לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
תומכי תמימים ברינואה
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־10:28, 4 בפברואר 2010 מאת
Shmuel Munkes
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
הישיבה עוברת לברינואה
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינוא]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת כ"ק [[אדמו"ר הריי"ץ]]. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, בישיבה קיימים ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים. == ייסוד הישיבה == היה זה בקיץ [[תש"ז]] זמן לא רב מאז יצאו עשרות משפחות של [[אנ"ש]] את [[רוסיה]] הסובייטית, רוב החסידים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]], כמו [[פוקינג]] ועוד. בתקופה זו ניהלו אנ"ש חיי קהילה יהודית-חסידית בתוך המחנות שכללו בין היתר גם מוסדות ללימוד התורה. [[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, וע"י השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב אייר העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]], הרב [[נחום שמריהו סוסונקין]] והרב [[איסר קלוגבגנט]]. מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הילדים. הנערים נשלחים ללמוד בביהכנ״ס של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשני כיתות: האחת לומדו עם הרב נחום טרבניק, והשניה עם ר מוטל לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]]. עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א׳ תמוז תש"ז: "ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד כ"ק ־ אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב. כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל והשינה והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש. השי"ת יהי׳ בעזרכם לנהל המוסד הק׳ בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב באהבת ישראל ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהי׳ לכם בגו"ר". == הישיבה עוברת לברינואה == לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר הקיט ברינואה, הנמנית על פרברי [[פריז]]. עד מהרה הוקם סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי, ופתח את הפתח להיותו לאחד מישיבת [[תומכי תמימים]] הגדולות והמפורסמות בעולם עד היום הזה. היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשריות מיוחדת בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה׳ באין מפריע. גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'ויכט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד: ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו"). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל. בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח. את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשובבריכה זו לטבילה בבוקר. מעבר לכל המעלות המנויות לעיל היתה בישיבה מעלה רוחנית נדירה, הנהלת הישיבה. חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כ[[ראש הישיבה]] כיהן הרה"ג ר׳ [[יוסף גולדברג]], כמשפיע כיהן הרה"ח המפורסם ר׳ [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר׳ [[נחום לבקובסקי]], וכרמי״ם כיהנו הגה"ח ר׳ [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנסוף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר׳ [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי. מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי״צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ״ל להנהלת הישיבה: ״.. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי׳] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי׳ [שי׳] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי׳ בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי׳] קעםעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי׳ ווילשאנסקי, סגנים. ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי׳ בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי׳ מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי׳ חאנין, מוהר"ר ישראל [שי׳] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי׳ מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי׳] אלטהויז, ומוהר"ר שי׳ בודנעוויץ, סגנים". לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס. == הגיעם של אנ"ש ור' ניסן נמנוב ממחנה פוקינג == הטיל את מלאכת הקמת הישיבה על הרב [[ניסן נמנוב]] שנודע עוד ברוסיה כ[[עובד ה']] ו[[חסיד]]. הישיבה בתחילה שכנה ב[[פריז]] ולאחר מכן עברה לברינוא - עיירה קטנה ושקטה בפרברי פריז. המקום בו שכנה הישיבה היה בעבר ארמון עתיק, במקום שכנו כבר כמה משפחות מחסידי חב"ד, ובמתחם זה החלו תלמידי הישיבה ללמוד, באותו זמן שימש הרב [[יוסף גולדברג]] כראש ישיבה ומסר שיעורים לתלמידי השיעור הגדול. חסידים נוספים שמשו כמגידי שיעורים בישיבה וכמשפיעים. בישיבה שהה הרב [[ישראל נח בלניצקי]] ששימש באופן בלתי רשמי כ[[משפיע]]. ע"פ הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים. ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא זו פינה של יראת שמים". == הישיבה כיום == בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת ויצא הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה. בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 201 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה. במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינוא) ואחד במבנים החדשים. במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים. בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, [[אוסטרליה]] וממקומות נוספים. בישיבה קיים ע"פ הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם. == הוצאה לאור == הישיבה מוציאה לאור באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו"כ הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]], ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]]. == צוות הישיבה == ===הנהלה כללית=== * הרב [[יצחק נמנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי * הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'. * הרב [[מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי. * הרב [[יואל איידלמן]] - מנהל הרוחני של הישיבה קטנה. * הרב [[שניאור זלמן סגל]] - משגיח ראשי בישיבה גדולה ומשפיע בשיעור א'. * הרב [[שמעון לסרי]] - מנהל גשמי. * הרב [[שמריהו ברוק]] - אחראי על הגשמיות. ===צוות הישיבה קטנה=== * הרב שלום לסרי - ר"מ שיעור א' * הרב שמואל פרנקל - ר"מ שיעור א' * הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ שיעור ב' * הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ שיעור ב'. * הרב אלחנן וילהלם - ר"מ שיעור ג' * הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ שיעור ג' * הרב נחום פינסאן - משפיע שיעור א' * הרב ירמיהו נתן - משפיע שיעור א'. * הרב מענדל אברהמס - משפיע שיעור ב'. * הרב [[דוד פורסט]] - משפיע שיעור ג'. * הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א'. ===צוות הישיבה גדולה=== * הרב שלום דובער פרידלנד ר"מ שיעור א' * הרב נחמיה בלומינג - ר"מ שיעור א' ומשפיע שיעור ג'. * הרב אברהם וולף - ר"מ שיעור ב'. * הרב ישראל סגל - משפיע שיעור ב'. ===צוות הישיבה בימים הראשונים להקמתה=== * הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה. * הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה. * הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. * הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]]. * הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו. * הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. * הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור. * הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה. * הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות. * [[מאיר פידליס]] - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפית. ===צוות הישיבה לשעבר=== * הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע בישיבה. * הרב [[יהודה ליפסקר]] - משפיע שיעור א' ישיבה גדולה. * הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה. ==קישורים חיצונים== * [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה] * [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים] [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Col
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:PDF
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:וידאו
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:ישיבה
(
עריכה
)
תבנית:ישיבות חב"ד ליובאוויטש (תומכי תמימים)
(
עריכה
)
תבנית:ללא גלישה
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:קישור אם קיים
(
עריכה
)
תבנית:קישור חבד און ליין
(
עריכה
)
תבנית:קישור שבור
(
עריכה
)
תבנית:שבועון בית משיח
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:תומכי תמימים
(
עריכה
)
תבנית:תמונה
(
עריכה
)
תבנית:תת קבוצה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:דפים עם קישורים שבורים