בתיה]] בת [[פרעה]] יצאה ליאור עם שפחותיה, כאשר הגיע ליאור היא מצאה את משה בתיבה ומשתה אותו מהמים, [[מרים]] אחות משה, ששהתה במקום מיהרה לבוא לבתיה ולהסביר לה מי הוא ולאחר מכן קראה לאימה שתניק את משה, ומלאחר שנתיים הוא נלקח לבית פרעה שם הוא גודל, במדרשים מובא מספר שמות בהם הוא נקרא באותו הזמן ע"י מספר אישים שהם:אביגדור, יקותיאל, חבר, אבי, אבי סוכו, שמעיה בן נתנאל, ובתיה קראה לו "משה" על שכך שהיא משתה אותו מהמים{{הערה|נוסד על הפסוק בדהי"א ד' ואשתו היהודיה וגו'}}, ב[[תרת החסידות]] מבואר שמים מרמזים על כוח הגבורה והעלם של הקב"ה והישבה לכוח החסד והגילוי,, וכך שע"י משתה אותו בתיה מהמים הגיעו עליו שני התכונות האלו{{הערה|התוועדויות תשנ"א, ח"ג, עמ' 126}}.

ע"פ המסופר כאשר היה משה בן שלוש, הוא הגיע ולקח ל[[פרעה]] את הכתר, מה שהוביל לחשש אצל חרטומי מצרים שהוא הולך ברבות השנים לנצח את פרעה, הם שמו לפני משה שני צלחות אחת של זהב ואחת של פחמים כדי לבדוק במה יבחר,ואם יבחר בזהב סימן שהוא הולך באמת לכבוש את פרעה, משה בא לגעת בזהב אולם אז מגיע מלאך גבריאל ומוזיז לו את ידו לפחמים וכך הוא ניצלו{{הערה|{{ציטוטון|בשנה השלישית ללדתו ופרעה יושב על השלחן לאכול והגבירה יושבת בימינו ובתיה בתו משמאלו ושריו ועבדיו יושבים לפניו והנער יושב עם בתיה בת פרעה, ויושט הנער את ידו ויקח העטרה מעל ראש המלך וישם אותה על ראשו, ויבהל המלך והשרים על הדבר הזה ויתמהו איש אל רעהו, ויען בלעם הקוסם אחד משרי המלך יועציו ויאמר, זכור אדוני המלך החלום אשר חלמת ואשר פתר לך עבדך, הלא תדע כי העלם הזה מילדי העברים הוא ורוח אלהים בו ומחכמתו עשה זאת, וזה הוא שיחריב את מצרים, ועתה יצוה המלך מהרה ויסירו את ראשו. וייטב הדבר בעיני המלך ואוהביו, וישלח הש"י מלאך גבריאל ונדמה להם כאחד משרי המלך ואוהביו ויאמר לא אדוני המלך, לא טוב הדבר להמית נפש דם נקי כי אין לנער דעת, ועתה צוה ויביאו אבן יקרה (אודם) לפניו וגחלת אש ואם יושיט ידו ויקח האבן יקרה בידוע שהוא בן דעת ובן מות הוא ונעשה בו משפט, ואם יושיט ידו ויקח הגחלת בידוע שאין בו דעת ופטור. ויענו כל חכמיו ויאמרו טוב הדבר, ויביאו לפניו האבן טובה והגחלת, ויושט הנער את ידו ליקח את האבן והמלאך דחף ידו ולקח הגחלת ויביאה לפניו ויגע בשפתיו ובקצת הלשון ונעשה כבד פה וכבד לשון, ועל זה ניצל}} - אוצר המדרשים, מדרשים על משה רבנו, ה}}.
===צעירותו===
בגיל 15 או 20 או 40{{הערה|מדרש רבה}} יצא משה לראשונה מבית פרעה, משה רבינו אז גדל הן בגשמיות והן ברוחניות, והיה מוכן כבר להנהיג את עם ישראל{{הערה|לקו"ש, חט"ז, עמ' 26}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו:וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל|מקור=שמות, ב' - י"א -י"ב}}
[[הרבי]] לומד מכך שלמרות שמשה היה בבית המלך הוא ירד לעמו , כך גם כך יהודי שנמצא בדרגה גבוהה צריך לעזור לאחרים{{הערה|שיחת מוצ"ש,, שמות, תש"מ}}למחרת הוא יוצא בשנית והוא רואה שני עברים [[דתן ואבירם]] רבים ביניהם, משה מגיע עליהם וצועק על אחד מהם "רשע למה תכה רעך?", והוא בתגובה עונה לו:"מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי?!".

משה מבין שהוא נתפס ובורח, במדרשים מובא שמשמה נתפס ע"י שומרי פרעה שרצו לכרות לו את הראש, אולם אז הגיע מלאך ושחרר אותו, משה בורח ומגיע ל[[כוש]] שם הוא מנצח את [[בלעם]] שמלך במדינה ומתמנה למלך כוש במשך 40 שנה, ולאחריהם הוא מגיע ל[[מדין]], ב[[מדין]] הוא נתפס ע"H [[יתרו]] וזורק אותו לכלא, בעת שהותו בכלא מגיעה ביתו של יתרו [[ציפורה]] ומביאה לו אוכל.

תקופה משמעותית בחייו העביר במדין, לשם הגיע אחרי שיום אחד יצא מבית פרעה וראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. משה הרג את המצרי וטמן אותו בחול. ביום אחר רואה משה שני עברים נצים האחד עם חברו, ומתשובתם לנזיפתו, התברר לו שעובדת הריגתו את המצרי נתגלתה. משה חשש שפרעה ישמע על כך ויבקש להמיתו, ונמלט למדין, בראותו לצד הבאר את בנות [[יתרו]], כהן מדין, מגורשות על ידי הרועים, הוא הושיע אותן והשקה את צאנן. בעקבות זאת התקבל משה בכבוד מלכים אצל יתרו, אשר נתן לו את צפורה בתו לאישה.

למשה נולדו שני בנים: גרשום (גרשום: גר הייתי בארץ נוכרייה) ואליעזר (אליעזר: אלוהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה). בהיותו רועה צאן חותנו, מתגלה אליו השם ב[[סנה]] ומבקש ממנו לגאול את עמו, לאחר ששב למצרים, תבע משה מ[[פרעה]], בשם ה', לשחרר את עם ישראל. פרעה סירב, וניחתו עליו עשר מכות. לאחר המכה העשירית, [[מכת בכורות]], נעתר פרעה לשחרר את עם ישראל שיוצא אל המדבר. לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים רדפו המצרים אחריהם אל עבר ים סוף. [[קריעת ים סוף]] אירעה ובני ישראל חצו את הים ביבשה. וכל חיל מצרים טבע בים. לאחר שבעה שבועות הגיע העם ל[[מעמד הר סיני]] ובו הוריד משה לבני ישראל את ה[[תורה]]. [[מתן תורה]] נחשב מאז למעשה המכונן של עם ישראל. משה לא זכה להיכנס עם בני ישראל ל[[ארץ כנען]] ומת לאחר שראה אותה מפסגת הר נבו.

== פטירתו ==
משה נפטר ב[[ז' באדר]] יום היוולדתו, בגמרא מובא ש"משה לא מת", הרבי מסביר שכיוון עם לידתו של משה האירה בו אור התורה, והתורה היא נצחית, כך גם משה הוא נצחי ולא מת{{הערה|לקו"ש, חכ"ו, עמ' 1}}.

משה נפטר במדבר  עקב כך על הפרשייה שהכה ולא דבר על  הסלע
[[פרשת חוקת]]

==אישיותו==
עבודתו של משה הייתה להביא לידי גילוי אלוקות בעולם, ושהעולם יהיה דירה ל[[הקב"ה]], דבר המתבטא בחודש בו הוא נולד, אדר:{{מונחון|א|אלופו של עולם}} דר{{הערה|התוועדויות תשנ"ב, ח"ב, עמ' 305}}.
== משה רבינו בתורת החסידות ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[נשיא הדור]], [[שושבינא דמלכא]], [[רעיא מהימנא]]}}
'''משה רבינו''' הינו ההגדרה המדויקת לדרגתו של [[נשיא הדור|נשיאי]] כל הדורות, אשר הם מעבירים בעולם את ההשפעה המועברת מהקב"ה, בדוגמת "[[ממוצע המחבר]]"."אנכי עמד בין הוי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה'" ז. א. שההשפעה האלוקית שהיא גבוהה לאין ערוך מהעולם בו אנו חיים אינה יכולה להיות נמשכת בעולם ולקיים אותו אילולא אותו ממוצע מחבר, המכונה "איש האלקים" - "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים"{{הערה|הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהלים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש.}}.

משה רבינו הוא אחד משתי [[נשמה|נשמות]] שנמשכו מ[[שמיטה ראשונה]], ועל זה נאמר כי "מן המים משיתיהו", שהוא נמשך משמיטה ראשונה שהיא שמיטת החסד. שענין משה הוא גבוה מענין [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]], ולכן יש בו הכוח להמשיך ה[[דעת]] באלקות גם ב[[נשמה|נשמות]] של [[זרע בהמה]].

במושגי [[הספירות]] משה רבינו הוא בחינת [[חכמה דאצילות]]. 

משה רבינו נקרא בשם [[רעיא מהימנא]], שרועה ומפרנס לישראל את בחינת ה[[אמונה]].

משה רבינו הוא בבחינת [[שושבינא דמלכא]], לעומת אהרון שהוא בבחינת [[שושבינא דמטרוניתא]].

בדור הזה, [[דור השביעי]], מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שהוא ה'דור האחרון ל[[גלות]] ודור הראשון ל[[גאולה]]', מה שמקשר אותנו ביתר תוקף למשה רבינו, שהוא גואל ראשון.

לגבי משה רבינו מובאת דעה בחז"ל{{הערה|סוטה יג, סוף עמוד ב}} אשר "לא מת משה", "מה להלן עומד ומשמש אף להלן עומד ומשמש". הרבי ביאר ענין זה באריכות בכמה וכמה מקומות{{הערה|ראה לדוגמא לקוטי שיחות חלק כ"ו שיחה א' לפ' שמות}}.

=== משה ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] ===
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו ל[[רשב"י]], שז' אדר הוא יום [[תענית]]{{הערה|טור ו[[שו"ע]] או"ח סימן תק"פ ס"ב.}}, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של [[שמחה]]{{הערה|ראה גם שיחת יו"ד שבט [[תשט"ו]] ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.}}.

הביאור הוא: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]], שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.

אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהייתה בזמן הגלות (שהרי כבר הייתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך הוא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]]{{הערה|בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/653720/ התוועדות ז' אדר תשמ"ה - בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נביאים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:נשיאי דור]]